לפני חודש חברה טובה פנתה אלי עם מילות הקסם-  "בואי נטוס לחול - יש מבצעים". ועוד לפני שהסתיימה השיחה אני כבר פתחתי את כל האתרים האפשריים בגוגל שעונים על החיפוש "טיסות בזול". אחרי שבוע, סגרנו טיסה לחמישה ימים בברלין במלון מפנק באזור ה-gendarmenmarkt שנמצא בצמוד ל-5 סניפים שלh&m , שני סניפי סטארבקס ומסעדת סושי אכול כפי יכולתך. ברגע שסגרתי טיסה התקשרתי לחבר טוב שהחליט לנטוש את ארץ הקודש ולעבור ללמוד רפואה בברלין על חשבון הגרמנים (עוד היתרון באזרחות אירופאית) והוא מיד פינה את הלוז שלו והבטיח להיות מדריך הטיולים הפרטי שלנו.

 

 

אימא שלי חינכה אותי שברגע שמישהו בחו"ל מפנה את הזמן בשבילך את חייבת להחזיר טובה ולא לבוא בידיים ריקות. אז עצרתי במקום הכי אקסקלוסיבי לקניות, שזה כמובן בדיוטי פרי.

 

התחלתי בשוקולד שידעתי שהוא יאהב, ואז הלכתי לכוון האלכוהול, ונזכרתי שאי אפשר לעלות לטיסה עם בקבוקים מעל 100 מ"ל - אז חתכתי במהירות לכיוון מתחם הבשמים. האמת שהמבחר הוא מטורף ומהרגע שכף רגלי נכנסת לאזור, הראש שלי כבר מתחיל להסתחרר מכמות הריחות שבאוויר. עצרתי ליד הדוכן של לליק, דוכן מרשים אך יחד עם זאת אינו מלא בתמונות של מפורסמים ונצנצים מיותרים, בקיצור – קלאסי, כמו שאני אוהבת. גם המיקום, במרכז החנות, נותן לו דגש מחמיא ומפתה.

 

 

בהגיעי לדוכן, התחלתי להריח את הבשמים של הנשים כמובן, ואז שמתי לב שיש להם גם בשמים לגברים. המוכרת המליצה על בושם חדש שיצא: encre noire a lextreme לגבר, במחיר של 69.90 דולר לבקבוקון של 50 מ"ל. דרך הבקבוק עצמו, הריח היה חזק מאוד והזכיר לי מיד את הטרקלינים באירופה שתמיד בסרטים מלאים בגברים מתוחכמים עם חליפות, מעשנים סיגר ומחזיקים ביד כוס וויסקי, ומיד הבנתי שזה הבושם בשבילו. אם כבר בושם חדש אז לפחות שיהיה תואם למדינה שאליה עבר..

 

אז אחרי 5 שעות של טיסה שכללה: ילד בכיין במיוחד במושב האחורי של המטוס, כאבי ברכיים רציניים (מהתנגשות במושב שלפני) וצוואר תפוס מהניסיון להירדם, סוף סוף נחתנו. זאת הייתה הפעם הראשונה של שנינו בברלין והחלטנו שאנחנו מנצלות כל רגע והולכות לראות ולחוות כמה שיותר. אז אחרי שהכנסנו את המזוודות למלון החלפנו מהר לבגדים חמים יותר ויצאנו לעשות סיבוב באזור. בלילה הראשון ידיד פגש אותנו במלון ולקח אותנו לאכול במסעדה וייטנאמית מעולה שנקראת "מיסייה וונג" (monsierur vuong) שלטענתו "רק המקומיים מכירים- ובגלל זה היא כל כך טובה", בזמן שחיכינו שמרק הכופתאות שלנו יגיע הבאתי לו את המתנות.

 

 

את השוקולד הוא כמובן אהב אבל מהבושם הוא היה מופתע. הוא הוציא אותו מיד מהאריזה והשפריץ קצת על היד, מיד האוויר סביבנו התמלא בריח דומיננטי עצי, אין ספק שלריח הזה יש נוכחות וקשה להתעלם מהאדם שאתו. אחרי שהסניף את הריח מספר פעמים מיד השפריץ שוב על הצוואר שלו, ולמזלי קלעתי בול בטעם.

יום למחרת הוא לקח אותנו לcheckpoint Charlie- ולחומת ברלין, ואחר כך הלכנו לאכול צהריים במסעדה שידועה בהמבורגר הכי טוב באירופה- the bird. בהתחלה הייתי ספקנית אבל וואו! כל המנה הזאת הייתה מושלמת החל מהצ'יפס הקראנצ'י ועד הלחמנייה הטרייה, והחלק הכי טוב זה שבצהריים יש עסקיות והמבורגר וצ'יפס עולה 8 יורו עם שתייה. אז אם אתם בברלין בקרוב אל תפספסו!

 

בהמשך השבוע הקדשנו יום שלם למוזיאונים- שבברלין למי שלא יודע כולם מרוכזים במקום אחד שנקרא (באופן מפתיע) אזור המוזיאונים.

וכמובן שיום שלם הוקדש לקניות בפריי מארק- מיותר לציין שזה היה החלק הכי טוב בטיול. כל שופוהוליקית שאי פעם הייתה בחנות המופלאה הזאת תעיד שמדובר בגן עדן עלי האדומות – ואחרי 5 שעות רצוף של מדידות וסריקות יצאתי משם עם 4 שקיות ענקיות ו-250 יורו פחות (שהיו לגמרי שווים את זה).
 

 

את היום האחרון בילינו באזור הקניות wittenbergplatz, למי שלא מכיר מדובר בשדרת חנויות ענקית מלאה עצים וברקע (כמו שיש בכל אירופה) בניינים ישנים שמזכירים כנסיות מתקופת הרנסנאס. לרגע הרגשתי כאילו הבושם החדש של לליק, כאילו נלקח מהמקום בו אני נעמדת. זה היה מפתיע ומדהים בו זמנית כיצד ריח של בושם מצליח לייצר נוכחות גם כשהוא אינו בסביבה. ואחרי שסיימתי לתהות עם עצמי אם אני מדמיינת או סתם מתגעגעת לריח הבושם, נתקלתי בקניון ה-KDW שהוא המלצת חובה לכולם, למרות שבשביל לקנות בו חולצה צריך למכור כליה. שווה להיכנס רק בשביל קומת האוכל (הקומה האחרונה) שבה יש הכל מהכול: תמנונים וסרטנים משומרים וטריים, נקניקים מכל הסוגים, אוכל אמריקאי בקופסאות (כמו pop tartוtwinkis) ועד לקונדיטוריות יפיפיות שמלאות במקרונים ועוגות מיוחדות. בערב האחרון הלכנו לראות את ה-brandeburger tor (שנראה הרבה יותר מרשים בערב מאשר ביום).

 

 

בבוקר של הטיסה הלכנו לאכול יחד ארוחת בוקר בבית קפה קטן שמגיש 10 סוגים שונים של עוגות גבינה שנקרא princess cheesecake, ונפרדנו לשלום עד לביקור הבא שלו בארץ. וכשנפרדתי ממנו לשלם, משהו בי גם נפרד מהבושם שקניתי לו. אם הייתה נחמה בחזרה הביתה, זהו הריח של ה-encre noire a lextremeשנשאר איתי לאורך הטיסה (זה ועוד מזוודה מלאת בגדים חדשים ומהממים!).

 

 

בפעם הבאה שאכנס לאלבום התמונות כדי להיזכר בחופשה בברלין, אני יודעת שהריח שיעמעם בחלל אפי יהיה ריח החופש שהביא איתו ה-encre noire a lextremeשל לליק.

 

אז כמה טיפים קטנים לסיכום:

  • באיזור הפריי מארק יש רק פריי מארק ואין שום דבר אחר לעשות שם, אז אם אתם לא מתלהבים מקניות, אין למה להגיע לאזור.
  • אין צורך להתנייד במוניות הרכבת מספיקה להכל. במידה ואתם מגיעים למעל שבוע משתלם לקנות כרטיס שבועי ובמידה ופחות תקנו כרטיס יומי כל יום (שכולל גם נסיעה ברכבת התחית –ubanגם ברכבת הקלה וגם באוטובוס).
  • מומלץ להיכנס לאחד מהסופרים המקומיים ולעשות פיקניק אם יש יום יפה. המחירים מאוד זולים, ומניסיון ארוחה ל3 עולה בערך 10 יורו.
  • תנסו פעם אחת לפחות לאכול מהאוכל המקומי- נקניקיות, כרוב וכו'.

  

לעמוד של לליק  Encre Noireלחצו כאן >>