בסוף השבוע החולף נערך בניו יורק שבוע האופנה הדו-שנתי לילדים, המכונה "PetiteParade". מאות ילדים עלו על המסלול והציגו קולקציות של חברות אופנה שונות: קדס, סוקוני, טארגט ועוד רבים. אבל מי שבלט מעל כולם הוא ילד אחד, לבוש בבגדי הקולקציה של דיזל. למה? המבט האדיש של הילד שמת לחזור כבר הביתה יאמר הכל:

 

 

עוד באון לייף:

 

רואים בבירור שהסיטואציה מאוד לא נוחה לילד המתוק הזה, ולא נראה שזה בגלל הבגדים, שנראים דווקא נוחים להפליא. ואפשר להבין איך בגיל צעיר כזה מצב בו מאות אנשים בוהים בך בעודך צועד על מסלול יהיה מבלבל ולא טבעי בשבילך. ויש עוד מיליון סיבות שיכולות להטריד אותך כשאתה דוגמן בגיל בית ספר יסודי. אנחנו נהמר שמה שעבר לו בראש זה משהו בסגנון: 'מתי חוזרים הביתה לשחק במחשב', 'מה עשו לשיער שלי' או אולי אפילו ניסיון אמיץ להתמודד עם פרצופים שאחותו הגדולה עושה לו בשורה הקדמית.

 

 

אבל גם אם החמוד הזה לא ממש שמח להיות שם על המסלול, לנו יש הרבה סיבות לשמוח על כך שהוא מככב שם. במיוחד בתקופה בה ה"שמנופוביה" לא מפחדת להרים את ראשה ולפגוע על הדרך בכל אחד ואחת, אפילו בילדים, שסובלים מעודף משקל. מקמפיין אגרסיבי ופוגעני למניעת השמנת יתר אצל ילדים שהתנוסס על שלטי חוצות, ועד לזרים מוחלטים מעירים לנשים מלאות ש"הן לא בריאות" על סמך מראיהן בלבד – בעלי משקל עודף מתמודדים עם ביקורת ולחץ חברתי בלתי פוסק, שלא לדבר על חוסר בייצוג הולם ונטול סטריאוטיפים על המסך. בעולם בו ילדות מתחילות לספוג הערות חיצוניות על משקלן ומנהלות דיאטות ראשונות לפני גיל 10, יש חשיבות אדירה לתשובה מעולם האופנה שתיתן ייצוג שפוי ומגוון.

 

כך שעל אף הפרצוף החמוץ, אנחנו שמחים שחברות האופנה מתחילות לשלב את כל סוגי הגוף בתצוגותיהן, אפילו אם זה עולה לחמוד הזה בכמה שעות משחק.