רק לפני כמה ימים טבלנו תפוח בדבש ושיקרנו את עצמנו מחדש. הרחק מהפילטרים המחמיאים של האינסטגרם, שגורמים לנו לקרון כמו אישה בהיריון (כשתכל'ס הדבר היחיד שבועט לנו בבטן זה הגפילטע), אמרנו אמן יתברך שמו לאלוהי הפוטושופ, חייכנו חיוך מונה ליזה עקום ומיד רצנו ליישר אותו באפליקציה החדשה שהורדנו לפני ששיגרנו סלפי "טבעי" לגמרי לחברינו בציפייה למטח מחמאות מרובות כגרגירי הרימון.

אז, נכון. ברוח הסליחות והחשבונות האישיים עם עצמנו בימים הנוראיים, הבטנו על בבואתנו במראה ואמרנו מספיק זה מספיק. הגיע הזמן שנאהב את עצמנו בדיוק כמו שאנחנו - קמט פה, מאחז צלוליטיס שם - הכל מתקבל באהבה. אבל בואו נודה באמת, בית הקברות של אינסטגרם מלא בגופותיהן של תמונות נטולות פילטר אה לה נטורל. המציאות האכזרית של תרבות הלייקים, חרצה את גורלן המטושטש עוד בטרם נשמו את הלייק הראשון.

המושיעות, תאמינו או לא במקרה הזה, הן אולי האחרונות שהייתם מצפים מהן להודות שלא הכל מושלם – הסלביריטאיות ודוגמניות העל, שמכות על חטא פוטושופ ומודות: אנחנו לא קמות מושלמות בבוקר וזה בסדר. לא רק שזה בסדר, אנחנו רוצות שתדעו את זה ואנחנו מוכנות לזעוק את זה בסלפיז נטולי פילטר ומייק אפ.

אין ספק שמדובר בטרנד מבורך ומעצים מבחינה נשית, שהפך לאחרונה לתופעה של ממש. אנחנו נורא רוצות לפרוש זרועות חטובות שופינג ולחבק את כל אותן הסלביות, אבל איכשהו עם חלקן זה מרגיש לנו כמו המנה הדיאטטית האחרונה שאכלנו - זיוף בלתי מוצלח.

ביונסה בניסיון כושל להצר את הירכיים

זה נורא נחמד שביונסה יוצאת נגד רשת H&M שהצרה את חמוקיה ללא רשותה בפושטופ, אבל בסופו של דבר זה יוצר בעיה גדולה באמינות, אחרי שבאותה נשימה מתקתקה מפחמימות מותרות, היא נתפסת על חם כשהיא מעלה תמונות צועקות פוטושופ.

ואז, בהינף רגל ארוכה מגיעה האישה והגבות קארה דלווין. עוד סופרמודל שיורקת לכוס השמפניה שמהווה את תזונתה ויצאת נגד תעשיית האופנה. "אני פמיניסטית והתעשייה הזו עשתה אותי חולה", סיפרה בראיון ל"טיים" הבריטי והכריזה על כוונתה לפרוש מהתחום. "זו תעשייה נוראית שלא גרמה לי לגדול בכלל כבן אדם", הוסיפה. הייתי צעירה והרגשתי כמו זקנה". אך באותה נשימה מכריזה שפעמיה לכיוון תחום המשחק, תחום שאינו ידוע ברחמנות יתר לקמטים סוררים או קפלי שומן רופפים.

ממש לא מזמן הרשת רעשה מצקצוקי לשון של נשמות טובות, שהתמוגגו מתמונת שער לא מרוטשת של סינדי קרופורד למגזין "מארי קלייר". "דוגמנית העל שהפכה לפודינג מדולדל", זעקו הכותרות, וחגגו על סימני המתיחה, הצלוליטיס והבטן הרופסת של מי שנחשבה לאחת הנשים היפות בתבל רק לפני שני עשורים. מחד, נשים חיבקו אותה על האומץ להישיר מבט אל המצלמה ולהראות שהיא אנושית בדיוק כמו השכנה מהבלוק ממול, שהדבר הכי קרוב לפילטר שהיא פוגשת הוא במסננת של הכיור. מאידך, היו גם נשים שנהנו לשלוח חיצים בבשר המדלדל וללעוג לגופה שנראה כאילו נחרש על ידי טרקטור עצבני. קרופורד העדיפה לא להגיב עד שנתגלתה האמת שהייתה ברורה כמעט מהשנייה הראשונה - התמונה הייתה זיוף." לא יכולתי לצאת נגד התמונה כדי לא לדחות את כל אלה שהביעו בה תמיכה, אבל גם לא יכולתי להזדהות איתה כי היא לא הייתה אמתית", חשפה בראיון לגרסה הקנדית של המגזין "אל", תוך שהציגה את גופה ה"אמיתי" והחטוב. "הרגשתי כאילו עשו בי מניפולציה אז העדפתי לשתוק. לא הבנתי למה תמונה שאני נראית בה רע עושה לאנשים טוב".

מיילי סיירוס, ילדת הפרא חסרת המעצורים (והמלבושים ) תרמה אף היא את שני הסנט שלה בראיון למגזין "מארי קלייר" והייתה רצינית לשם שינוי". מגיל צעיר אמרו לי כל הזמן איך אני אמורה להיות וגרמו לי להיראות כמו מישהי שאני לא. אין לי ספק שזה גרם לי לבעיות בדימוי הגופני שלי". גם הדוגמנית השוודית אגנס הדנברג הצליחה לייצר לאחרונה כותרות, כשסרטון שהעלתה ליוטיוב הפך במהרה לוויראלי לאחר שקבלה על כך שחרף גופה השדוף היא נחשבת שמנה מדי לתעשיית האופנה ואינה מקבלת קמפיינים.

כמוה גם מייגן קאוסמן האוסטרלית שהצטלמה לקמפיין בגדי ים וגילתה שריטשו את ממדיה המצומקים ממילא באופן בולט. "ראיתי שפשוט חתכו אותי לחצי ושינו את הגוף שלי באופן דרמטי. זה בכלל לא דומה לי", כתבה בפוסט שהעלתה לאינסטגרם שלה. קאוסמן, ביתו של רופא אוסטרלי מוכר שעוסק בדימוי גוף, תזונה נכונה ומלחמה בהפרעות אכילה, כתבה לחברת בגדי הים, ומשלא התייחסו לתלונתה פרסמה את התמונה המקורית לצד התמונה המעובדת באינסטגרם שלה, כדי למחות על דימוי הגוף הבעייתי שתמונה כזאת עלולה ליצור אצל נשים וגברים.

מייגן קאוסמן לפני ואחרי הריטוש

בואו לא ניתמם. כנראה שהרבה יותר קל להטיף לאהבה עצמית וקבלה כשאת ביונסה סינדי קרופורד ונראית כאילו המיטה זרקה אותך מאיזה סשן צילומים ל"ווג", גם כשרק פקחת את העיניים בבוקר. לרובנו, אין את הפריווילגיה של מאמן כושר אישי שיעצב לנו את ידיות האהבה, או שף פרטי שיהפוך את החסה בבאסה לגורמה עם קלאסה.

הלוואי שכולנו היינו יכולות באמת ובתמים לקבל את עצמנו בדיוק כפי שסלט הגנים של הורינו עיצב אותנו, אבל לא סביר שמחר אלפי נשים צוהלות עם שקיות ענק מתחת לעיניים יעלו סלפיז עם הכיתוב "עם היפות שלי". ועוד יותר מכך - כמה שלא נזעק על עריצות משטרת הפחמימות ונצא להפגין ברחובות עם סלרי ומבט שזועק "לא אכלה מאז קום המדינה", רובנו לא באמת נפסיק לפנטז על ללכת לישון קווין לטיפה ולקום בבוקר קווין בי.

אין ספק שמדובר בטרנד מבורך שיאפשר לנשים ולנערות רבות להרגיש טוב יותר עם עצמן בדיוק איך שהטבע ברא אותן. מאידך, צריך כנראה להשלים עם העובדה שכמו כל טרנד, זה בדיוק מה שהוא. זה מלהיב ומרגש ומייצר כותרות נפלאות, אבל זה לא משהו שישנה סדרי עולם או יצליח לשנות באמת קיבעונות חברתיים של שנים.

אז פילטר יקר -  אם כבר בדקת אופציות לתוכנית פרישה, בטל אותן. כנראה שבשנים הקרובות עדיין תהיה לך עבודה.