קורטני דמון היא טרנסית שלוקחת הורמונים כחלק מתהליך הפיכתה לאישה. כמי שלא נולדה עם חזה נשי ועכשיו מפתחת אחד כזה, דמון שמה לב למה שלנשים שעוברות תהליך התבגרות רגיל לא יכולות לדעת, או לפחות לא יכולות לחוות  - עד כמה היחס של הסביבה משתנה ברגע שיש לך עוד כמה סמ"ק בחזה.
 

במאמר ל-Mashable, כתבה דמון שהיא תוהה מתי יהיה השלב בו יגידו לה שהיא חייבת לכסות את הפטמות שלה. "כשאנשים יתחילו לראות אותי כאישה באופן סופי, הפריבילגיה שהיתה לי ללכת חופשי ללא חולצה בציבור תעלם לתמיד". לדבריה, השינויים שהיא חובה גרמו לה להבין עד כמה חשובה מחאת ה-FreeTheNipple#.

 

 

Free The Nipple היא למעשה תנועה שקוראת ליחס שווה לחזה הגברי והנשי, כלומר, שנשים יוכלו להרגיש בנוח להתהלך בלי חולצה, ממש כפי שגברים עושים. לאחרונה התנועה צברה תאוצה בגלל הצנזורה של הרשתות החברתיות, שמורידות מהרשת תמונות של חזה נשי אבל לא של כאלו עם חזה גברי. התנועה אפילו זכתה ליחסי ציבור מיוחסים במיוחד, כשמפורסמות כמו כריסי טיגן ולינה דנהאם העלו תמונות שלהן לקידום המאבק.

 

גם דמון החליטה להילחם בחוסר היכולת של נשים להרגיש חופשיות עם גופן, ולשם כך היא פתחה את ההאשטאג DoIHaveBoobsNow#. לצד ההאשטאג היא מעלה תמונות שלה חשופת חזה לרשתות החברתיות כמו פייסבוק וטוויטר "עד שהרשתות האלו יחליטו שהחזה שלי מספיק מפותח כדי להחשב למיני והן יתחילו לצנזר אותי". מעניין יהיה לראות באיזה שלב בדיוק זה יקרה, ואיזו מידת חזה תחשב על ידי הרשת לאסורה.      

 

 

אבל התהליך שדמון עוברת הוא מעניין לא רק בגלל השינויים החיצוניים, אלא גם הפסיכולוגים – היא מעידה כי כעת היא מרגישה הרבה פחות בטוחה במרחב הציבורי מאיך שהרגישה כשהיתה גבר. לפני כן, היא אומרת, היא כמעט ולא הרגישה את תחושת הפחד וחוסר הביטחון שכל כך מוכרת לנשים כשהן הולכות ברחוב. לטענתה "עכשיו אני מרגישה את זה כמעט בכל פעם שאני יוצאת מהבית. הנשיות שלי, ולא העובדה שאני טרנסג'נדרית, גרמה לכך שאיבדתי הרבה מהזכויות שהיו לי והמיזוגניה היא זו ששודדת מנשים את הזכויות שלהן".