שטראוס, בעזרת משרד הפרסום אדלר חומסקי & ורשבסקי, מפנקים אותנו בפרסומת מיזוגנית, הלכה למעשה, למילקי חדש. "מי לא רוצה לטעום את המילקי גולד?" שואלת כותרת הסרטון בערוץ הרשמי של יוטיוב. אני! אני לא רוצה, לא לקנות ולא לטעום.

עוד באון לייף:

ובכן, התסריט מספר על גבר שמכיר למשפחתו את אשתו המיועדת. דבר ראשון, אבא שלו מציע לה מילקי, הכי הגיוני. בחוצפתה הרבה, שואלת הכלה אם יש מילקי גולד ואז מתגייסת המשפחה כולה כדי להזהיר את החתן המיועד מפני הגולד-דיגרית הפוטנציאלית.

באמצעות ריקוד אירי תמוה לצליליו של שיר מפורסם (?היא רק רוצה לרקוד? של עומר אדם ומשה פרץ), שמילותיו שונו ל?היא רק רוצה ת?גולד?, מתארת המשפחה בפני הבן את הסכנה העומדת בפניו.

פניני החכמה, שהגולד ממש בוהק מתוכן, לפניכן ולפניכם:

בית:

אין לה בושה, מה עוד היא רוצה?

עוד תרצה חתונה מפוצצת

כניסה מרשימה, להבות בחופה

את היהלום בטבעת בודקת

תצא לקניות - סיבוב מטורף

כל היום היא מפזרת

את כל הירושה תיקח לעצמה

היא רק רוצה ת?גולד.

פזמון:

אין מה לעשות איתה

היא רק רוצה ת?גולד

איפה לא תיקח אותה

היא רק רוצה ת?גולד

לא זזים לשום מקום, בלי הסכם ממון

תחשוב על מחר, אל תתן לה דבר

היא רק רוצה ת?גולד

לא כולם יסכימו איתי, ולראייה תגובות כמו:"פרסומת מדליקה, שיר מעולה."  או: "אני רואה פרסומת מצחיקה קלילה שלא מצריכה מחשבה רצינית למהותה והאמת עושה לי חשק למילקי עם המון קצפת עכשיו."

מה שלא מצריך מחשבה, לא ראוי לשמש כמסר, בעיני.

שטראוס, תתקדמו!

ביזוי והחפצת נשים בפרסום הם טרנד מוכר ומאוס מקדמת דנא. אני מבקשת להזכיר ששטראוס כבר הגחיכה בעבר נשים כדי למכור מילקי. בוגרות ובוגרי האייטיז מכירים היטב את הקמפיין "הקרב על המילקי" משנת 1986, אשר הציג שתי נשים (השחקניות חלי גולדנברג ואביבה פז) הנאבקות על המילקי האחרון בסופר. קרב עגלות, מרפקים ותכסיסים מלוכלכים אין ספור. למה שתי נשים ולא שני גברים? התשובה ברורה: קאט פייט! מסתבר ששטראוס מרגישה נוח עדיין עם סוג ה"הומור" הזה גם ב-2015, כמעט 30 שנה אחרי.

איך תצדיק שטראוס את המפגע הטלוויזיוני החדש שלה? מבלי לשאול אותם ומניסיוני הרב בנושא, דוברי החברה יטענו את הטענה הנצחית הקרויה "הומור", כשהם מתעלמים מכך שעל חלק לא קטן של צרכניות וצרכנים, הבדיחות הללו לא עובדות מזמן.

לצד הקמפיין המדובר, משודרות גם פרסומות נהדרות שלא עושות שימוש במין, מיניות או החפצה, כדי למכור את מוצריהן ומראות שהבלתי אפשרי הוא אפשרי לגמרי. כמה דוגמאות חיוביות שראוי לציין: הסרטון של "נייצ'ר וואלי פופקורן" (חטיף אנרגיה), הפרסומות של רשת "סופרפארם", הפרסומות של YES טלוויזיה בלווין וחשוב להזכיר את ברי ההשוואה העיקריים, מעדני החלב ומוצרי החלב מסדרת "מו?" של טרה שמספקים שלל סרטונים משעשעים וקונספט שלא לוקח לעצמו את החירות לבזות, על הדרך.

השילוב של הטקסט הרדוד והויז'ואל המחריד נראה כאילו נשלף מתוך הבוץ בקרקעית הירקון, שטוף רעל וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. הספיקה לי צפייה אחת כדי לחטוף דלקת מעיים חריפה, בוודאי שלא חשק לקנות את המוצר ואם ממש יתחשק לי לאכול מילקי, ישנו יופי של תחליף על המדפים.

________________________________________________________

משטראוס נמסר: 

הפרסומת המדוברת מתארת בהומור סיטואציה מהחיים של אי הבנה לגבי אדם חדש שמגיע למשפחה. הפרסומת מדגישה בסופה שמי שחשב את שחשב על האישה- טעה. הפרסומת הקודמת שלנו התמקדה בבן הזוג וכעת בחרנו להתמקד באשה. המילה גולד מתייחסת למוצר ואין לנו כוונה לפגוע באיש.