דמיינו לכם: בחורה צעירה הולכת ברחוב כמדלגת על עננים רכים, מחייכת לעוברים ושבים ומניפה שיערה בסלואו מושן חינני. היא רוקדת, מסובבת ראשים וגורמת לתאונות מביכות עד קטלניות מסביבה. כך מציירים בפרסומות את השימוש במוצרים נשיים - טמפונים, קרמים, סבונים וכו'. ואני, בכל פעם הולכת אחר הסיסמאות וקונה לעצמי את המוצר הנחשק, יוצאת אל הרחוב – שום דילוגים, שום חיוכים והדבר היחיד שעובר בסלואו מושן זה היום שלי. בחיי שאני לא מבינה את זה, מה כ"כ מרגש בלשטוף את הפנים ולשים קרם ידיים (מונעת מכם את השיחה על אימא אדמה).

 

אבל עדיין – אני ממשיכה לקנות, כי מה לעשות, הזמן עושה את שלו (לא עליי, על אחרים!), ואני באמת מרגישה שהעור שלי יבש יחסית, הפנים נראות עייפות, ועל השחורים בפנים אפשר עוד המון להרחיב, אבל לא נרחיב, כי לא מדברים על זה. כשאני משוטטת ברשתות הפארם, ויועצות היופי מנסות לדחוף לי עוד קרם, ועוד תרחיץ – האנטי שלי הוא מידי. גם בגלל "יועצות היופי"  – וגם כי בעיניי בסוף הכל אותו דבר – רק האריזה אחרת. חברה טובה, שאוהבת הרבה פחות ממני פרסומות (כלומר, הרבה פחות נופלת בפח) המליצה לי על סדרת הטיפוח של ניוטרוג'ינה. היא הבטיחה שבהשקעה של 10 דקות ביום – השינוי שיקרה פשוט יפתיע אותי. לא יודעת, נשמע לי כמו פירמידה כל הסיפור הזה.

 

אבל כמו כל שיטת שיווק טובה מפה לאוזן – גם אני נכבשתי בקסם המופלג שמספר על שינוי בעור ותחושת רעננות מוגברת. עדיין, הדילמה הייתה מאד קשה: להשקיע 10 דקות נוספות בשטיפת הפנים בבוקר או 10 דקות שינה יקרים מפז? – כן, האופציה השנייה כמעט תמיד מנצחת. אבל הבטחתי...

 

מאז ההבטחה עברו כמה חודשים ואני, מסיבות ששמורות לי (עצלות), טרם רכשתי את סדרת הטיפוח המומלצת. בינתיים, העור נשאר אותו עור, היובש נשאר אותו יובש, והחורף נשאר אותו חורף. כנראה שכך זה היה נמשך, אלמלא הצעה מפתה מאון לייף לקבל להתנסות את תרחיץ הגרגירים Visibly Clear BlackHead Eliminating של ניוטרוג'ינה. איזה כיף! זה כמו שקורה לך שאת חושבת על מישהו ואז הוא מחייג? רק עם קרם שעולה כמעט 100 שקל בחנויות (למרות שיש עכשיו 1+1 שווה במיוחד בחנויות)

 

וככה בלי שבכלל תכננתי, הופיע בדלת ביתי מארז עם תרחיץ הגרגירים המדובר, מאיים להיכנס אל חיי ולשנות את כל מה שחשבתי על קרמים. שבוע נתתי לו לנוח על השידה, כדי שאם הוא לא יעבוד, לפחות שידע איך זה להתייבש. לבסוף החלטתי לקחת את הצעד, ובמשך שבועיים, בוקר-בוקר -  השכמתי קום ומרחתי את התרחיץ על פניי.

 

נתחיל רגע מההתחלה: אני אולי מאמינה לפרסומות – אבל מאד ביקורתית כשהמוצר אצלי בידיים. אולי זה משהו שקשור לריגוש הקנייה, אבל הרבה יותר קל להלהיב אותי מאשר להרשים אותי. אז כשהתחלתי להשתמש בתרחיץ הפנים של ניוטרוג'ינה, ניחשתם נכון, לא עפתי. אוקי, עוד תרחיץ, מה ההבדל בין קרם לתרחיץ? למה לא מתרחצים עם זה אם זה נקרא תרחיץ? מה הקטע? נכון, הפקק נפתח בקלות ואני לא שוברת ציפורן. סבבה, יוצאת הכמות המדויקת מהשפופרת שזה די נחמד בעצם. הסבון עצמו לא דביק, די עדין ומפיץ ריח לימוני כזה.. כמו של ניקיון? (כן, יש כזה דבר ריח של ניקיון, ואני אוהבת את זה) והכי הכי חשוב – לא משאיר תחושה דביקה, שזה שוס עולמי בפני עצמו. אוקי, אז הוא לא רע. הוא אפילו די טוב.

 

ככל שהימים עברו, ככה התחלתי לאהוב אותו יותר. הכדוריות הקטנות שנמצאות בתוך התרחיץ לגמרי מורגשות ועושות את העבודה – ואחרי שבועיים העור שלי לגמרי נקי וחלק (מישהי אפילו החמיאה לי עליו ואמרה שהוא צחור. לגמרי לקחתי את זה כמחמאה והשארתי אותה להזדקן בשקט).

 

 

כבר בשבוע הראשון הרגשתי שהפנים שלי הרבה יותר חלקות ונקיות, בניגוד גמור לציפיות שלי. זה די מדהים לחשוב על מוצר שאני יכולה לסמוך עליו שישמור על עור הפנים שלי לאורך היום. בהמשך הימים, ככל שאלו חלפו, הרגשתי הרבה יותר בטוחה בעור שלי, ואפילו האובססיביות אליו מעט פחתה. היום אני מודה, הוא נמצא אצלי כבר בתיק למקרה ש.. אין לדעת, העיקר שיהיה בסביבה!

 

אם אני צריכה לסכם? אני לא מתחרטת לרגע על ההחלטה, להפך. העור שלי מרגיש הרבה יותר רענן, בריא, חלק ונקי. מבחורה שתמיד בחרה בעוד 10 דקות שינה – הפכתי את העניין לשגרה. עכשיו רק נשאר לעבוד על הדילוג עם העננים...