מיומות ברחם: לגלות, לטפל, ולהפסיק לסבול
אם את סובלת ממיומות (שרירנים) ברחם או חושדת שיש לך מיומות, את מוזמנת להמשיך לקרוא את הכתבה. "מיומות הן גידולים שפירים המתפתחים בחלל הרחם או בדופן הרחם או בחלקו החיצוני של הרחם. הן נוצרות על ידי רקמה סיבית שרירית שהתפתחה משריר הרחם", מסבירה ד"ר רונית מכטינגר, גינקולוגית בכירה ביחידת הפריון, אגף נשים ויולדות בבית חולים שיבא תל השומר.
עוד באון לייף:
- איך אורח החיים שלך עשוי להשפיע על הפוריות?
- מנאופוזה: לחוות את גיל המעבר בגיל 30
- אורנה בן דור: לא ידעתי כלום על ניתוח שחזור השד שעשיתי
לדבריה, מיומות מופיעות בשכיחות של כ-20%-50% בנשים מעל גיל 30 כל עוד הן בגיל הפוריות. עם עלייה בגיל, שיעור השכיחות עולה, כך שמדובר בתופעה נרחבת בקרב נשים. לשם המחשה, בארצות הברית סובלות ממיומות כ- 40% מהנשים בנות 35 ובגיל 50, כ- 70% מהנשים כבר סובלות מהתופעה.
מתי כדאי לפנות ולהבדק?
"בכ-25% מכלל הנשים אצלן אובחנו שרירנים, גורמת המיומה לסמפטומים שמסיבים להן אי נוחות ומקשים עליהן קיום אורח חיים רגיל", אומרת ד"ר מכטינגר. "התסמינים יכולים להתבטא בין היתר, בדמם כבד וממושך מהנרתיק בזמן הווסת או בין הווסתות, במתן שתן לעיתים תכופות במהלך היום והלילה, בכאבים בזמן קיום יחסי מין, בעצירות, בהפרעות עיכול ובטן תפוחה, בכאבים ולחץ באגן הירכיים, ואף בבעיות פוריות, בהפלות, ובסיבוכי לידה". למרות זאת, מסקר שנערך בארה"ב עולה שלנשים הסובלות מהתסמינים השונים לוקח בממוצע כ-3.5 שנים עד שהן פונות לקבלת ייעוץ וטיפול.
השאלה הגדולה היא – איך מזהים את המיומות?
אם את סובלת מאחת התופעות שתוארו לעיל, חשוב לפנות לגינקולוג. "המיומה מאובחנת בבדיקת אולטרסאונד פשוטה, לרוב בעקבות תלונות על סימפטומים כמו שצויינו לעיל, או כאשר בבדיקה מתגלים ממדי רחם חריגים", מסבירה ד"ר מכטינגר.
מה הקשר בין מיומות לבין פוריות (או ליתר דיוק פגיעה בפוריות)?
לפי הספרות המקצועית והמחקר שיש בידי עולם הרפואה היום, נמצא קשר בין מיומות הבולטות לחלל הרחם לכניסה להריון. קשר כזה לא הוכח חד משמעית כאשר מדובר במיומות הממוקמות בדופן הרחם. אישה שנתגלו אצלה מיומות ומתקשה להיכנס להריון, תישלח פעמים רבות לניתוח להסרתן. במהלך ההריון עלולה המיומה בחלק מהמקרים לגדול.
באילו מקרים מיומות עלולות להיות מסוכנות?
"כעקרון מיומה היא גידול שפיר. מדובר במצב רפואי שפוגע באיכות החיים ולרוב אינו מסוכן. אולם חשוב לציין כי באחת מכל אלף נשים, עלולה המיומה לעבור שינוי ולהפוך לגידול ממאיר", מסבירה הרופאה.
האם ידוע מה גורם להיווצרות מיומות והאם יש נשים שנמצאות בסיכון גבוה יותר מאחרות? על פי ד"ר מכטינגר, עדיין לא הובהרה הסיבה להופעת מיומות. ההשערה היא שהגורמים להיווצרות שרירנים יכולים להיות גנטיים, דלקתיים, ויראליים, או סביבתיים. קיימת חשיבות מכרעת לגילוי מוקדם ובמקרה הצורך לטיפול מוקדם. "מיומה עלולה לגדול עם הזמן. ככל שהשרירן גדל, כך ההתאמה לטיפולים לא פולשניים הולכת ופוחתת. כלומר, ככל שנשים משהות את ההחלטה לגבי הטיפול, כך פוחתים הסיכויים לשימוש באופציות טיפול לא פולשניות ונשארות רק האופציות הכירורגיות, דהיינו, מהאפשרות להסרת השרירנים בלבד ועד לצורך בהסרת הרחם כולו", מחדדת הרופאה.
האם מדובר במצב הפיך?
"ניתן לטפל במיומות באופן אפקטיבי", אומרת ד"ר מכטינגר, ומבהירה שכיום לא מדובר בגזרה שצריך לחיות איתה. בעבר מקובל היה להמליץ כמעט באופן אוטומטי על ניתוח לכריתת רחם. כיום ישנם מגוון טיפולים, שמרניים יותר, שמטרתם לטפל בצורה אפקטיבית בסמפטומים. בין הטיפולים הקיימים מציינת הרופאה את האפשרות הבאות: טיפולים תרופתיים דרך הפה (פומית); הסרת המיומה באופן ניתוחי, (דרך הנרתיק או דרך הבטן, בשיטה פתוחה או בלפרוסקופיה) ; אמבוליזציה (UAE) - חסימת עורק המוביל דם לגידול, בפעולת צנתור פשוטה וללא הרדמה מלאה. ד"ר מכטינגר מוסיפה כי ניתן לטפל גם בעזרת הורמון ה-GnRH שמקטין את השרירן אך הטיפול בו יכול להנתן לתקופה מוגבלת בלבד מאחר והוא עלול לגרום להופעה מוקדמת של תסמיני גיל האל-וסת (מנופאוזה). כמובן קיים גם הטיפול הלא פולשני באולטרה סאונד ממוקד המונחה בעזרת MRI, שמטפל באמצעות חום ברקמת המיומה בלבד, וכך משמר את הרחם ואת הפוטנציאל להרות.
טיפול זה בעזרת אולטרסאונד ממוקד נחשב לטיפול חדשני ולכן לעיתים פחות ידוע ומוכר. מדובר במכשיר ייעודי הנמצא במרכז הרפואי שיבא והטיפול בעזרתו כלול בסל הבריאות. "השיטה מתאימה הן לנשים בגיל הפוריות המעוניינות להרות והן לנשים הסובלות ממיומות סמפטומטיות טרם המנופאוזה. מדובר בטיפול בלתי פולשני עם שיעור נמוך של תופעות לוואי, ויכולת לחזרה מיידית לשגרה. מטרת הטיפול להקל באופן משמעותי על הסמפטומים שהשרירנים מסבים לאשה", מסבירה ד"ר מכטינגר. "חשוב ומומלץ שכל אישה שאובחנה כסובלת ממיומות סימפטומטיות, תבחן את כל האפשרויות הטיפוליות הקיימות והמתאימות לה".
איך עובד הטיפול, כמה זמן הוא לוקח, ומה הסיכויים להצלחתו?
טיפול האולטרסאונד הממוקד במיומות, הכלול בסל הבריאות, נערך בחדר MRI במרכז לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. צוות היחידה כולל את הגינקולוגים פרופ' ירון רבינוביץ וד"ר רונית מכטינגר, הרדיולוגית ד"ר יעל ענבר והאחות האחראית גב' אביבה אלג'ם-מזרחי. הפרוצדורה נמשכת בממוצע שלוש עד ארבע שעות. ד"ר ענבר, הרדיולוגית האחראית שמבצעת את הטיפולים משרטטת את שיטת הטיפול: "המטופלת שוכבת על מיטת ה- MRI ובידה לחצן הפסקה, בו תשתמש במידת הצורך לעצירת הטיפול.
הטיפול נערך תחת טשטוש על מנת להקל על המטופלת את השכיבה הממושכת ללא תזוזה. באמצעות מכשיר MRI הרופאה המטפלת מזהה את המיומה וממקדת את גלי האולטרסאונד לנקודה מדויקת, עד להשגת הרס של אותם התאים. התהליך חוזר על עצמו עד לסיום הטיפול בכל נפח המיומה, או ברובה. יתרונו הגדול של הטיפול בהנחיית MRI, נובע הן מיכולת המיקוד והמעקב אחר הפעולה בכל רגע נתון והן בפרופיל הבטיחות הגבוה אותו הוא מספק.
המטופלת משתחררת לאחר כשעתיים וכבר למחרת יכולה לשוב לפעילות מלאה. הסימפטומים יחלפו, או שתורגש בהם הקלה, תוך שלושה חודשים מהטיפול, והשיפור המקסימלי יושג לאחר ששה חודשים. ברוב המקרים, טיפול חד פעמי משחרר מהסימפטומים שבגינם המטופלת פנתה לטיפול. קיימים מצבים בהם יידרש טיפול נוסף."