פיצוי כספי לנפגעות עבירות מין הוא דרישה הוגנת ולגיטימית
הדיון הנצחי שעוסק בשאלה מיהן אותן נשים אשר עברו תקיפה מינית ובוחרות להגיש תביעה אזרחית ולתבוע כסף בגין העוול והנזק הבלתי הפיך שנגרם להן וגרוע מכך, מיהן אותן נשים אשר אפילו לא פנו להליך פלילי וישר פנו בתביעה לפיצוי על הנזק שנגרם להן, ראוי להיות מוכרע. הגיע הזמן להפסיק ולשפוט את אותן נשים ולהדביק להן סטיגמות של רודפות בצע או מחפשות כיס עמוק כדי "למנף" את הפגיעה שנגרמה להן.
עוד באון לייף:
- פיצוי כספי לנפגעות עבירות מין תמורת שתיקה מרחיק את כולנו מהאמת
- סם האונס: נשים שניצלו בנס משחזרות את הערב ההוא
- אופק בוכריס: עלילת שווא או שברון לב עבור רבים?
ראוי להסיר מנשים אלה את עול הדעות הקדומות והסטיגמות שלנו כחברה, שכן הן נושאות על כתפיהן משקל רב מדי, הן נאלצות לשאת על גבן את הכאב, הטראומה והבושה שנלווים פעמים רבות לפגיעה המינית, והן אינן יכולות לשאת על גבן את הצורך שלנו כחברה בצדק ובחיסול חשבונות.
נשים אלה אינן צריכות לעבור את ההליך המתיש והפוגעני של תלונה במשטרה, כאשר ברור לכולם כי מירב הסיכויים שהתיק בעניינן יסגר, אך לא לפני שתתנהל חקירה פולשנית ופוגענית, שתכלול עימות שלהן עם מי שפגע בהן, ותותיר אותן פעמים רבות מרוקנות ומוחלשות יותר ממה שהן התחילו.
הצורך שלנו כחברה לעשות צדק עם עבריינים, לסגור אתם חשבון, אינו יכול להיות מוטל על כתפיהן של אותן נשים, הן אינן צריכות לשאת את הדגל או להישכב על הגדר כדי שלחברה יהיה קל יותר לעכל את הפגיעה שנגרמה להן, או את הבחירה שלהן להתמודד איתה.
אף אחד לא מטיל ספק בזכותם של מי שנפגעו בתאונה לתבוע בגין הנזק שנגרם להם, ואף אחד לא מטיל ספק בזכותם של מי שנפגע רכבם לתבוע את הנזק שנגרם לרכב מהנהג הפוגע, אלה התנהגויות שנראות לנו לגיטימיות, ומי שיוותר ייתפס כפראייר שלא עמד על זכויותיו.
אבל כשאישה אשר פגעו בגופה ובנפשה, אישה אשר אדם אחר בזדון חילל אותה וחדר לגופה, אישה שהפצעים שנגרמו לה כתוצאה מהמעשים האלה לא יגלידו לעולם, כשהאישה הזו תובעת את מי שפגע בה, היא פתאום נראית רודפת בצע. פתאום אנשים שוכחים את כל הפעמים שהם עצמם דרשו פיצוי על נזק שנגרם להם, על חבילה שאיחרה לבוא, או על מנה במסעדה שהגיעה עם שערה, כל אלה אירועים שברור שמגיע בגינם פיצוי, אבל אונס, מעשה מגונה, הטרדה מינית אלה רק תביעות של רודפות בצע המבקשות לעשות הון ממה שנעשה להן.
אז בואו תודו, באמת הבעיה היא לא אצלן, היא בחברה שלנו, במציאות שלנו, שבה שעת טיפול אצל פסיכולוגית עולה מאות שקלים ואצל פסיכיאטרית אלפי שקלים. קצבאות הנכות של ביטוח לאומי הן מעליבות ובוודאי שאינן מאפשרות חיים בכבוד, ו/או מאפשרות לשאת בכל העלויות הכרוכות בטיפול ובשיקום של חייהן של מי שעברו פגיעה מינית, ולכן נשארות לאותן נשים שתי ברירות, לחיות במצוקה, בעוני ובכאב בלתי נסבל, או לתבוע את מי שפגע בהן ולדרוש ממנו לשאת במחיר הנזק שגרם.
הרי מה יותר הגיוני, נכון וצודק שמי שגרם לנזק הוא שישלם את מחיר התיקון שלו, שמי שהזיק וחילל ופגע ותקף ישלם מחיר על המעשים שלו, שהוא ישלם, לא האישה שנפגעה ממנו, ולא החברה, המדינה והציבור בכללותו, הגיע הזמן שיהיה ברור כי לכל מעשה יש מחיר, וכי לפגיעה בגופן של נשים מוצמד תג מחיר, והמחיר הוא גבוה, גבוה מאוד.