צופי חדשות ערוץ 2 לא יכולים שלא לפספס בשבועות האחרונים את "ערך מוסף", הפינה הכלכלית החדשה בה מידי ערב קרן מרציאנו, יונה לייבזון ועמליה דואק, מרכזות את אג'נדת הרווחה, הכלכלה והצרכנות העומדים על סדר היום. זה אמנם לא "מתקדם" מצידי למהר ולצלם את המסך בהתלהבות בכל פעם כשאני חוזה בפינה הזו, ולהעלות לפייסבוק תמונה של פאנל הנשים היחיד במינו והמשובח על המרקע. אלא שייתכן מאוד שזו רק תוצאה של אנחת רווחה, לאחר שבשנת 2015 שבעתי די והותר מפאנלים פוליטיים לקראת בחירות ובעת מלחמה ע"ש "צוק איתן", אלה המלאים תמידית בטסטוסטרון והתלהמות עם מיעוט נשי בולט לעין.

עוד באון לייף:

מגש הכסף: סדרה של גברים על גברים

הישרדות 7: עונה של גירל פאוור

איילה חסון: אנשים בערוץ 1 מקבלים שכר רעב

נראה כי גם בשנת 2016 עדיין התפיסה הארכאית של "גברים מצבא ופוליטיקה, ונשים מחינוך ורווחה", היא התפיסה השולטת, ולא רק בתקשורת אלא גם בתוכנו כחברה. המשפט "צבא זה מקצוע גברי" חרוט מזה עשורים בדי אן איי החברתי שלנו (תסמונת "הוא הלך בשדות"), וכך היה עד לא מזמן גם לגבי ענייני כלכלה ופיננסים. אלא שב"ערך מוסף", הפינה שמתחרה (גם אם יכחישו) ב"אנליסט" של מתן חודורוב בחדשות 10, קורה משהו טוב. טוב מאוד. אין כל ספק כי התפיסה שנושאים פיננסים אינם עוד נחלתם הבלעדית של גברים בלבד, גרמה לכך שגם הדור הבוגר בינינו יביט בהערכה וברצינות ראויה על פינת "ערך מוסף" הסופר נשית.

עמליה דואק

עמליה דואק כתבת הכלכלה של חדשות 2 ויונה לייבזון הכוכבת העולה של גלי צה"ל, שקפצה לתפקיד המכובד של כתבת רווחה בחדשות הערוץ השני, הן ההיפך מכל מה שהייתם מצפים מכתבים ופרשנים בנושאי פיננסים ושחיתויות. סיפור ההצלחה של דואק, בתה של העיתונאית המוערכת נחמה דואק היה צפוי מראש. עוד כנערה צעירה החלה את דרכה בתקשורת ככתבת צעירה בערוץ הילדים במהדורת החדשות לצידו של ירון לונדון. שירות בגלי צה"ל ככתבת לענייני משפט ותחבורה סלל בפניה את הדרך לחדשות הערוץ השני, שאוהבים לאתר את כוכבי גל"צ (ע"ע אודי סגל ויונית לוי) עוד בטרם פשטו את המדים. דואק כצפוי, לא מפחדת לשאול את השאלות הקשות. התחקיר הגדול על אלון חסן, שפורסם לראשונה ב"אולפן שישי", למשל, היה סקופ בלעדי שלה יחד עם הכתב יוסי מזרחי. ואי אפשר שלא היה להסיר בפניה את הכובע על החכמה, האומץ והיוזמה לאחר הצפייה בכתבה המטלטלת.

עכשיו אני אהיה שטחית (אך תסכימו איתי שזה הטבע האנושי) ואתייחס למה שאי אפשר להתחמק ממנו, ושגם לי מפריע בכל פעם שאני מתעסקת במשהו "רציני" - המראה, וליתר דיוק המראה הצעיר, הילדותי, העדין. המראה הספק נערי, ספק שברירי, גורם -  לפחות במבט ראשון - לגבות רבות להיות מורמות. "היא ילדה", "היא צעירה" ו"ומה היא בכלל מבינה בעניינים של מבוגרים" – שמעתי לא פעם וזה גם בדיוק הסיפור של עמליה דואק, שבטוויטר מכונה "הילדה", ובפועל היא מכניסה את כל "המבוגרים" לכיסה הקטן. כאישה אני מתעצבנת תמיד שכתבות מן הסוג הזה מתייחסות בראש ובראשנה למראה מצודד של נשים. הרי לו היתה זו חלופה גברית, איש אינו היה פוצה פה. איש לעולם לא יטען כי חודורוב "נראה צעיר לגילו". אלא שאני יודעת שזה בכל זאת מה שעובר לכולנו בראש. שוב, הדי אן איי החברתי הקלוקל שלנו, זה שגורם לנו להתייחס מלכתחילה לאישה כאובייקט, זה שכולי תקווה ייעלם אצל הדור הבא. דואק לא פעם נאלצה להתמודד עם הערות על המראה שלך, אך בעצמה אומרת כי "מראה זה רק עניין של זמן".

יונה לייבזון

יונה לייבזון בת ה-26 מסקרת כבר שש שנים את תחום הכלכלה, ולא רק זאת אלא ששימשה עד לפני מספר חודשים כראש הדסק הכלכלי של גלי צה"ל. בנוסף, לייבזון מגישה זה מכבר את התכנית "יהיה בסדר" העוסקת בעוולות חברתיות. בחדשות 2, שמו עין על לייבזון, שמחליפה כעת את חיים ריבלין ככתבת לענייני רווחה, ושלפו אותה מיד מהרדיו. את הפוטנציאל של לייבזון, שבקיאה באופן יוצא דופן בענייני כלכלה, החליטו למנף בחברת החדשות ולצוות אותה אל דואק, הוותיקה יותר בערוץ כצמד מנצח.

אין ספק שיש משהו מרענן בשתי הנשים הנפלאות הללו. מדובר בשתי נשים מתחת לגיל שלושים שנותנות בראש (סליחה, אין לי דרך נחמדה יותר לומר זאת) להררי המיזוגניה ולאליטה הגברית השבעה ומדושנת העונג. מלבד עתידן המבטיח של השתיים בתחום התקשורת, אפשר להביט על כך בפריזמה רחבה יותר ואולי להפוך אותן לפורצות דרך לא רק בתחומן, אלא ככלל לנשים שעדיין סבורות כי תקרות זכוכית בעיסוקים עם טייטל "גברי" עדיין קיימות. הנה ההוכחה שלא.