לפני קצת פחות משבועיים נגזרו על אמבר באטס חמש וחצי שנות מאסר על סחר בנשים. באטס היא העומדת בראש אתר הזנות SensualAlaska.com והייתה למעשה המייסדת של ארגון עובדות תעשיית המין.

 

עוד באון לייף:

 

עם הישמע גזר הדין, התלכדו מספר נשים לקמפיין תקשורתי אגרסיבי לשחרורה של באטס. ומי הן אלה המובילות את הקמפיין הזה? נשים בזנות, אותן נשים שלטענת בית המשפט, באטס סרסרה בגופן במשך שנים, סרסרות שבגינה נכנסה לבסוף לכלא.

 

נשים בזנות הנחלצות לעזרתה של המאדאם שלהן היא לא ממש התופעה הנפוצה בעולם. אז מה גרם להן לעשות את זה? לטענתן באטס סיפקה להן סביבת עבודה בטוחה.

 

 

מחאת צרכני הזנות: דרושות זונות זולות

אחרי מחאת המילקי, מחאת הקוטג' ומחאת האתיופים הגיעה מחאה נוספת: צרכני זנות כועסים על המחירים הגבוהים שהם משלמים לנשים בזנות. אין גבול לחוצפה ולרוע

לכתבה המלאה

 

המחאה הגיעה בצורה של קמפיין האשטאג ברשתות החברתיות ועצומה שהופצה באינטרנט הקוראת לאלסקה לבטל את החוקים הנוגעים לסחר בנשים אשר לטענת החותמות והחותמים משפיעים לרעה על עובדות ועובדי תעשיית מין והם במידה רבה הבסיס לגזר הדין של באטס. קרוב ל-40,000 כבר חתמו על העצומה הזו.

 

"אמבר באטס תשלח לכלא כי העניקה סביבת עבודה בטוחה לעובדות תעשיית המין ואת האפשרות לסנן ביעילות לקוחות חדשים" כתבה טארה ברנס, אחת העובדות שמובילה את הקמפיין, בעמוד האינטרנט של העצומה.

 

"על פי החוק הפדרלי, סחר במין כרוך בכוח, הונאה או כפייה, אולם על פי החוק החדש של אלסקה, כל זנות נחשבת לסחר" כתבה ברנס. "בשנים שחלפו מאז כניסת החוק עושים בו שימוש אך ורק נגד עובדות תעשיית המין שמואשמות שוב ושוב בזנות ובסחר של עצמן".

 

ברנס עסקה בזנות במשך 20 שנה ומספרת שהמדיניות המשפטית בנושא שיחקה תפקיד מרכזי בתקופה זו של חייה."אחרי 20 שנה, את מסתכלת אחורה ואת רואה את הדברים האלה שקרה לך כחלק ממדיניות". לגבי פרשת אמבר באטס יש לה פרשנות שונה לחלוטין: "באטס היא עובדת מין בעצמה שרק עבדה עם עובדי תעשיית מין אחרות כדי להגביר את בטיחותן", המשיכה ברנס. "וזה הרסני לנשים שאין שם אף אחד שמגן עליהן או מסייע להן לסנן את הלקוחות שלהן. הייתה כאן מערכת בטוחה עבור העובדות. עכשיו הן חשופות לפגיעות".  

 

ברנס וחברותיה הדפיסו חולצות עם ההאשטאג# WhoresUnited907  ולבשו אותן במהלך הדיונים בבית המשפט במטרה להעצים את נראות הקמפיין שלהן. ההאשטאג הפך לוויראלי במהרה והתומכים בבאטס ובהגנה משפטית רחבה יותר לעובדות התעשייה עשו בו שימוש כדי לשתף בחששותיהן.

 

טארה ברנס וחברותיה לבושות בחולצות למען אמבר באטס. מתוך טוויטר

 

 

"החוקים הקיימים לגבי סחר בנשים באלסקה שנכנסו לתוקף ב- 2012 לא מגנים מספיק על עובדות המין, אוכלוסייה שגם ככה פגיעה מאוד", טוענת ברנס. "יש חוקים האוסרים על זנות והם נבדלים מחוקי סחר בנשים, שמכוונים לסוחרים שמבריחים נשים בניגוד לרצונן.כשהחוקים אושרו, חשבתי שזה ממש רע לעובדי תעשיית מין וחשבתי שעבור חלק מאיתנו מדובר בנזק של ממש אבל אולי כמה נשים באמת יינצלו הודות לחוקים האלה ואז תהיה להם הצדקה", אמרה ברנס.

 

עם זאת, בדצמבר 2013, ברנס בדקה מי הם בדיוק האנשים שהואשמו בהפרת החוק החדש הזה, וגילתה שכל המואשמים הם עובדי תעשיית המין ולא הסוחרים בהם. ברנס מצאה כי אישה אחת אפילו הואשמה בסחר בעצמה. בשלב זה, היא החליטה לנקוט עמדה ויצרה לובי עבור חוקים חדשים, המציעים לעובדים בתעשיית המין הגנה טובה יותר.שינוי בחוק עדיין אין אבל היא ברנס, ילידת המדינה, אופטימית ומאמינה שאלסקה תתעשת לבסוף ו"תעשה את הדבר הנכון".  

 

ב-11 באוגוסט, הצהיר ארגון אמנסטי אינטרנשיונל שהוא תומך בהגנה על זכויות האדם של עובדות ועובדי מין תעשיית המין. "עובדי תעשיית המין הם אחת מהקבוצות השוליות והמוחלשות ביותר בעולם שמתמודדת תדיר עם אפליה, אלימות והתעללות", אמרו בהצהרה.

 

היתרונות של מתן זכויות משפטיות לעוסקות בזנות מגוונים. בניו זילנד, למשל, מדינה בה הזנות ממוסדת, עובדות תעשיית המין מרגישות בטוחות יותר לדווח על תקיפה, מה שלא קרה לפני המיסוד. על פי דו"ח של ממשלת ניו זילנד על יעילות מיסוד הזנות, 70% מעובדות תעשיית המין מרגישות בטוחות יותר לפנות לרשויות החוק.