לא מעט ילדים וילדות פוחדים להגיע לגיל ההתבגרות ולראות איך גופם משתנה, אבל עבור איזבלה מקנמרה מאוסטרליה מדובר בחרדה אמתית, שאפילו גורמת לה לחשוב על התאבדות.

 

איזבלה בת ה-12 נולדה למעשה כזכר, אך מאז ומתמיד היא ראתה את עצמה כילדה לכל דבר. עם זאת, גיל ההתבגרות שהולך ומתקרב, ושבהמלכו גופה יהפך גברי יותר ויותר, מאיים עליה ואף גורם לה למחשבות אובדניות. בעידוד הוריה, איזבלה מעוניינת לקחת הורמונים נשיים, אך על פי החוקים באוסטרליה, קטין שמעוניין לעבור הליך שכזה צריך אישור של בית המשפט, מה שמצריך עשרות אלפי דולרים ותהליך ארוך ומשפיל שיכול להמשך לפעמים אפילו שנים – זמן שלאיזבלה אין.

 

 

"יש תקופות מאוד חשוכות", אמרה נעמי, אימה של איזבלה על המסע שהיא ובני משפחתה עוברים עם בתם. "לא פעם איזבלה אומרת לנו שאם היא לא יכולה להיות מי שהיא באמת ולחיות כילדה, היא מעדיפה שלא להיות בכלל. זה התיק שאנחנו צריכים להתמודד איתו, ואלו הן רמות החרדה". נעמי גם מוסיפה שכמו כל אמא אחרת, היא תזיז הרים על מנת להבטיח את האושר והביטחון של בתה. לכן היא ובעלה, כמובן יחד עם איזבלה, פועלים כעת על מנת לשנות את החוק באוסטרליה ולגרום לכך שכל ילד או ילדה המעוניינים לעבור שינוי מין, יוכלו לעשות את זה מבלי לערב גורמים זרים שיחליטו על גופם.

 

ממש בימים אלו, איזבלה עוברת סבב של פגישות עם פוליטקאים, בניסיון לשכנע אותם לשנות את החוק. "אני ילדה ונולדתי כילדה, לא כילד שרוצה להיות ילדה", היא אומרת. "לרוע מזלי, קוללתי בכמה איברי גוף שלא תואמים את הזהות שלי". איזבלה מודה שהמצב גרם לה לסבל רב ולא פעם היא שקלה לפגוע בעצמה. "אני כל הזמן פוחדת להגיע לבגרות מבלי לקבל את הטיפול שיעזור לי להיות בגוף שאני רוצה. בעצם, אני לא סתם רוצה את הגוף הזה, אני צריכה אותו כדי לחיות את חיי ולהיות מאושרת". כשהיא נשאלת מה היא תרגיש אם היא לא תוכל לקבל את הטיפול, איזבלה עונה בפשטות: "אני לא ארגיש כלום כי אני לא אמות".

 

מי שעוד עומדת לצידה של איזבלה היא ד"ר מישל טלפר, שמשנת 2012 טיפלה ב-200 ילדים שהחליטו לקחת הורמונים. גם היא מאמינה שצריך לשנות את החוק באוסטרליה ומהר. "ההליך המשפטי עומד בדרכם של מספר ילדים ומונע מהם לקבל את הטיפול שהם רוצים", היא אומרת. "וכבר ברור לנו שללא הטיפול הסיכוי שלהם לפגוע בעצמם ואפילו להתאבד הוא גבוה ביותר".

 

 

ד"ר טלפר לא מקבלת את הדעה הניגדית, שטוענת כי ילדים בגיל הזה עוד לא באמת יודעים מה הם רוצים ובהמשך הם עלולים להתחרט ולהצטער על התהליך. "לרוב הטרנסג'נדרים ברור מגיל צעיר שהזהות המגדרית שלהם שונה מהמין הביולוגי שלהם. אמנם לקחת תרופות שישנו את המין זה צעד גדול, אבל כשילד נאלץ לשחק תפקיד משלב מאוד מאוד מוקדם בחייו, זה לא מרגיש לו כמו החלטה אלא כמו המשך טבעי".  

 

גם איזבלה לא מבינה איך אנשים יכולים לטעון שדעתה עוד עשויה להשתנות עם הגיל. "קשה לי להבין איך אנשים לא קולטים שאין שום הבדל: תמיד ידעתי שאני ילדה, כמו שאתם תמיד ידעתם מי אתם".