אלי היא בחורה צעירה מבריטניה שמרגישה "אי נוחות וחוסר ביטחון". הסיבה לטענתה נעוצה ב"שפתיים מוגדלות", וכמובן שבמילה שפתיים היא לא מתכוונת לאלו שמסביב לפה. לדבריה היא ניסתה לקבל את גופה כפי שהוא, אך ללא הצלחה. "להיות באינטימיות עם מישהו צריך להיות דבר מרגש וחוויה מהנה, אבל עבורי זה תמיד היה מלווה בפחדים ובתחושה של גועל מעצמי", היא מספרת. אחרי שנים של עוגמת נפש ודיכאון, אלי החליטה לפנות למקום שיכול לספק לה את הישועה:  get cosmetic– אתר לגיוס המוני שכולו מוקדש לניתוחים פלסטיים.  

 

עוד באון לייף: 

 

האתר get cosmetic הוא לא לבד בשטח, לצידו, למשל, יש את האתר בעל השם המזעזע my free implants. שני אלו, ואתרים דומים נוספים, נועדו על מנת לאפשר לנשים (או גברים, לפחות באופן רשמי) שלא מרוצות מחלקי גופן לפנות בפניות נרגשות לציבור הרחב כדי שיעזור להן לממן את הניתוחים היקרים. רובן ככולן מעידות על חוסר ביטחון שנובע בגלל החלקים "הפגומים" ועל רצון לשנות את המצב.

 

לכאורה, לפחות לטענת תומכי האתר, מדובר באתר שעושה מעשי צדקה ומאפשר לנשים אומללות להרגיש טוב עם עצמן וסוף וסוף לחיות כמו שהן היו רוצות. בפועל מדובר בסוג של אתרי היכרות סליזיים במיוחד, שבהם – בתמורה לשידרוג הגוף – מבטיחות הנשים גם טובות אישיות, כך שלמעשה אלו שמשקיעים בניתוחים זוכים גם ל"מניות" בגופן. כמובן שהכל נעשה בצורה עדינה ומרומזת. למשל, בחורה המכנה את עצמה בייבי בלו מחפשת גם היא מישהו שיממן לה וגינה חדשה ומעוצבת, עניין של 17,000 דולר בלבד, ושיהיה "צמוד עלי לאורך התהליך ויחלוק איתי את התוצאות".  

 

זרלו, שגם כן לא מרוצה ממראה הווגינה שלה, מעוניינת להרגיש סוף סוף נאהבת וסקסית אחרי שנים של חוסר ביטחון. בתמורה לתמיכה בניתוח היא תשלח תמונות של לפני ואחרי, והיא גם מעוניינת בקשר עם אחד מ"חברי האמת" שיתרמו לה.

 

דוגמה נוספת היא אליסיה, אמא חד הורית שעובדת במועדון סטרפטיז ושמשתמשת באתר על מנת לנסות לגייס כסף למהפך כללי, הכולל בין השאר הגדלת חזה, הקטנת האף ועיצוב הווגינה. בעוד שאת שני הניתוחים הראשונים היא רוצה לעבור למען תחושת הביטחון העצמי שלה, אל ניתוח הווגינה היא מתייחסת כעל השקעה מקצועית.   

 

 

כאמור, האתרים הללו לא נועדו רק כדי לשפצר את הווגינה, אלא כל חלקי גוף אפשריים אחרים – חזה, שאיבות שומן ואפילו הסרת עודפי עור כתוצאה מדיאטה. וגם לא כולן מבטיחות תמורות מיניות או "ידידותיות" בתמורה. עם זאת, קשה להתעלם מהאופי המיני של הפניות וגם מהכמות היחסית גדולה של נשים שלא מרוצות מהאזור האינטימי שלהן. למעשה, האתרים משקפים תמונת מצב די מהימנה של מה שקורה היום בשוק הניתוחים, כשהביקוש לניתוחים לעיצוב הווגינה עלו ב-49 אחוז מ-2013 ועד ל-2014 וסביר להניח שבסוף 2015 נשמע על אחוזים גבוהים אפילו יותר. אך כמובן שמעבר לזה, האתרים מהסוג הזה מראים עד כמה ניתוחים פלסטים נהיו עניין הכרחי כמעט עבור כל כך הרבה נשים, עד שהן מוכנות אפילו למכור את חלקי גופן לכל המרבה במחיר.

 

יכול להיות שיהיו כאלו שיבחרו להסתכל על העניין דווקא כעל יוזמה שמעצימה נשים – הן מעוניינות לעבור ניתוח על מנת להרגיש טוב עם עצמן, או סתם כי בא להן, והן משיגות את הכסף הזה בדרך שבה הן בוחרות להשיג אותו, הרי אף אחד לא כופה עליהן את זה. באופן אישי, אני רואה עד כמה הרדיפה למראה המושלם הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, עד שכבר אנחנו משוכנעות שכל איבר בגופנו – החל מהעיניים ועד לווגינה, צריך להראות בהתאם למודל מסוים. ועד כמה אנחנו מוכנות לשלם את המחיר, בין אם הוא כולל הרעבה ובין אם הוא כולל זנות, על מנת להתאים את עצמנו לאותו המודל.