אני מאוד שמחה בשביל איילה חסון, באמת. גם מי שלא מכיר את הפוליטיקות הפנימיות של ערוץ 1, יכול היה לראות שמדובר באחת העיתונאיות הכי מעזות, חזקות ומשפיעות בארץ, שלא זוכה לכיסא וליחס הנכון מצד המעסיקים המנומנמים שלה. המעבר המתוקשר לערוץ 10 נראה כמו הצעד הכי טבעי עבורה, כשלצידה עומדים שומרי דמוקרטיה נוספים, בהם רביב דרוקר ורכש חדש נוסף - שרון שפורר.  

 

עוד באון לייף: 

 

אז באמת אני מאוד שמחה, גם בשביל חסון – שעכשיו תגיש את מהדורת שישי – וגם עבור ערוץ 10 עצמו. ובכל זאת, אני רק שאלה: למה החלטתם לצלם דווקא את הפרומו הזה?למה מכל הדברים בחרו אנשי ערוץ 10 להראות את חסון, העיתונאית החשובה, מתארגנת כאילו היא הולכת להיפגש עם בחור חלומותיה? "כבר שנים אומרים לי שאנחנו מתאימים. שהוא לא מפחד מנשים חזקות", היא אומרת תוך שהיא בוחרת איזו חולצה ללבוש, ואז עוד ממשיכה לדבר בשבחיו של הערוץ/הבחור שאיתו היא סוף סוף הולכת להיפגש, אחרי שנים של בילד אפ.

 

חסון אף פעם לא היתה בובת ברבי, היא אף פעם לא היתה הפנים היפות שלצד, היא גם לא היתה מהעיתונאיות והמגישות הסופר רציניות והסופר מוכשרות אבל ש-בואו נודה על האמת – הצליחו גם בזכות המראה שלהן, כמו תמר איש שלום, יונית לוי וגאולה אבן. חסון היא נטו עיתונאית ולכן אני מניחה, או לפחות רוצה להניח, שיש פה איזשהו הפוך על הפוך, רק שלא ממש הבנתי אותו, או שהוא לא ממש הצחיק אותי. אולי איבדתי את ההומור שלי בדרך, כשהתחיל להימאס לי שאפילו לעיתונאיות מוערכות בסופו של דבר מתייחסים רק כנשים המחכות ליד הטלפון שהבחור יתקשר. הרי לא היינו רואים פרומו כזה אם היה מדובר בעיתונאי. אם זה היה איזה רוני דניאל שעובר ערוץ, לא היינו נאלצים לראות אותו מכפתר את החולצה וטוען ש"תמיד ידעתי שהיא אחת שתבין ותכיל את הפנטזיות המיליטנטיות שלי".     

 

אז איילה, שיהיה המון בהצלחה בכיסא החדש. ואם הוא גם בסוף יתברר כמניאק כמו כולם, שדופק וזורק ולא באמת מתעניין, או לא נותן לך מקום ותמיד מחפש את הכיבוש הבא, אני בטוחה שתוכלי למצוא יותר טוב. אה, מה, דיברתי בסטיגמות מטופשות ובשנאת גברים?סליחה, זה הרי נכתב לגמרי באירוניה. איפה ההומור שלכם?