רמייה ראמאצ'נדראן, הייתה מאורסת ומאושרת עד ה- 3.12, התאריך בו ביטלה את חתונתה באמצעות סטטוס שכתבה בדף הפייסבוק הפרטי שלה.

 

"להלן הודעה עבור האנשים ששואלים אותי אודות יום חתונתי. האדם אשר לפני האירוסין שלנו היה אומר לי שהוא זקוק רק לי בחייו, כעת דורש ממני לשלם 500,000 רופי ו- 50 מטבעות זהב. היות ואני נגד הנוהג של נדוניה ומאמינה כי לקנות אדם בלתי אמין ואת משפחתו בסכום כסף כה גבוה הוא הפסד, החלטתי לבטל את החתונה. תודה".

 

 

הסטטוס שיועד עבור בני משפחתה ומעגל חבריה של הכלה לעתיד, הכה גלים ברחבי הרשת ושותף על ידי אנשים מרחבי העולם. ייתכן שכוונתה הראשונית של ראמאצ'נדראן הייתה הודעה על ביטול חתונתה באופן הנוח והמהיר ביותר, אך סביר להניח שהמשמעות הפוליטית של מעשיה לא חמקה מעיניה. בהודו, המדינה בה היא מתגוררת, נדוניה אסורה על פי חוק אך עדיין תופעה רווחת בחברה שהיא ברובה מסורתית ומתנהלת על פי אמות מידה פטריארכליות שממקמות את עליונותו וטובתו של הגבר על האישה. המסורת השכיחה היא תזכורת עדכנית לעסקת החליפין הכלכלית שבברית הנישואין; בבסיס ההיגיון של מנהג הנדוניה, הסכום שעמו באה הכלה מבית הוריה לברית הנישואין נועד להבטיח את טובתה לאחר מות הבעל או גירושים ובמקביל מסמל את העברת הבעלות והעול של האישה מהוריה אל הבעל. בפועל, הנדוניה היא קלף מיקוח של הורי הכלה, שכן הם יכולים לבחור עבור בתם את הבעל הרצוי ביותר בעיניהם. כמו סוחרים טובים, בסוף היום גם הורי הכלה מחפשים את העסקה המשתלמת ביותר, או לפחות מאמינים שעבור סכום נאה איכות הבעל מובטחת. מסתבר שאי אמינותו של ארוסה של ראמאצ'נדראן הייתה עילה מספקת להוריד את המחיר לאפס.

 

אך כפי שניתן להבין מפוסט מאוחר יותר, הסיבה להתנגדות הייתה אידיאולוגית: "בבקשה אל תשתמשו בפוסט שלי עבור השפלה אישית", היא כותבת. "במקום זאת, השתמשו בו נגד הנורמות חברתיות שלנו. אנשים מתנהגים כבורים למען נוחות או רווחה כלכלית". בהודו כיום, לנוהג של הנדוניה או המוהר (התשלום שהורי הכלה מקבלים עבור אובדן כוח העבודה של ביתם למשק הבית) סיבות אחרות, שמתקיימות כחלק מההסדר החברתי- מגדרי הקיים במדינה. כך לדוגמא, הורים שהשקיעו כסף רב בחינוך של בנם, רואים בנדוניה הזדמנות לקבל החזר עבור השקעתם. למה לא, הרי השכלה מעלה את היוקרה של הגבר והיא גם דרישה מחייבת מהגבר שמצופה ממנו לפרנס את אשתו ואת משפחתו העתידית. שוב, התפיסה של הסדר החברתי הנכון מוכתב על פי תפקידים מגדריים.

 

בשלב זה, חלקכם תוהים על שום מה כל המהומה. הלוואי וצדדיה המכוערים של תופעת התשלום עבור נישואין היו מסתיימים ברגע זה והיינו יכולים לפטור את העניין בכך שמדובר בנוהג מיושן אך לא מזיק. אך לא כך הדבר! עצם הרעיון של מכירת בני אדם במסווה של ברית נישואין, פותחת את הדלת לסכנות - ולא לחתנים, יסלחו לי נכבדי, אלא לכלות העתידיות. נישואים של קטינות, נישואים בכפייה ונישואים שבשידוך - אלו הן מנות חלקן של נשים תחת המוסכמה הארכאית של תשלום המוהר. להורי החתן אולי נדמה שהם שילמו את המחיר עבור הכלה, אבל מציאות של הכאות, אונס ושלילה של זכויות מלמדת שמי שמשלמות את המחיר הן הנשים שנמכרות לבעלים סוררים ללא אפשרות בריחה. ככלות הכל, מה שנמכר תמורת כסף, הופך לרכוש.  

 

 

קל לשבת בנוחות ביתנו ולחשוב שסיפורים איומים שכאלו רחוקים מאתנו שנות אור. חלקינו אף יעקמו את האף ויפטירו ש"הודו פשוט פרימיטיבית" לעומת ישראל המתקדמת. אך לפני שאנו מאשרים לעצמינו  את העליונות התרבותית שלנו, מומלץ לבחון מקרוב את המציאות הישראלית שבה  ברית הנישואין עדיין מחויבת על פי הלכת הדין הדתי, בין אם הוא הדין הרבני או הדין השרעי (לאוכלוסייה המוסלמית). המשמעות המעשית של דין דתי הוא שגם הוא משמר בתוכו הסדרים פטריארכליים מיושנים, כלומר הסדרים בהם האישה כפופה לסמכות הבעל ונתפסת כרכושו. והרי לכם המילה בעל. הלך הדברים האלו הם שאחראים למצב בו נשים בישראל, בשנת 2015, מסורבות גט.

 

בחזרה אל ראמאצ'נדראן, נדמה שהאגביות שבאופן בו הודיעה על ביטול חתונתה הפתיע את כולם לנוכח הלחצים הרבים שמושמים על נשים להתחתן. הרי כולנו מכירות את הטירוף שאוחז את סובביה של הכלה ברגע שזו מודיעה על טבעת אירוסין. אבל מסתבר שיש ערכים מוסריים חשובים מנורמות חברתיות, כמו הרעיון המהפכני שלא ניתן לרכוש בני אדם תמורת כסף ושאהבה צריכה להיות חופשית. המעשה הפשוט של אישה אחת לצאת נגד מערכת כלכלית שלמה שסוחרת בבני אדם ובנשים בפרט היממה את העולם, ובצדק. 

https://ssl.gstatic.com/ui/v1/icons/mail/images/cleardot.gif