1987, קולנוע רינה בחולון. כל הכיתה הולכת ללהיט החדש "ריקוד מושחת", מלבד כמה בנות ואני ביניהן, שהוריהן התלבטו האם סרט ושמו "מושחת" ופוסטר עם רמזים סמי ארוטיים, מתאים לילדות שבקושי הגיעו לגיל עשר. את ג'וני קאסל ובייבי, והריקוד המיתולוגי שלהם בו בייבי עפה באוויר, לא זכיתי כאמור מעולם לראות על מסך קולנוע גדול. בגיל 12 סוף סוף הגיעה הפעם הראשונה של "הריקוד המושחת" שלי- בווידאו. ובדיוק לפני כשעתיים, עת ישבתי לצפות בסרט שוב כתירוץ להכנת הכתבה, זו היתה הפעם השלושים. בחיי שאני לא מגזימה. אתן בוודאי תוהות מה גרם לנו להיזכר בסרט האלמותי דווקא עכשיו? ובכן, לכל מי שפספסה את הידיעה המרעישה, רשת ABC  האמריקאית עומדת להפיק גרסה טלוויזיונית מודרנית לסרט המיתולוגי. לא, לא מדובר בגרסת המשך כפי שניסו לעשות וללא הצלחה לפני מספר שנים, אלא באותו הסיפור בדיוק בגרסת הנעורים. שלוש שעות של עונג שאמורות ללמד את דור הסמארטפון והאינסטגרם מי הם ג'וני ובייבי גיבורי הילדות של הוריהם, וכמו כן רומנטיקה אמיתית מה היא. אבל נחזור לזה מאוחר יותר.

 

עוד באון לייף: 

 

בנתיים, ננסה להבין מאין החלה ההיסטריה שלא נס ליחה עד עצם היום הזה. נסו לשאול כל אישה שהיתה ילדה או נערה בשנות השמונים מהו סרט הנעורים האהוב עליה, ואני בספק אם היא לא תזכיר את שמו של הריקוד המושחת, ותוסיף על הדרך חיוך קטן כשיוזכר שמו של פטריק סוויזי. והו כמה עצוב שהוא מת. אימוג'י בוכה.

 

 

"ריקוד מושחת" הפך לקאלט הוליוודי וכלל עולמי בשנים בהן התעשייה ההוליוודית עמדה בפני מפנה קונספטואלי שאמנם לא החזיק זמן רב, אך היה שם מספיק כדי להטביע חותם. לאחר שנים של העלאת כוכבים וכוכבניות מלוטשים ועתירי סיליקון ופן פארה פוסט אל קדמת הבמה, החלו דמויותיהם של האנטי גיבורים לכבוש את המסך הגדול וגם את לבבותיהם של האמריקאים עם סיפורי סינדרלה מודרניים (שנים מאוחר יותר הגיעה גם "אישה יפה") ולא השאירו עין אחת יבשה. את סוד הקסם של "ריקוד מושחת" אי אפשר לסכם בפסקה אחת. מדובר בסיבות רבות ומגוונות שהפכו את הסרט לקאלט אל זמני. אך בראש ובראשונה הסיבה העיקרית להצלחה נעוצה בתסריט הפשוט והמופלא של אלינור ברגשטיין, שהצליחה להפוך את הקיטש ה"סינדרלי" לסיפור אמיתי שיכול לקרות לכל בחור ולכל בחורה: נערה בת עשירים נוסעת עם משפחתה לכפר נופש, ומתאהבת באחד העובדים "הפושטקים"- מדריך ריקודים קשה יום. היינו שם כמעט כולנו, ואני באופן אישי במלון שלמה המלך באילת בשנות התשעים. ועכשיו תשכחו שסיפרתי.

 

 

הנסיך, לעומת סיפור הסינדרלה הקלאסי, הוא אנטי גיבור מובהק. ודווקא "לכלוכית" מסתמנת ב"ריקוד מושחת" כנסיכה האמיתית. בת עשירים, יהודיה מפונקת. בארצות הברית נוהגים לכנות בלעג את היהודיות העשירות JAP- ג'ואיש אמריקן פרינסס. היא חושבת שמגיע לה הכל, היא שמורה בצמר גפן והיא כמובן תיפול לרגליו של האנטי תזה הנסיכית שחלמה עליה בלילות. ג'וני קאסל, שנראה כמו ג'יימס דין. לא העפרון הכי מחודד בקלמר, רודף שמלות, מעשן, שותה, וחתיך חתיך חתיך. על חתיכותו של פטריק סוויזי כג'וני קאסל אין עוררין. אפילו האמהות שלנו שסברו ש"ריקוד מושחת" היא דוגמה רעה לנוער, ערגו עליו בלילות.

 

ובייבי, בניגוד לנסיכה היהודיה האמריקאית שאתם מדמיינים או ליתר דיוק, בניגוד לנסיכה האמריקאית הטיפוסית עם הבלונד והשיער החלק והאף הסולד - קיבלנו את האנטי תזה הנסיכותית. בייבי היא חתיכה ללא כל ספק, אך אין לה אף מושלם (בלשון המעטה), השיער שלה ספק חלק ספק מקורזל, והיא נראית יותר כמו אנדריאה מ"בוורלי הילס 90210" מאשר כמו קלי היפה של השכבה. בייבי, על אף נסיכותה ועושרה, היא הילדה שכולנו (רובנו בכל אופן) היינו. לא כל כך יפות, לא בנות 16, וממש לא יודעות דבר על העולם הזה. ובעצם, ככל שהסרט מתפתח אנו מגלים שבייבי היא לא הנסיכה התמימה כפי שמנסים לצייר אותה בתחילתו. מדובר בבחורה חזקה וחכמה שיודעת היטב מה היא רוצה. בניגוד לסיפור סינדרלה הקלאסי, בה לכלוכית היא אישה חלשה שזקוקה לחסדיו של גבר עשיר שיציל אותה מאימת הגיהינום של חייה. בייבי לא זקוקה לאיש שיציל אותה. היא אמנם נופלת ברשתו של ג'וני, אך גם יודעת לעמוד על שלה ומעבירה אותו סדרת חינוך שלא תבייש שום פמיניסטית לוחמת. והנה עוד אנקדוטה גאונית בתסריט של ברגשטיין - ככל שבייבי הופכת מנערה עקומה עם חוסר קואורדינאציה לסמי בלרינה, לאישה סקסית שיודעת להניע את גופה בחושניות, כך המהפך באישיותה מושלם ונגלה לא רק לעיני של ג'וני ש"מתחנך" תחת שרביטה, אלא גם לעיני הצופות ששואבות מכך כח (כן, גם אני שאבתי).

 

 

 

מצחיק לראות עד כמה התעשייה ההוליוודית שנאה את ג'ניפר גריי, השחקנית שגילמה את בייבי, לאחר שזו עשתה ניתוח פלסטי באפה והפכה להיות אמריקאית יפהפיה וטיפוסית. לדעתי מיליוני ילדות ונערות שהיו ברווזונים מכוערים בגיל ההתבגרות, לא סלחו לה מעולם על שנכנעה לתכתיבי היופי. ובצדק. כמו קארי בראדשאו שהפכה לאייקון של דורנו, ולדמות לחיקוי של מילארדי נשים ברחבי העולם, כך גם בייבי החזקה, המדהימה, והלא מושלמת שקבורה בתוך כל אחת מאיתנו ולא תמיד מעיזה לצאת.

 

ובחזרה לגרסה המחודשת של ABC. דור האינסטגרם בוודאי ישמח לגלות כי גם האולדיז מהאייטיז עדיין רלוונטי גם בדורם. והנה לשמחתנו הרבה אחד הדברים שתעשיית הקולנוע והטלוויזיה המודרנית מנסה לקדם היא את דמות האחר, הלא מושלם, הלא מלוטש. דווקא דמות האנטי גיבור היא כה אקטואלית. וגם אביגייל ברסלין, השחקנית שנבחרה לגלם את בייבי בגרסה המחודשת היא לא ברבי. לא יפה מידי, לא רזה מידי. אלא שמה שמסקרן באמת הוא האם הדור הצעיר יתחבר אליה, לדמות הגיבורה שבימים כתיקונם עלולה לעבור פאט שיימינג ברשת החברתית. ולא רק זאת אלא האם יש סיכוי בדורנו לסיפור הסינדרלה ההפוך הזה? האם בחור "עני" אטרקטיבי מספיק עבור בחורות שמשרבבות שפתיים באינסטגרם? אני לא רוצה להשמיץ דור שלם, אך משהו בפלסטיקיות המעושה של הדור הצעיר נראה כציני מידי לסיפור אהבה אייטיזי שכזה. מאד מקווה עבורם שנתבדה.

 

אביגייל ברסלין כבר מודדת את חצאית הטוטו. תמונה: Shutterstock

 

כעת רק נותר לנו לגלות מי יהיה השחקן ההורס שיגלם את ג'וני קאסל.האירוטיקה הלוהטת והמרומזת בסרט המקורי בוודאי תהיה בוטה יותר בגרסה החדשה, בכל זאת- הנערים של היום מאבדים את הבתולים בגיל שבו אנחנו העזנו רק להחזיק ידיים. וכמו כן, ספק אם ג'וני בגרסת שנת 2015 יוכל לומר לאביה של בייבי: Nobody puts Baby in a corner- מבלי לחטוף אגרוף בפרצוף.

 

בסופו של דבר, מה שלא יקרה - אין ספק שבסצנת הסיום אסור בתכלית האיסור לוותר על ההרמה באוויר והמשפט האלמותי: I think she gets this from me.