שמו של משה איבגי עמד באוויר כחשוד סדרתי לכאורה בהטרדות מיניות כבר זמן רב. שנים. אבל הנשים שחלקן העידו מולי לפני 3-4 שנים תמיד נסוגו אחור. לא מתעסקים עם אדם בעל השפעה כזאת, אמרו. ושוב חוזרת על עצמה אותה ההתנהלות... כולם בסביבתו של איבגי ידעו ושתקו. בדיוק כמו עמנואל רוזן לפניו, בדיוק כמו סילבן שלום וכל האחרים.

והנשים? כולן ומדובר במספר רב של נשים, רב מדי, מתארות את אותו התיאור. איך הוא שלח יד והחדיר אותה לתוך מכנסיהן וביצע בהן את המעשה כשהוא מביט בעיניהן ומדבר... הסיפורים הם מהפקות שונות, מתאטראות שונים, מסדרות שונות. משנים שחוק ההתיישנות יגרום לתלונות להישאר תלויות על חבל יבשות וקשות מהשמש הקופחת ומהשנים האחרונות. התפאורה משתנה, הסיפור הוא אותו הסיפור.

ואיבגי? אין חדש, אין זמירות אחרות, בדיוק כמו החשודים לפניו, טוען, כמובן, שלא היו דברים מעולם. לא נגעתי באף אחת... מזכיר קצת את ביל קלינטון, נשיא ארה"ב לשעבר שאמר I did not have sexual relations with that woman ואז הגיעו הראיות שאמרו אחרת. מזכיר עוד כמה גברים שישבו מול מצלמות ואמרו "לא לקחתי שוחד, לא היו מעטפות" והאמת טפחה על פרצופם ועל פרצופנו.

אז עכשיו יעמוד איבגי על רגליו האחוריות ויגיד, כצפוי, לא היו דברים מעולם. ואני אומרת- אני מאמינה לנשים. ובדיוק כמו האחרים, יגיד איבגי: "את עושה לי משפט שדה". אומר לו נכון, וכך צריך להיות. למען יראו ויראו. כי באין תלונות למשטרה, ואם יש תלונות או יהיו תלונות, הרי שהחוק עצמו הופך אותן לכלום בגלל חוק ההתיישנות נותרה לי רק הספרה הציבורית- שתי מילים חשובות שהטביע דווקא מי שבא מהחוק, היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שרק עתה פינה את כסאו. ועל מה אמר את שתי המילים הללו? על מינויו של אריה דרעי לשר הפנים בפעם השנייה. קבע ווינשטיין כי על פי דין, בשל חוק ההתיישנות, יכול דרעי לשמש כשר הפנים. אבל הוסיף ואמר, כעת יעבור העניין לספרה הציבורית.

אז איבגי, זאת הספרה הציבורית. באין תלונות, רק עדויות. אבל לא עדות אחת או שתיים, אלה כמות שהדעת לא סובלת, האוזניים ניצלות מלשמוע והעיניים דומעות מלקרוא. אתה עומד להכרעת הספרה הציבורית. ולספרה הזאת בשלב הזה יש מקום של כבוד בצורך העז לנקות לנקות את מרחב העבודה והאוויר מאלימות מינית. בשביל כולנו. נשים וגברים.