"אני אגיד את האמת: עבורי, להיות בהריון זה החוויה הכי גרועה בחיים שלי. אני לא נהנית לשנייה, ואני לא מבינה נשים שנהנות מזה. אמא שלי וקורטני נהנו, אז כל הכבוד להן! אבל אני פשוט לא מתחברת לזה".

 

עוד באון לייף: 

 

על הציטוט הזה אחראית – איך לא? – קים קרדשיאן, ובכך היא אולי מבהירה מדוע היא ושאר בנות משפחתה (ולצורך העניין זה כולל, כמובן, את קייטלין ג'נר) כונו לאחרונה על ידי המגזין "קוסמופוליטן" כ"המשפחה הראשונה של אמריקה". לא, זה לא בגלל שהן "שוברות את האינטרנט" עם תצלומים פרובוקטיביים, אלא בגלל הנטייה שלהן לומר את האמת, גם כשהיא רחוקה מלהיות הדבר שמקובל או מתבקש להגיד.

 

כן, הריון זה דבר נפלא. כלומר, בהנחה שהוא קורה מתוך רצון של שני הצדדים והוא הולך באופן תקין לאורך כל תשעת החודשים ובסופו של דבר מסתיים בלידה של ילד, ילדה או גם וגם בריאים. אבל הגיע הזמן להודות באמת – גם כשיש את כל הפרמטרים האלו, הריון יכול להיות דבר די נוראי. לא לכולן, כמובן, ישנן נשים שאוהבות את תחושת הנס, את הידיעה וההרגשה שחיים מתרחשים בתוכן. הן פורחות ומרגישות בשלות ונשיות מאי פעם. הן מחוברות לעצמן, לבן/בת זוגן, לעובר ולחיים בכלל, ואפילו תופעות הלוואי לא מכבידות עליהן יותר מדי.

 

אבל לעומתן יש גם נשים אחרות, שמטבע הדברים פחות זוכות לבטא את עצמן, ולכן גם במשך תשעה חודשים נושאות לא רק עובר ומשקל נוסף, אלא גם תחושת אשמה, משום שעוד לפני שהילד נולד, כבר קשה להן וכבר הן סובלות ובגלל שכולן מסביבן מדווחות על הריון שהופך אותך ל"אמא אדמה", כנראה שמשהו ממש לא בסדר אצלן, ואי לכך הן כבר בדרך להיות אמהות כושלות.

 

גברת קרדשיאן–ווסט הוסיפה באותו ציוץ מכונן: "אני לא בטוחה למה אני לא אוהבת את החוויה הזו כמו שאחרות אוהבות. אולי זה בגלל הנפיחות, כאבי הגב וההתחרפנות מאיך שהגוף שלך הולך ומתרחב וכבר שום דבר לא עולה עליך...זה פשוט כל הזמן מרגיש כאילו אני לא בעור של עצמי. זה קשה להסביר. אני גם לא מרגישה סקסית – אני מרגישה חסרת ביטחון ורוב הזמן אני פשוט מרגישה מגעיל".

 

המילים הללו עלולות להישמע קשות עבור מי שעברה חוויה שונה מזו של קרדשיאן, אבל מצד שני יש לא פחות נשים שיכולות להזדהות איתן לגמרי, רק שלא היתה להן (ועדיין אין להן ממש) את הלגיטימציה להודות בכך. נשים שסובלות מבחילות שממש לא מסתיימות בבוקר אלא נמשכות לאורך כל היום כל יום, נשים שסובלות מבצקות, עור מגורה, ורידים נפוחים, כאבי גב ושרירים, צרבות, עצירויות, טחורים, שמירת הריון שיכולה לאלץ אותן לשכב במיטה שבועות שלמים וגם כאלו שסתם לא אוהבות את המשקל העודף, את הכבדות והעייפות שלא אופיינית להן, וגורמת להן להרגיש כאילו מישהו השתלט להן על הגוף (מה שנכון במידה מסוימת).

 

קים קרדשיאן סוחבת בקושי. תמונה: Shutterstock

 

כן, יש גם כאלו שסובלות מכל אלו ועדיין נהנות מכל רגע, אבל יש גם כאלו שלא. שעבורן הריון זה כן מחלה. זו מחלה משום שקשה להן לתפקד כמו שהן רגילות לתפקד. ולפעמים כל מה שהן צריכות לשמוע זה "כל הכבוד לך שאת מתפקדת כרגיל למרות הקושי", ובמקום זה הן שומעות עד כמה הקושי שלהן הוא בעצם זניח ועוד אמור להיות קל ומשמח.

 

כמי שאוחזת באובססיה קלה לבנות הקרדשיאן, אני יכולה לספר עד כמה קים רצתה להיכנס להריון, גם בפעם שעברה וגם כעת. למעשה, זו אישה שכבר כמה שנים טובות מדברת על הרצון שלה לילדים ולמשפחה גדולה. עם זאת, היא עדיין מסוגלת לעשות את ההפרדה בין ההריון עצמו, שעבורה כאמור הוא סיוט, לבין האמהות שבאה אחר כך, והגיע הזמן שגם אנחנו נעשה את זה. נשים שסובלות בהריון לא יהיו אמהות פחות טובות, לא יאהבו את הילדים שלהן פחות והן גם לא פחות שמחות בזכות שיש להן להביא ילדים לעולם. פשוט התהליך עצמו קשה להן יותר, פיזית או רגשית. ובכל זאת ההריון שלהן הוא לגמרי תקין.