יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם סובלת מרמות שונות של כאב במהלך המחזור החודשי. אחת מכל 10 נשים חוות התכווצויות חוזרות ונשנות בבטן בתכיפות כה גבוהה עד שהן מתקשות לבצע משימות שגרתיות, כולל ללכת לעבודה. במרבית המקרים הן נאלצות להגיע לעבודה בכל מקרה כי למרות הכאב המתיש, תקופת המחזור לא נחשבת למחלה ובלתי אפשרי לקבל חופשה כל חודש. אתמול (יום א') החליטו במחוז אנהוי בסין לשנות את הגישה ולמסד חופשה חודשית בימים הקשים.

עוד באון לייף:

בעיר הוחלט על תקנות חדשות לפיהן כל עובדת תזכה בשני ימי חופשה בזמן המחזור.

מדיניות דומה לזו מתקיימת כבר במחוזות שאן-שי וחוביי, בהן מאפשרים לנשים במחזור להיעדר מהעבודה לאחר  הצגת אישור של רופא. זהו צעד אחד קדימה בהכרה בכאבי מחזור כמניע רפואי לגיטימי להיעדרות - לפחות בתאוריה.

לפי CNN, יהיה קשה ביותר לאכוף את החוקים החדשים שכן הם אינם מפרטים אילו מקומות עבודה או תעשיות כפופים לחופשת הווסת, וגם לא קובעים מה יקרה למעסיקים שלא יאפשרו לעובדות לקחת את החופשה הזו. בנוסף, קל יותר לדבר על רופא שמוכן לספק ימי מחלה עבור מחזור מאשר באמת למצוא אחד כזה בפועל, שכן ישנה נטייה להתייחס בביטול לכאבי מחזור. עבור מהגרות העבודה, אלה שהכי צריכות לנצל את המדיניות החדשה, מציאת רופא היא אפילו משימה מורכבת יותר.

המדיניות החדשה בסין רחוקה מלהיות מושלמת וגם, כך מסתבר, רחוקה מלהיות חדשה: יפן הציעה "חופשה פיזיולוגית" לנשים בימי הווסת שלהן עוד ב-1947. באינדונזיה, נשים נדרשות להוכיח למעסיקים שלהן שהן במחזור ורק אז הן מורשות לעזוב את מקום העבודה. לאחרונה בטייוואן, פוליטיקאים עומלים כדי להוסיף שלושה ימי "חופשת מחזור" בשנה של וסת, בנוסף לימי חופשת המחלה הרגילים שניתנים לכל עובד ועובדת.

בארה"ב הרעיון למסד "חופשת מחזור" אינו בלתי מתקבל על הדעת, אבל הוא בהחלט לא פופולרי. כיון שהוא לא עולה בקנה אחד עם הנטייה של האמריקאים לעבוד הרבה יותר ממדינות מתועשות אחרות, מדיניות שעליה מתווכחים בלהט.

"במדינה בה אנחנו אפילו לא חושבים אפילו על חופשת לידה בתשלום, רעיון של חופשה חודשית בתשלום לימי המחזור נראה בלתי אפשרי," מספרת אליסון דאוני, חוקרת מדיניות חופשות במקומות עבודה ומייסדת של weeSpring, רשת חברתית להורים. "אני חושבת שישנה עדיפות גדולה יותר לאפשר לעובדים לוחות זמנים גמישים יותר בין העבודה לבית וזה לא חייב להיכנס תחת הדגל של "חופשת וסת". אישה אמורה להיות מסוגלת לעבוד מהבית בלי לדבר על זה בהקשר של מחזור.

בנוסף, מדיניות חופשות בתשלום שחלות רק על קבוצות מסוימות באוכלוסיה (נשים למשל) החוות תנאים מסוימים (למשל וסת או הריון) נתפסת כמאיימת מצד מעסיקים ועמיתים לעבודה. "אם מישהי נוהגת לקחת יום-יומיים חופשה בחודש בגלל מחזור, הייתי דואגת למעמדה במשרד. אנשים יתחילו להתלחשש 'מה לא בסדר איתה? למה היא לא יכולה פשוט להתעלות על עצמה?", אומרת דאוני.

ואכן, יש הטוענים כי מדיניות שכזו מזיקה לנשים ועשויה לחזק סטריאוטיפים פוגעניים. אחרי הכל, אם אנשים עדיין מאמינים שנשים הן לא רציונליות מטבען ומונעות על ידי הורמונים וקפריזות, הנהגת חופשת וסת עשויה רק לחזק את המיתוס הזה.

עם זאת, עבור אותן נשים המתמודדות עם כאבי מחזור קשים מדי חודש, מדיניות זו היא בגדר לגיטימציה לחוויה שלהן, שלא לדבר על כך שהיא מגנה על המשרות שלהן כשהן באמת לא מסוגלות לעבוד.

"חשוב להכיר בכך שעבור חלק מהנשים כאבי מחזור הם בעיה אמיתית," אומרת  ד"ר ריגן מקדונלד-מוסלי, קצינת רפואה ראשית בארגון 'הורות מתוכננת', "עבור אחרות זאת לא בעיה. אבל אנחנו לא רוצים להתייחס לזה כאילו אלה שטויות שתלויות בראש של האישה. למרות שמחזור הוא חלק מפיסיולוגיה נורמלית, הוא בהחלט יכול להיות מאוד מתיש."

אפשר להכיר בכך שבזמן מחזור יש כאבים מסוימים, מכאבי בטן ועד מיגרנות שגורמים לחלק מהנשים להיות לא כשירות לעבודה ובמקביל לא להדביק סטיגמות ולא לעשות פתולוגיזציה לנשים.

אף על פי כן, במציאות בה אנו חיים, מיסוד חופשה כזו עשוי לגרום למעסיקים להימנע מלכתחילה להעסיק נשים, מחשש שפעם בחודש, במשך שני ימי עבודה, הן ירבצו בבית על הספה שלהן במקום לעבוד.

"אם נשים היו לוקחות חופשת וסת על בסיס חודשי," אומרת דאוני, "יכול להיות שאפילו אני הייתי מהססת להעסיק נשים ואני פמיניסטית שמנסה לחסל מהשורש הטיה ואפליה בשיקולי ההעסקה שלי. צריך לשים לב שאותם שיקולים עולים בראשו של המעסיק גם בנוגע לחופשת לידה".

בנסיבות מסוימות, מדיניות חופשת וסת אכן יכולה להיות מועילה לנשים אולם בהתחשב בעוינות הכללית כלפי בריאות האישה בארה"ב, סביר להניח שהמדיניות הזו תידחה על הסף, או שתשמש ככלי לאפליה סקסיסטית נוספת בראיונות עבודה.