בשניה שהיא הודיעה לי שהיא בהריון, הבנתי שאני בבעיה.

לא רק לאור העובדה שהתחלנו לצאת רק לפני שלושה חודשים.

 

מה לי ולילדים? הכי קרוב שהייתי לתינוק בשנה האחרונה, היה כשהאחיין הקטן שלי הקיא עלי כשניסיתי לתת לו לטעום ספייסי סושי טמפורה.

מה לי ולילדים? הם רעשנים, תלותיים, מציקים, לא מבינים בכדורגל ולא שותים בירה מקומית. 

מה לי ולילדים? אני בקושי מצליח לשכנע את עצמי להתקלח כל יום, איך לעזאזל אני אצליח לטפל בילד עכשיו? 

 

עוד באון לייף:

 

אז אחרי ששקלתי את כל המשתנים הגעתי למסקנה שאני לא מתאים להיות אבא כרגע. זהו. סופית. לא יקרה. 

תשעה חודשים לאחר מכן נולדה עידן.

 

בימים הראשונים השד לא היה כל כך גרוע, ואז הוצאנו את הילדה מבית החולים.

מה אני אגיד לכם?! הטרור של ד'עאש לפתע לא נראה כזה נורא. במצטבר היו לי 84 דקות שינה בשבוע הראשון שמתוכן 32 דקות היו בזמן נהיגה בדרך לעבודה. 

מה לעזאזל עושים עם היצור הקטן הזה שלא מפסיק לצרוח? איפה הוראות ההפעלה? איפה מתג הכיבוי? איפה החיים שלי?

למזלי יש לי אישה לתפארת ומשפחה תומכת שספגו הכל. הם עזרו עם הבכי, הם ניקו את ההפרשות והם הרגיעו את הצרחות. אה - גם בילדה הם טיפלו.

 

הבנתי שאני צריך תמיכה. ואיזו תמיכה יותר טובה יש מכזאת של מעט חברים והרבה זרים מוחלטים בפייסבוק?! אז התחלתי לכתוב. 

מהר מאוד הבנתי שאני לא האבא הפגום היחיד בפלנטה והחלטתי לפתוח דף שירכז את כל הסיפורים היום יומיים הקטנים מהצד שלנו כאבות פגומים.

אמנם הכל נכתב בקלילות ובהומור אך גיליתי שלדברים יש גם משקל נוסף, מעט רציני יותר. גיליתי שרבים מהגברים הזדהו עם מה שעובר עלי ורבות מהנשים הבינו שבני זוגם בעצם לא האבות הפגומים היחידים.

 

 

 

 

כמובן שבמהלך הזמן גיליתי גם שיש לא מעט דברים נהדרים ביצור החמוד הזה שנחת לפתע לחיי ללא הכנה מוקדמת. ובעיקר גיליתי שכמו כל הקלישאות הנדושות, מדובר פה באהבה ללא גבולות

 

הפצפונת אפילו עזרה לי להציע נישואין לאמא המדהימה שלה בדרך חמודה ומקורית (היא אמרה כן, אם תהיתם) 

                --------------------

 

 

*משהו אישי וקטן לשבת*את העובדה שאני אבא פגום כבר כולכם יודעים, אבל לפני שהפכתי להיות אבא לעוגיפלצת הקטנה שלי, טרם הספק...

Posted by ‎אבא פגום‎ on Saturday, March 26, 2016

 

                --------------------

אז נכון, זה עדיין קשה לגדל אותה וזה יהיה אפילו יותר קשה כשיהיו זאטוטים נוספים, אבל היי... זה שווה כל רגע! בעיקר אם לוקחים את הדברים בקלות ובהומור עצמי, ובעיקר אם דואגים לא לתת להם ללקק שקעי חשמל, הבנתי שזה לא טוב.  

 

לעמוד הפייסבוק של אבא פגום