בדרך כלל כשאומרים "באדי בילדר" אנחנו מדמיינים גבר חסון, שרירים מנופחים ומוגזמים ומבט לוחמני בעיניים. אולם בין הגברים הרבים שבוחרים להקדיש את חייהם לטיפוח הגוף והגדלת השרירים לממדים עצומים נמצאות גם נשים. אלה מתמודדות עם שגרה יומית סיזיפית הכוללת אימונים מפרכים ובמקביל עם תגובות קשות מאוד מהסביבה על שהעזו להיכנס לטריטוריה הגברית של פיתוח גוף.

עוד באון לייף:

מדי יום הן שומעות מזרים גמורים שהגוף שלהן "לא נשי", "לא יפה", "לא עדין" במקרה הטוב וש"שום גבר לא יצא איתך לעולם", "את בטוח לסבית", "דוחה" במקרה הרע. לרנה קמפבל, בת 38, באדי בילדרית עם המון ניסיון, כל זה הפסיק להפריע ממש מזמן. היא נשואה, אם לשני בנים ועוסקת בפיתוח גוף שנים רבות.

"הסיפור הזה התחיל די בטעות", היא מספרת באתר הפרטי שהיא מתחזקת, "במשך שנים עסקתי בספורט, השתתפתי בטריאתלונים ובריצות למרחקים ארוכים. עייפתי משעות על גבי שעות של פעילות אירובית וחיפשתי אתגר חדש. חבר הציע לי לנסות להתאמן בתכנית לפיתוח גוף. חשבתי קצת והחלטתי ללכת על זה בנימוק שאם אני לא אוהב את זה, אני תמיד אוכל לקום וללכת. החיים שלי השתנו כשהלכתי לצפות בתחרות פיתוח גוף. ברגע שהם עלו על הבמה הייתי מהופנטת. היה שם כל כך הרבה כוח וכל כך הרבה עוצמה שלא הצלחתי להוריד מהם את העיניים.

השגתי את המטרה שהצבתי לעצמי. רנה קמפבל

דארן דין, חבר שהוא גם מאמן כושר, הנחה אותי בתחילת הדרך. כשזכיתי בתחרות הראשונה שלי היה לי ברור שהשיגעון דבק בי ושהוא כאן בשביל להישאר. עכשיו אני לגמרי מאוהבת באורח החיים של פיתוח הגוף. על מנת להגיע לרמה גבוהה יותר בתחום התקרבתי למורה והמאמן הנוכחי שלי הרולד מארליר עבור הדרכה צמודה. בעזרתו זכיתי באליפות הגוף לנשים בבריטניה לשנת 2011 ומאוחר יותר באליפות העולם לנשים 2012. השגתי את המטרה שהצבתי לעצמי".

אבל לצד ההישגים הנאים קמפבל גם פיתחה מחלה קשה בשם ביגורקסיה הידועה גם בכינוי "אנורקסיה הפוכה". זוהי הפרעת גוף, המתאפיינת בפחד להיות קטנים מדי פיזית ותפיסת העצמי כקטן וחלש מדי על אף היותו גדול ושרירי. הלוקה בה מוטרד בצורה מופרזת מהופעתו החיצונית החלשה לכאורה וכלל אינו מבחין בשרירים שפיתח. הוא מעניק תשומת לב מוגברת לכל סטייה קטנה ממה שהוא תופס כגוף אידיאלי ודימוי הגוף שלו לא עולה בקנה אחד עם המציאות האובייקטיבית. על פי הנתונים שרוכזו במרכז להפרעת הגוף דיסמורפיות, 1 מכל 10 גברים שמתאמנים בחדר כושר סובל מההפרעה. נשים כמעט לא נתקלות בה כי הן לא מרבות לעסוק בפיתוח גוף.

"העובדה היא שהרבה יותר נוח לי ובטוח לי עם איך שאני נראית עכשיו. העלאת מסת השרירים שלי גרמה לי  להרגיש כאילו יש שריון מעל הגוף שלי שאני נושאת לכל מקום אליו אני הולכת". פיתוח הגוף העניק לה ביטחון אולם לשגרה המתישה הייתה השפעה חמורה על הבריאות שלה. "הייתי אובססיבית לגבי השרירים שלי. את מסתכלת במראה וחושבת 'אוי אלוהים, אני נראית ממש קטנה היום", סיפרה רנה בריאיון לגרדיאן.

גובהה 1.70 מ' ומשקלה 88 ק"ג (13.5 ק"ג שרירים). היא נאלצת לקנות בגדים במידה 18 בשל רוחב כתפיה על אף שמידת מותניה נעה סביב מדיות 10-12. במקביל לשגרת האימון הקפדנית רווית הפעילות הגופנית, רנה נמצאת בדיאטת אימון יומיומית והיא אוכלת כל יום קילו עוף שמפוצל לחמש ארוחות.

הרבה יותר נוח לי עם איך שאני נראית עכשיו. רנה קמפבל לפני שהתחילה לפתח את הגוף

לאורח החיים הזה היה השפעה כבדה על החיים שלה. לא רק ששגרת חייה הקפדנית מאלצת אותה לעתים קרובות מאוד להעדיף את פיתוח הגוף לפני מערכות יחסים שונות, היא נאלצה לאחרונה לפרוש מתחרויות בשל "קשיים פיזיים".

"זו התוצאה של מתח מטורף שאתה שם בו את הגוף שלך פלוס תוספים שאתה מכניס, דיאטה קיצונית ואימון יומיומי מפרך. זה היה יותר מדי עבור המערכת שלי ובשלב מסוים הגוף שלי פשוט אמר לא. לא הצלחתי להחזיק אוכל בקיבה בכלל ולקח לי כמה שבועות כדי להתאושש".

למרות כל זה, רנה מתעקשת שהיא מתכוונת להמשיך וטוענת שפיתוח גוף עבורה הוא "צורה של מדיטציה". האימון הוא חלק גדול מהחיים שלי עכשיו. אני לא יכולה באמת להפסיק עם זה".