את השם לקס מקאליסטר בוודאי לא שמעתן, אלא אם כן אתן נמנות על צופי העונה הנוכחית של "הרווק" בגרסה המלוקקת האמריקאית. מסתבר שמקאליסטר, שהשתתפה בעונה ה 14 של הריאליטי המטופש בהיסטוריה, שמה קץ לחייה לפני מספר ימים. נכנסה לדיכאון לא מוסבר, בלעה כדורים ונגמר הסיפור. והיא לא המתמודדת הראשונה של "הרווק" שהלכה לעולמה בנסיבות לא כל כך מסתוריות - לפני כשלוש שנים המתמודדת ג'יה אלמנד התאבדה בתלייה. ייאוש, דיכאון, בדידות, זה מה שהיה על הנייר. ייתכן ומשתמעת מכאן נימה צינית, אך הסיפור הזה הרבה יותר עצוב ממה שנראה לעין.

 

עוד באון לייף: 

היידן פנטייר חושפת: הדיכאון לאחר הלידה שלי

אקס פקטור שוב משתמשים וזורקים

תניה היא רק עוד גלגול של איילה ודנית

 

כבר כמעט 15 שנה שנשים מקריבות את נפשן, גופן והווייתן בתכנית "הרווק", ולו רק כדי למצוא את מה שכולנו מחפשות בסופו של דבר, גם אם נכחיש זאת: את "האחד". הגישה הקלאסית בניתוח תכניות ריאליטי על משתתפיהם (על פי כל מיני סקרים שעשו פה ושם במרוצת העשור האחרון), טוענת כי רוב רובם של המתמודדים בתכניות כאלה ואחרות הולכים לשם בשביל החוויה, בשביל הכסף ופעמים רבות גם עבור מינוף הקריירה והפרסום. אלא שמשהו בקונספט הטלוויזיוני של מציאת אהבה אל מול מיליוני צופים אמור להדליק איזושהי נורה אדומה אצל מקורבי המתמודדות וגם אצלנו כחברה. זה תמיד מפתיע אותי שעל אף שאסונות כאלה ואחרים מתרחשים הם מצליחים לחלוף מתחת לרדאר, כמובן עד העונה הבאה.

 

לקס מקאליסטר 

 

סדרה חדשה שנכנסה לנו לחיים בשנה האחרונה וחושפת את אחורי הקלעים של תוכנית ריאליטי למציאת אהבה היא "Unreal". מעין מייקינג אוף של הסדרה ה"רווק", שם אנחנו נחשפים למה שקורה מאחורי הקלעים של תוכניות שמכנות עצמן תכניות מציאות, אבל יש בהן הכל חוץ מאותנטיות. בין היתר, התערבות הפקה, מתמודדות מועדפות ומניפולציות עריכה זולות. באחד הפרקים, מתמודדת שהגיעה על תקן "הסיפור האישי המרגש" (מבוגרת יחסית למתמודדות הצעירות, גרושה ופרודה מגבר מכה) שמה קץ לחייה במהלך הצילומים. אנשי ההפקה, אגב, מזדעזעים לרגע ואחרי שגם מותה הופך לסוג של רגע דרמטי, הצילומים נמשכים כרגיל. 

 

לפני מספר שנים עלתה בישראל תכנית בשם "בקרוב אהבה" - קונספט שמשלב ריאליטי עם דוקו, אך נוטה יותר לכיוון הדוקו. אין פה מנצחים או מפסידים, אלא ארבע או חמש בנות שמתעדות את המסע שלהן הלא פשוט רוב הזמן בעולם הדייטינג. בסדרה השתתפו בזמנו בין היתר מיכל שפירא, סיגל שחמון וגלית לוי, ואני מצאתי את עצמי מרותקת למסך וברוב המקרים מזדהה. גם הדוקו-ריאליטי הישראלי "שלוש", שחשף שלוש נשים שערכו "ראיונות" ודייטים מצולמים עם גברים שהגיעו כמו מתמודדים בתחרות שירה, היתה עוד איכשהו נסבלת. פחות התחברתי לקונספט האודישנים לגברים שמודעים למצלמות ולאיפור המלוטש, ועדיין, כל עוד לא היה אלמנט משפיל מדי זה הצליח לרדת לי בגרון עם כוסית של וויסקי. עם תכניות כמו "הרווק" אני לא מסוגלת להזדהות, ובקושי לצפות, גם אם אקבל מכה חמורה בראש.

 

מתוך הסדרה "Unreal"

 

מעניין שאנחנו נוטים לשכוח ששוק בשר הוא לא רק תחרויות יופי, אלא גם תחרויות על ליבו של גבר, בהן נשים חושפות בצורה אינטימית ביותר את נפשן וליבן - האזורים האינטימיים והחשופים שלא אמורים לעמוד במבחן המצלמה, ויתרה מכך, בתחרות מול עשרים נשים אחרות. אני מודה ומתוודה שאם תעמידו בפניי את הבחירה בין "מה גרוע יותר" - פורנוגרפיה קשה או תכנית ריאליטי לחיפוש אהבה, אני אציין את האופציה השנייה כמנצחת. ותאמינו לי שזה אלים וגרוע בעיני לא פחות. ניצול של נפש הוא גרוע יותר מניצול של גוף, גם אם זה נעשה בהסכמה.

 

מלאכת הסינון הראשונית מתבצעת כבר בווילה עצמה. בשבוע או בשבועיים הראשונים קל לזהות ולהבחין מי נמצאת שם בגלל התהילה והפרסום ומי מגיעה כדי באמת להילחם על ליבו של הגבר. בגרסה הישראלית של "הרווק", דפנה דה גרוט וגיא גיאור נותרו זוג בחיים במשך שנים רבות ואף עמדו להתחתן, מה שבסופו של דבר לא קרה. תמיד תהיתי מדוע דה גרוט, בלונדינית מושלמת ומקסימה לכל הדעות, הגיעה לתכנית הזאת. סביר להניח שבביצה המקומית שלנו, המקפצה לכל עבודה ברנז'אית כלשהי או קמפיין עתיר מזומנים איכשהו מצליחה לרכך את ההשפלה.

 

גיא גיאור ודפנה דה גרוט

 

האמת היא שיצא לי, בעוונותיי, לצפות תקופה מסוימת באחת העונות האמריקאיות של "הרווק". גם שם על פניו ישנן נשים יפות ואינטליגנטיות, שלא אמורה להיות להן בעיה כלשהי במציאת אהבה. אלא שהכל כמובן הוא לכאורה ועל פניו, אני מניחה שהדברים אינם תמיד כפי שהם נראים. וזה ניכר בעיקר ברמת הייאוש של רוב המתמודדות המגיעות לשלבים המתקדמים של "הגמר". צורם לי לכתוב זאת אפילו - "גמר" על ליבו של גבר, עם גב של הפקה מכוונת מאחור. אלוהים, אין לכן שכל? לא הופתעתי ששתי מתמודדות מצאו את עצמן קורסות ושמות קץ לחייהן אחרי שאדי התהילה פגו. אף אחד לא מדבר על יתר המתמודדות המנצחות או המפסידות, שבסופו של דבר יוצאות אל העולם האמיתי ולא מצליחות להחזיר את חייהן אל המסלול, וזה קורה. סביר להניח שאם את מחפשת אהבה בטלוויזיה, מוכנה לרסק כל שארית אינטימיות בחייך ולא עושה זאת מטעמי פרסום וקריירה, הגיוני שמן הסתם תמצאי את עצמך בדיכאון קליני.

 

מה זה אומר עלינו הנשים? הרי הגבר המוצע לראווה ב"רווק" יהיה תמיד חתיך ועשיר, כמו ממלא אחרי הקלישאה הנשית הקלאסית: אישה מחפשת בעל עשיר. סליחה, אישה עם שמלת ערב, בגד ים ושיער מוחלק בפן, מחפשת בעל עשיר. ההפקה כמובן מזינה את הסטריאוטיפים הללו, הצופים מצביעים בשלטים ושוב אנחנו תורמים עוד נדבך של זבל שמקלקל לכולנו את עולם הדייטינג העתידי.