אני בטוחה שאתן קמות בבוקר ואומרות: אוקיי, איך אני עושה שיווק, איך אני מביאה עוד לקוחות לעסק שלי, איך אני יוצרת בעסק שלי יותר תנועה, יותר לקוחות, ובעצם זאת עבודה שכל יום מתמודדים איתה מחדש.

עוד מתוך ועידת נשים ועסקים של און לייף:

 

אתן מסתכלות עלי ובטח אתן אומרות: טוב, היא סמנכ"ל השיווק בבנק, היא יושבת על תקציב גדול, היא יכולה לעשות קמפיינים גדולים, היא יכולה להביא את דביר, היא יכולה ליצור מכללה לעסקים, אבל אנחנו, שאין לנו כאלה תקציבים ואין לנו לשכה ואנחנו לא עובדות עם מזכירה אלא עושות הכל בעצמנו, מהרגע שאנחנו קמות בבוקר וצריכות לקבוע את הפגישה עם הלקוח, או אנחנו צריכות לצייר את הפלאייר, זה קצת שונה.

כל אחת שרוצה שהעסק שלה יצליח, צריכה לענות על כמה שאלות

לפני כעשר שנים, בגלל אירוע משפחתי, נאלצתי להפסיק לעבוד וניהלתי את העסק העצמאי שלי. התמודדתי כמו שחלקכן הגדול בוודאי מתמודד עם עסק שכל יום בבוקר צריך לקום ולצאת כמעט למלחמה: למלחמה על כל לקוח, למלחמה כדי לבלוט, למלחמה כדי להביא לקוחות נוספים. ניסיתי להבין איך זה שיש עסקים שמצליחים נורא ויש עסקים שפחות הולך להם. ולעסקים הקטנים זה לא פשוט. כי יש הרבה, הרי כל כך הרבה דומים ואיך אתה בולט וצועק את עצמך מתוך הרעש הנורא הזה שקיים.

אז מה הסוד? מה הסוד שכל אחת ואחת מכן תוכל לקחת מכאן כדי שתדעו איך אני אהיה אחרת, איך אני אדבר עם הלקוחות שלי כדי שאני אבלוט, כדי שיזכרו אותי, כדי שירצו להגיע ולקנות את המוצרים או את השירותים שלי שוב? זה תהליך של חקירה שכמעט ולא נגמר, אבל אני באמת שאלתי את עצמי ואני רוצה לשתף בזה גם איתכם.

 

כל אחת וכל אחד שמקימה עסק ורוצה שהוא יצליח, צריכה לענות על שתי שאלות. השאלה הראשונה היא: האם יש עוד אלף כמוני? בישראל יש חצי מליון עסקים קטנים. אנחנו מאמינים שאין עסקים קטנים, יש רעיונות קטנים (או חלומות קטנים), אבל יש עסקים. לפי ההגדרה של משרד העבודה, יש חצי מליון עסקים קטנים. אם אתם חושבים על זה, אז נגיד שיש 200 קטגוריות, 250 קטגוריות בתוך אותם עסקים, אז יש כ-2000 עסקים לאותו תחום. בתוך הים הזה, בתוך היער הזה, אנחנו צריכות להילחם. ולכן השאלה הראשונה מבין שתי השאלות שאני שואלת את עצמי: האם יש עוד אלף כמוני? התשובה שאני רוצה לתת לעצמי זה לא. כמוני יש רק אחד. נכון שאני נותנת מוצרים דומים, אבל כמוני ללקוח אני רוצה ליצור שירות, מוצר או חוויה אחרת.

השאלה השניה שאני שואלת את עצמי: האם שווה להגיע אלי מרחוק, אפילו מאילת? כשהייתי ילדה, היו פרסומות ברדיו שאמרו: שווה להגיע אפילו מאילת. החומוס שלנו כל כך טוב, המסעדה שלנו, המוצר שלנו כל כך טוב, שכדאי ושווה להגיע אפילו מאילת. זה מה שאמר, יש כאן מוצר שהוא באמת מיוחד. שווה לעשות עבורו את המאמץ. זאת השאלה השניה שאני חושבת שכל אחת מכן וכל אחד מאיתנו צריך לחשוב בבוקר כשהוא קם: מה אני עושה כדי שיהיה שווה להגיע אלי אפילו מאילת?

ננסה להגדיר מהם הארבעה המאפיינים האלה, מה ארבעת הכללים שיכולים לעשות כל אחד מהעסקים שלכם עסק קצת שונה, ולהפוך עסק קטן לסיפור גדול.

 

1. ספרו את הסיפור האישי שלכם

אנחנו אנשים, אנחנו מתחברים לאנשים, לסיפורים אנושיים. ספרו את הסיפור שלכם. למה פתחתם דווקא את העסק הזה. למה בחרתם דווקא במוצרים האלה. למה בחרתם דווקא עכשיו.

2. הכלל השני - חווית לקוח

תחשבו מה הלקוח ירגיש ומה הוא יספר מיד כשהוא יוצא או קונה או משתמש במוצר שלך ופוגש חבר: וואו, איזה מקום, איזה ריח היה שם, איזה רוגע היה שם, איזו מקצוענות הייתה שם. איך הם ידעו להסביר לי. פה החוויה לא צריכה להיות חוויה מטורפת. אבל אנחנו יודעים. כשאנחנו נכנסות לעשות טיפול אצל קוסמטיקאית, ברגע שהילדים שלה מסתובבים וזה אצלה בבית, ובעלה צועק והיא עוד לא עשתה סנדוויץ', אז זה לא ממש חוויה נעימה. אבל ברגע שאנחנו נכנסות למקום שמתייחס אלינו במקצוענות, ובנינוחות, אז החוויה היא חוויה נעימה. כך אנחנו רוצות. או חוויה שונה.

3. אמץ לך אג'נדה

אם אתן בעד או נגד משהו, ויש לכם אג'נדה ואתן קובעות דיעה, זה אומר עליכן שאתן מקצועיות. שאתן חושבות על העסק שבו אתן עובדות. ואני אתן דוגמא. את קופיקס אתם מכירים? יש להם אג'נדה. אג'נדה כלשהי. היא יכולה להיות אג'נדה שיוצאת נגד משהו. קופיקס יוצאים נגד יוקר המחיה. אז זה בעד הצרכנים כמובן.

4. לחשוב כמו מותג גדול מההתחלה

כבר בתחילת הדרך לבנות מותג שנראה כאילו הוא הולך להיות מותג בינלאומי. גם כשיש לך חנות אחת. ואת זה אנחנו יכולים לבנות בעזרת שפה ולוגו וצבעים וחזון. לדוגמא - ?לקה?, שהגיעה עם אג'נדה אחרת, של מריחת לק על הדרך ב- 15 דקות, זה לא צריך להיות סיפור, זה לא אינטימי, לא צריך לקבוע תור, זה פתוח, זה בקניונים, עושים את זה וממשיכים הלאה. הרשת הזאת, שהתחילה מסניף אחד בקניון ,מונה היום נדמה לי 16 סניפים בארץ ועוד 6-8 סניפים בחו?ל. בסך הכל מרעיון וחלום קטן.

ועוד אחד בקטנה, ממש, עוד אחד קטן אחרי ארבעה כללים - טוויסט קטן, תמיד טוויסט קטן אצל כל אחד מאיתנו, כזה שהוא שלך ורק שלך ומאפיין אותך, ורק אותך, תמיד יגרום לזכור את העסק שלנו שונה ואחר ויותר מעסקים אחרים (למשל השוקולד הקטן שליד הקפה של ארומה.

 

לסיכום, אני רוצה שוב לחזור על ארבעה כללים.

  1. לספר את הסיפור האישי שלך, האותנטי, תמיד עובד הכי טוב.

  2. ליצור חוויה ללקוח.

  3. לחשוב על פעילות כאילו אתה כבר גדול ורחב גם בארץ וגם בעולם.

  4. שיהיה לכם אג'נדה.

ולא לשכוח את שתי השאלות האלה: האם אני אחד מאלף? האם יגיעו אלי וירצו להגיע לשירות שלי או למוצר שלי אפילו מקרית שמונה או מאילת?