עוד בימי ילדותי חוויתי על בשרי את המחיר שאני צריכה לשלם בהיותי בת, ילדה ולא ילד. היחס השונה בא לידי ביטוי אפילו בכינוי שהוענק לאבי, שנקרא על שם אחי הקטן "אבו כמאל" ולא על שמי, בכורת המשפחה, "אבו אמנה". כילדה ערביה, למדתי רק על אפליה על בסיס לאומי. ככל שהתבגרתי, הבנתי שאני חווה גם אפליה על בסיס מגדרי וכי ההתקוממות שלי לאפליה הזו רוכשת לי את ההגדרה "פמיניסטית", כינוי שחבריי לכיתה השתמשו בו על מנת להקטין ולזלזל בי. עם  הזמן, הבנתי יותר את עולם התוכן שהמילה "פמיניסטית" טומנת בחובה והחלטתי להשתייך לקבוצה של נשים שמאמינות שיש פה אפליה, ונלחמות למען שוויון מגדרי בינן לבין הגברים.

 

עוד באון לייף:

 

המלחמה היומיומית שלי, במרחב האישי והפוליטי, מתקיימת בשני אופנים: להיות אישה בחברה גברית ולהיות ערביה במדינת היהודים. שני המאבקים האלה השתלבו לי מצוין. כאישה ערביה, אני שואפת לקבל שוויון בחברה שלי ובמקביל גם במדינה שאני חיה בה. מעצם היוולדי פלסטינית, אני מרגישה הזדהות עם המאבק הפלסטיני. אך, הזדהות זו לא נובעת רק בגלל שאני חלק מעם זה, אלא גם מתוקף היותי פמיניסטית.

 

בשנתיים האחרונות אני נתקלת בנשים שמגדירות את עצמן כפמיניסטיות ובאותו הזמן מחזיקות בהשקפת עולם מדינית ימנית. בהתחלה זה לא ישב לי טוב. לא הצלחתי להבין איך אישה יכולה להחזיק בהשקפת עולם המצדיקה כיבוש עם אחר ורמיסת זכויותיו, ובד בבד להגדיר את עצמה כפמיניסטית ותומכת בקידום זכויות נשים. הנשים האלה ככל הנראה נשאבו לתודעה כוזבת, ושכחו כי גם בצד השני ישנן נשים. אם אתן בעד זכויות נשים, אז אתן בהכרח בעד זכויות נשים פלסטיניות, לא?  

 

היום אני תופסת את העמדה הזו כלא הגיונית בעליל, בלתי אפשרית, מעליבה ואפילו משפילה. להרבה מהפמיניסטיות הימניות, חלקן גם חברותיי, קשה עם ההצהרה הזו. הן רואות, ובצדק, בהצהרה הזו ביטול הפמיניזם שלהן. כשיוצא לי להגיד את דעתי בנושא, תמיד יקפצו חלק מהפמיניסטיות השמאלניות ויביעו זעזוע מההצהרה שלי: "אני שמאלנית, אבל האמירה הזאת והביטול שעשית כרגע לא פמיניסטי בעליל". אני מצטערת אבל מתנגדת בכל מאודי לפמיניסטיות שמאלניות שלא מבטלות את הפמיניזם של הימניות. הסיבה היא שהן פשוט לא חוות דיכוי ישיר או עקיף מפמיניסטיות ימניות, לא על בסיס מגדרי ובטח שלא על בסיס לאומי.

"פמיניזם לבן" הוא מונח שמתאר נשים פמיניסטיות (לא בהכרח לבנות) שמסתגרות במאבקים שלהן, שאינם בהכרח המאבקים של כל הנשים, אלא מאבקים של נשים פריבילגיות, שמתעלמות מהצטלבות מאבקים. במדינת ישראל הפמיניזם הוא לבן. הפמיניזם פה הוא השקפת עולם צרה שנשים יכולות ללבוש מה שהן רוצות אבל כמובן לא כיסוי ראש - כי זה מדכא נשים. לעומת זאת, הפמיניזם שאני מאמינה בו הוא הרבה יותר רחב מזה. הוא לא מצטמק לבעיותיהן של הנשים הפריווילגיות במדינה.  

 

פמיניזם הוא ראיית עולם שוויונית, בסיסו הוא סולידריות. זו אמירה שכולנו שוות ושווים, ולכולנו מגיעה הזדמנות שווה כנשים וגברים. פמיניזם הוא זעקה בפני הכיבוש, הדיכוי והאפליה. אי אפשר לתמוך בשוויון בקבוצה אחת, ולשמר אי-שוויון בקבוצה אחרת כי זה מתיישר עם האינטרס המדיני שלי. אי אפשר לשאוף לשוויון בין גברים לנשים, ולהתעלם מהחוסר שוויון בין ערבים ליהודים ובין ישראלים ופלסטינים. רוצות שוויון? מעולה, גם אני. אך לכל הקבוצות.

 

אני מוצאת את זה אבסורד שאישה מתלוננת על דיכוי, ולוקחת חלק אקטיבי בדיכוי מישהי או מישהו אחר בו זמנית. היא אינה יכולה לחוות דיכוי מגבר לבן, ולדכא אישה שחורה.

 

 

מאז הבחירות האחרונות, פמיניסטיות יהודיות מהללות את התקדמותן של הנשים בפוליטיקה ואת העובדה שיש שלוש שרות בממשלה, גילה גמליאל, מירי רגב ואיילת שקד. שלוש נשים מהמפה הימנית שלא חסכו התבטאויות מפלות, ואף חלקן גזעניות. "חשוב ייצוג נשי" הן אומרות וגם צודקות. ייצוג נשי הוא באמת חשוב, אבל לא כשזה על חשבוני. לא כשזה לטובתן של היהודיות בלבד. כאישה ערביה, אני לא מוצאת הבדל בין איילת שקד לנפתלי בנט, ובין מירי רגב לנתניהו. שניהם מפעילים דיכוי כלפיי באותה מידה, אלא שזה יותר קשה כשזה מגיע מאישה שמגדירה את עצמה כפועלת למען קידום זכויות נשים.

 

אז כן, אם את מצדיקה כיבוש, תומכת במפלגות המקבעות אפליה מבנית במדינה אז חביבתי, את מדכאת אותי. כשאת תומכת בשליטה על חיי עם אחר ומתנגדת להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, את מדכאת אותי ועוד נשים רבות אחרות. כשאת תומכת בחוק הלאום, את מדכאת אותי, ועוד נשים רבות אחרות. כשאת אומרת לי "תגידי תודה שאת לא בסוריה" את מדכאת אותי ועוד נשים רבות אחרות. אז אנא ממך, "פמיניסטית" ימנית, אל תשימי את שתינו תחת אותה מטרייה של צדק הנקראת פמיניזם. בזמן שאת מדכאת חלק ונאבקת בשביל חלק, לפי טעמך האישי, אני נאבקת פה בשביל כולן. בשביל הנשים עם הפריבילגיות ובעיקר בשביל אלה שלא. אז בפעם הבאה שתרצי להגדיר את עצמך, תואילי בטובך להגיד שאת "פמיניסטית לבנה ימנית" או פשוט תומכת בזכויות נשים יהודיות.