600 האנשים שליוו את שני ילדי משפחת ליטל ואת אביהם למנוחות, היו מופתעים לשמוע את ההספד של האם, שעמד בניגוד לכל מה שהם ציפו לשמוע. לפני מספר שבועות, ב-4 בינואר, ירה דמין ליטל האוסטרלי בשני ילדיו, קודה בן הארבע והאנטר בן התשעה חודשים, ואז ירה בעצמו תוך שהוא מדרדר את הרכב שבו הם היו אל תוך הים.

אשתו מליסה, 29, כמו גם משפחתו של ליטל וחבריו, היו מן הסתם המומים מן המעשה. על פי הדיווחים, ליטל סבל ממחלת נפש בשנים האחרונות, שגם הובילה לקשיים בנישואים, אך עם זאת הוא לא רצה לפנות לטיפול. מקורבים לזוג גם סיפרו שבשבועות הקרובים לרצח, בני הזוג חיו בנפרד. אולם למרות המצב ביניהם, והדרך הנוראית בה ליטל לקח את חייו ואת חיי ילדיהם, מליסה בחרה מיד לאחר הרצח לשחרר הצהרה ש"דמין היה אהוב ילדותי שבהמשך הפך לבעלי האוהב. הוא גם היה אבא שמאוד אהב את הילדים שלו. דמין הוקיר והעריך את המשפחה המאוחדת שלנו, תמיד היינו ראשונים בסדר העדיפויות שלו והיינו כל עולמו. הוא העביר את כל ימיו בזמן איכות עם הילדים ולימד אותם איך לחיות ואיך להתפתח". לבסוף גם פנתה "אליו" ואמרה: "דמין, אהבתי אותך מאוד. הותרת חור גדול בליבי ואני אנצור לעד את הזיכרונות שלי איתך. אתה לא תשכח".

ולרגע אל תחשבו שמדובר בדברים שנאמרו מתוך הלם. בהלוויה של השלושה, שנערכה אתמול, קראה מליסה שלושה שירים – אחד לכל ילד ואחד נוסף לבעלה. בין השאר כתבה לו "זה שבר את ליבי לאבד אותך, הלכת מוקדם מדי". ו"אם אהבה בלבד היתה יכולה להציל אותך, לא היית מת".

אין ספק שהמילים האלו והדרך שבה בחרה מליסה להיפרד מבעלה הצליחו להפתיע אותנו וגם את שאר העולם. לרוב, לנשים שמוצאות את עצמן במצב הזה קשה להתנער מרגשות הכעס – ואת זה כולנו יכולים להבין. דווקא הבחירה לחמול עליו ולבחור לנצור את הרגעים הטובים, מצליחה לשנות את כל מה שחשבנו על סיטואציות נוראיות שכאלו. אבל כמובן שאין דרך אחת להתנהג במצב כזה, והלוואי שאף אחת או אחד יאלצו לעמוד בניסיון הזה יותר.