מחקר בריטי מאוניברסיטת סארי בבריטניה מאשר סופית: אכילה "על הדרך" תוך כדי פעילות אחרת, עלולה לסכל את ניסיונות ההרזיה של מי ששומרות על משקלן, ולא רק זה, אלא דווקא מי שאוכלת תוך כדי פעילות גופנית נמצאת בסיכון הגבוה יותר להשמנה.

 

עוד באון לייף: 

 

המחקר, שכלל שלוש קבוצות שבכל אחת 20 נשים, בדק את הקשר שבין אכילה והסחות דעת של פעילויות שונות: אכילת חטיף תוך כדי הליכה מהירה, צפייה בטלוויזיה או שיחה. במחקר נמצא שהנשים לא החשיבו את הקלוריות שנצרכו תוך כדי הפעילויות, ובנוסף נמצא כי לאכילה תוך כדי פעילות גופנית (הליכה במקרה הזה) הייתה את ההשפעה הכי לא רצויה: נשים שלקחו חלק בקבוצה הזו, אכלו באופן משמעותי יותר מהנשים בקבוצות האחרות.

 

ללכת ולהשמין תוך כדי

אסנת בוברוב, דיאטנית לייף מבית סופר-פארם, מסבירה:  "הנשים שהלכו ואכלו חטיף אנרגיה תוך כדי ההליכה, נטו לאכול אחרי הפעילות יותר מאשר נשים בקבוצות האחרות, וזאת מתוך מנגנון של פיצוי עצמי. במקרים רבים הפיצוי היה אכילת שוקולד, למשל".  

החוקרת הראשית של המחקר, פרופ' ג'יין אוגדן, מומחית בתחום פסיכולוגיית בריאות, טוענת שייתכן שאותן נשים שהיו בקבוצת ההולכות חשו שמגיע להן פיצוי על המאמץ הגופני שהשקיעו. "מדובר באפקט מנטלי שמתפרש כ'מגיע לי אוכל טעים כי עשיתי פעילות גופנית'. הן חשות שהן הרוויחו את הזכות להתפנק", אומרת בוברוב.

 

 

כמחצית מהנשים בקבוצת הניסוי היו בדיאטה בזמן הניסוי ודווקא הן אלו שפיצו את עצמן באופן הנרחב ביותר על המאמץ שהשקיעו בהליכה, ונטו לאכול אכילה מופרזת יותר אחרי ההליכה. "בפועל, הרי אין סיכוי שהן שרפו את כמות הקלוריות שהן צרכו אחרי הפעילות, ואפילו לא קרוב לכך", אומרת בוברוב, "לרובנו יש נטייה לחשוב ששרפנו בפעילות יותר ממה שבאמת שרפנו"  היא מספרת.

 

לאכול נכון – בלי הסחות דעת, ובישיבה

הדגש השני של המחקר הוא על אכילה מוסחת שבה רובנו חוטאים. ג'ניפר מקדניאל, דוברת האקדמיה האמריקאית לתזונה, הנחשב הגוף הכי משמעותי בעולם הדיאטה כיום, מצינת כי על פי המחקר הזה ומחקרים נוספים שנעשו בנושא, אנשים שיושבים לאכול תוך שהם מתרכזים רק באכילה, נוטים יותר לבחור מזונות מזינים ומסגלים לעצמם הרגלים בריאים אחרים, ואילו אלה שאוכלים תוך כדי פעילויות נוספות, נוטים לצרוך מזון מעובד יותר.

 

 

"בעולם האמיתי יש גורמים רבים אחרים, בהם זמינות מזון, מצב רוח ולחץ חברתי וגם להם יש השפעה על כמה שאנחנו אוכלים ומתי אנחנו אוכלים", מסבירה בוברוב. "כל אכילה מוסחת היא בעייתית, בין אם היא נעשית תוך כדי שיחה, צפייה בטלוויזיה, הליכה, גלישה באינטרנט או פעילויות אחרות. עלינו לשנות את כל ההתייחסות שלנו לאכילה – עלינו להקדיש זמן לאכילה מסודרת ונינוחה, ליד השולחן, עם אוכל בצלחת, בלי טלפונים, בלי הסחות דעת, להשקיע זמן נטו לגוף שלנו. להחליט שזו הפסקה מהפעילות היום-יומית אך ורק למטרת אכילה מודעת. כך אנחנו מגדילים את הסיכוי שלנו לאכול אוכל בריא ולשלוט בכמויות. ברגע שאנחנו אוכלים על הדרך, נכנסות לגופנו הרבה קלוריות שכביכול 'לא נספרות' אבל הן גם לא משביעות וגם לא מקדמות אותנו לכיוון של ירידה במשקל או שמירה על המשקל. החלטה נבונה תהיה להחליט ש-85-80% לפחות מהארוחות שלנו במהלך היום יהיו אך ורק בישיבה, ותוך שאיפה לכוון ולהתקדם ל-100%. הקלוריות הכי טריקיות הן אלו הנצרכות תוך כדי עשייה אחרת וחבל", מסכמת בוברוב.