"שעת לילה מאוחרת, כולם כבר ישנים, השטח פנוי, אני נגשת למטבח אף אחד לא ישמע אותי..אני נגשת למקרר, ואוכלת ואוכלת - מתחילה מחתיכת פשטידה, עוברת לבורקס, לחם, רוגלעך קפוא מהמקפיא ומשם חזרה למלוח, וחזרה למתוק. אני אוכלת בעמידה על השיש ליד המקרר, אורז מהסיר על הגז ואני בכלל לא אוהבת אורז. הכל קורה נורא מהר, אני מרגישה שזאת לא אני, זאת מפלצת שהשתלטה עליי, אני לא מרגישה שאני שם בסיטואציה ובטח שלא נהנית מהאוכל". תיאור התקף אכילה של מאיה (שם בדוי).

 

 

הפרעות אכילה: לא רק אנורקסיה ובולימיה

רוב האנשים סובלים מהפרעות אכילה,

חלקנו פשוט לא רוצים להודות בזה

 לטור המלא

התקף אכילה או בשמו הידוע "בולמוס" – זוהי אכילה בפרק זמן קצר של כמות מזון גדולה מאוד ועתירת קלוריות. לרוב אלה מזונות שאותו אדם לא מרשה לעצמו לאכול באופן יומיומי. האכילה מלווה בתחושה של חוסר שליטה. היא יכולה להיות מתוכננת או להתחיל כאכילה נורמלית ולאבד שליטה תוך כדי האכילה. האכילה בזמן בולמוס היא מהירה יותר מהנורמה, לרוב ללא תחושה פיסית של רעב ומאופיינת באכילה עד להרגשת אי נוחות/ מלאות בלתי נסבלת. לרוב בולמוס מתרחש כאשר האדם נמצא לבד בשל המבוכה מכמות האוכל הנאכל ומצורת האכילה.

 

האכילה הכאוטית הזאת היא דרך התמודדות עם מחשבות ו/או רגשות לא נעימים, איזשהו ניסיון להדחיק אותן, אך האכילה גוררת אחריה תחושה של אשמה שלרוב רק מעצימים את אותן רגשות/מחשבות שהביאו לבולמוס מלכתחילה וזהו מעגל שממשיך להסתובב וחוזר חלילה.

 

האם יש דרך לשבור את המעגל הזה?

על מנת להבין איך אפשר לפרוץ את המעגל הזה, עלינו קודם כל להבין למה זה בכלל קורה, לחקור מאיפה הכל מתחיל.

הגורמים לבולמוס יכולים להיות שונים מאדם לאדם ולכן יש לחקור זאת באופן אישי. בולמוס יכול להיות כתגובה להערה שמישהו אמר לנו, למישהו שכעס עלינו, לעלייה במשקל, לדימוי גוף שלילי, להתמודדות עם משהו שמלחיץ אותנו ועוד. על כן, חשוב להבין את השתלשלות האירועים, לדוגמא: קמתי בבוקר עליתי על המשקל וגיליתי שעליתי 2 ק"ג בשבועיים האחרונים, זה ביאס אותי אבל השתדלתי לא לחשוב על זה כי הייתי חייבת להתארגן לעבודה ולצאת, בחרתי בגדים קצת יותר רחבים שאולי ארגיש יותר טוב עם עצמי, הסתכלתי במראה לפני היציאה מהבית והתאכזבתי. הרגשתי כל כך מכוערת "אני בחיים לא אצליח לרדת במשקל" עם ההרגשה והמחשבה הזאת יצאתי מהבית, זה ליווה אותי כל היום בעבודה ובפגישות שהיו לי, הרגשתי בכל מקום שכולם מסתכלים לי על הבטן. איך הם רזים ואני לא? איך הם מצליחים ואני לא? עם אותה הרגשה חזרתי הביתה, אני לבד בבית, השטח פנוי, אני הולכת למטבח לוקחת חטיף מהמגירה, אח"כ לוקחת עוגייה, שוקולד קטן, טוסט ועוד.

נסתכל על השתלשלות האירועים כאן ונראה שהכל התחיל בעצם בבוקר מאותה שקילה ומאותה תחושה של דימוי גוף נמוך, חשוב לדעת לזהות את האירועים שקודמים לבולמוס. כמובן שלא פשוט לזהות אותם כי אלה בדיוק הדברים שאנחנו מנסים לא לחשוב עליהם ולדחוק אותם הצידה, אך מתוך הבנה של השתלשלות האירועים ניתן ללמוד ולמנוע את הבולמוס הבא.

 

כאשר זיהיתם את הדחף לבולמוס, תעצרו לרגע, תנשמו שתי נשימות עמוקות, תנסו רגע לחשוב מה קרה לפני, מה אתם מרגישים כעת, ומה בעצם אתם צריכים כרגע – אולי אתם רוצים לדבר עם מישהו אהוב, אולי אתם רוצים שקט, אולי אתם צריכים פסק זמן או רגע להירגע. כאשר תצליחו לזהות את הצורך שלכם תוכלו לתת לו את המענה המתאים.

כמו כן, במידה ואתם כבר אחרי הבולמוס, תעצרו ותחשבו רגע על השתלשלות האירועים, תנסו ללמוד ממה שקרה, על מנת שתוכלו לשנות ובהמשך אולי תצליחו למנוע את הבולמוס הבא. זכרו כי רגשות האשם והתסכול שמלווים לרוב את הבולמוס מזינים את אותו מעגל - לכן נסו לחזור אחר כך לשגרה, לאכול את הארוחה הבאה שלכם מתוך רעב ולא לנסות לעשות קיזוזים שיזינו את המעגל הזה.

 

המעגל הזה שמזין את עצמו וחוזר על עצמו מביא איתו הרבה תסכול ורגשות שליליים שמפריעים לתפקוד היום יומי. אנשים מספרים על הרבה מחשבות כמו "זה בחיים לא ישתנה", "אני בחיים לא אצליח לאכול בשליטה" ועוד. אני ממליצה שברגע שאתם מרגישים שהבולמוסי אכילה מפריעים לכם להתנהלות היומיומית, פנו לעזרה. כי יש דרך לשבור את המעגל.
 

הכותבת היא דיאטנית קלינית בחברת מותר לי