חלוקת התפקידים בעבר הייתה הרבה יותר ברורה. אמהות לבנים חששו ודאגו מהיום שבו הבן שלהן יהפוך לחייל ואולי יתגייס לקרבי ומאחלות לעצמן ש"עד שיגדל כבר יבוא השלום". אבל השלום לא בא ובמקומו הגיע שינוי אחר: יותר ויותר נערות מתגייסות לצה"ל ומבצעות תפקידים שבעבר היו שמורים אך ורק לבנים. נפתחו יחידות חדשות, מסלולים מעורבים וכיום גם אמא לבת עם כל הסלמה במצב הבטחוני, עלולה לשכב בלילה ערה ולדעת שיש לה הרבה סיבות לדאוג.

אם בעבר נשים צעירות, גם אם רצו לתרום למדינה ולהגן עליה, מצאו עצמן בלית ברירה מתייקות דפים בקלסרים ומכינות קפה, היום שלל אפשרויות הגיעו למנילה ובשטח נעשה שינוי של ממש בגישה. לוחמות נחושות שרוצות לתרום, לקחת חלק פעיל ואקטיבי בהגנה על המדינה כבר לא כל כך חריגות ויעידו על כך תאריכים מסוימים בבקו"ם שמוקדשים היום לגיוס בנות קרבי- מחזה שפעם בודאי היה בלתי נתפס. לוחמות בצה"ל הפכו נפוצות מספיק כדי לא לתפוס עצמן כמיוחדות, הבדל אדיר מהמצב לפני עשר שנים למשל.

שוחחתי השבוע עם שלוש אמהות שבנותיהן התגייסו ליחידות קרביות ונמצאות עכשיו בשלבים שונים בשירותן הצבאי ושמעתי מהן על החששות, הגאווה וההתלבטויות, שלהן ושל בנותיהן החיילות.

עבור אורית שנטל (51) מחולון נחישותה של בתה אורטל להתגייס לשירות קרבי היתה לא פשוטה כי השירות של אורית עצמה היה יוצא דופן.

"שירתי בענף איתור נעדרים. יצאנו לשטח וליוינו שבויים חוזרים, כמו חזי שי ואחרים. הייתי ביחידה שעשתה תחקירים, וכשחיילים נעלמו גם זרקנו כרוזים מעל כל מיני אזורים, היינו מעורים בשטח וכל הדברים. אז ידעתי מה יכול לקרות וזה מפחיד אותי מאד".

התנגדת?

"זה היה הרצון של אורטל. היא באה והתייעצה, הבענו את דעתנו אבל נתנו לה להחליט. בדקנו ושאלנו שאלות. הנתונים שלה היו גבוהים מאוד אז לקחו אותה לברדלס – גדוד מעורב חדש ששייך לבא"ח גולני וזו יחידה שקיימת רק כמה חודשים. הוצא לה להיכנס לעוקץ אבל שם היא יותר מסכנת את עצמה ולכן אמרתי שעדיף ברדלס על עוקץ. ניסינו קצת להניא אותה מזה אבל זה לא הלך אז אנחנו נצטרך לבלוע את הרוק ולאכול את זה. גיבינו אותה! אני גאה בה שהיא עושה את הדרך הזו. זה מה שהיא בחרה ואנחנו תומכים".

יש לך עוד ילדים? צעירים מאורטל?

"כן יש לי בן. הוא בן 14 ויש לו בעיה בריאותית שבגללה לא יוכל לעשות שירות קרבי. הוא לוקח ממנה דוגמא וממש גאה בה. הוא רואה דברים שהיא עושה ואומר "גם אני!"

אני מבינה שאורטל נמצאת עכשיו בשלבי הכשרה. היא מספרת לך על הקשיים?

"עכשיו באימון אורטל פרקה את הכתף ועדיין היא ממשיכה ועדיין מתעקשת אז אנחנו מעודדים אותה מהבית. היה לנו ביקור בית של המפקדת שלה שאמרה לנו שאורטל קיבלה ציון לשבח. אמרו עליה שהיא מדהימה, לא מוותרת, לוחמת עד הסוף וברור שאני גאה בה אבל גם חושבת שאולי זה לא שווה לשבור ידיים ורגליים. ביקשתי מאורטל שתשמע לעצות של הרופאים. חשוב שהצבא יהיה עם היד על הדופק. אני מאד גאה בחבר'ה האלו שהולכים לקרבי אבל חשוב שהצבא לא יזלזל בנושאים האלו של פציעות. היתה חיילת שנפגעה ואמרו לה "קומי קומי את יכולה להמשיך" ועד עכשיו היא בטיפולים".

אורית ואורטל שנטל ביום הגיוס

זה מה שהיא בחרה. אורית שנטל ובתה אורטל ביום הגיוס

האימונים קשים מדי?

"הם עוברים אימונים שמנסים לשבור נפשית ומוראלית. אורטל חזקה אבל יש מי שלא. לא כולם חזקים. החבר'ה האלו רוצים לתת מכל הנשמה אז חייבים לשים לב שהם לא משחקים משחק, לא כל חייל שרוצה ג' מנסה להתחמק. חשוב לא לזלזל באנשים האלו".

***

בשמת מרכס (54) מקיבוץ עברון סמוך לנהריה גייסה באוגוסט 2015 את בתה רון ליחידת קרקל.

"עכשיו רון בקורס מכי"ם של חי"ר בביסל"ח. אנחנו רואים אותה פעם בשבועיים כי אסור לבוא לבקר אותה ואנחנו מתגעגעים. אוהבים ומתגעגעים. היא חולקת איתנו את החוויות והמחשבות, במיוחד על איך היא תהיה כמפקדת, מספרת הרבה על החברים..."

איך קרה שרון התגייסה לתפקיד קרבי?

"היא מאד ערכית וחושבת קדימה. היא עשתה שנת שירות והתגייסה במסגרת גרעין של השומר הצעיר. היא לא חשבה להתגייס לקרבי אבל שני האחים שלה לחמו בצוק איתן והיא הבינה שאין ברירה אלא להגן על המדינה שלנו. זה עשה אצלה סוויץ' והיא החליטה להיות קרבית. לא אנחנו עודדנו אותה. האחות הגדולה שלה היתה בהנדסה קרבית, האח אחרי שירת באגוז והשלישי גם בהנדסה קרבית. רון היא הרביעית שלנו. הילד החמישי שלנו כבר בן 16 וברור לו שהוא יהיה קרבי כמו כל האחים שלו".

זה לא פשוט כשיש ילד אחד בקרבי, אז שניים בבת אחת?

"היו לנו שניים במהלך צוק איתן אבל אנחנו גם משפחה שמאמצת חיילים בודדים ולכן היו תקופות שהיו שני ילדים בצבא אבל בעצם שלושה בבת אחת כי גם החייל המאומץ הוא חלק מהמשפחה..."

רון מרכס, לוחמת צה"ל

לא אנחנו עודדנו אותה. רון מרכס

את דואגת?

"אנחנו סומכים על רון ועל הצבא ולא דואגים. אנחנו חושבים שזה משמעותי יותר עבורה לעשות סוג כזה של שירות והיא מקבלת כלים טובים להמשך החיים. אנחנו מאד גאים בה ואנחנו חושבים שאין ברירה, צריך לעשות את הכי טוב בשביל המדינה. אנחנו שמחים וגאים בהחלטה של רון".

***

הדס גולדשטיין (48) מהוד השרון גייסה לא מזמן את בתה הבכורה רותם ליחידת החילוץ וההצלה שנמצאת בזיקים – יחידה בה נשים וגברים משרתים יחד.

עודדת את רותם לבחור בשירות קרבי?

"האמת היא שזה היה חשוב לי שיהיה לה שירות משמעותי. לי היה שירות ממש משמעותי כמשקית ת"ש ורציתי שהשנתיים האלו יעזרו לה ויפתחו אותה ברמה האישית והמקצועית. כשהמנילה הגיעה היא הסתכלה באשכול של הקרבי ואמרה "התפקידים נורא מעניינים". בתפקיד שלה מלמדים אותם  בתוך שטח בנוי לחלץ אנשים מתוך ההריסות, לפעמים באמצע קרב... חומרים, מכשירים... היא מאד התענינה בזה".

הדס גולדשטיין ובתה רותם ביום הגיוס לצה"ל

חשוב לי שיהיה לה שירות משמעותי. הדס גולדשטיין ובתה רותם

ועלה בדעתך שזה יכול להיות מסוכן?

"לא קלטתי בכלל שזה הולך להיות מסוכן. לא הייתי מודעת לסכנות אבל לפני שבועיים רותם אמרה שהיא בשמירות בהר חברון, ארבע בנות, לבד בקראוון. התעלפתי! אני נגד ההתנחלויות האלו. אלו הדעות הפוליטיות שלי, איך זה הגיוני אבל שהבת שלי תשמור במקום שאני לא חושבת שצריך להתקיים? בהתנחלות שלא לגמרי מאושרת על ידי המדינה? סוף העולם, התנחלות קטנה, מוקפת בכפרים ערביים. מאד פחדתי".

ואם תהיה מלחמה?

"לא רוצה לחשוב בכלל על מלחמה. רותם בזיקים וזה דקה מעזה. אם תהיה מלחמה, לא יודעת איך אני עוברת אותה. עכשיו היא לא יצאה שלושה שבועות ובזיקים אי אפשר לבוא לבקר כי זה לא מספיק בטוח עבור המשפחות. אין שם מספיק זמן התראה בין ירי טילים לפגיעה. אז לחיילים כן ולהורים לא?"

מצטערת שרותם התגייסה לקרבי? חושבת שאולי היית צריכה לשכנע אותה לא לעשות כזה שירות?

"מצד אחד אני שמחה בשבילה אבל מצד שני היא מספרת לי סיטואציות שאני... תראי, היא עושה מסעות בלילה, חמישה עשר קילומטרים באפוד מלא, מתקשרת ואומרת לי "חפרנו בורות וישנו בהם". אני לא מצליחה לדמיין את זה בכלל. הבת שלי ישנה בשטח בתוך בור? אני המומה מהיכולות שלה ומזה שהיא מתלהבת ובמצב רוח טוב ולי הסיפורים נשמעים כל כך קשים. הן עושות היום תפקידים שהיו שייכים פעם לגברים בלבד וזה נראה להן לגמרי טבעי. הן לא עושות את זה כדי להוכיח. הן המהפכה האמיתית! רותם גם צריכה לעשות שירות מלא, 3 שנים, כמו הגברים. כבר בבקו"ם בגיוס קרביות היו מלא מפקדות, בחורות יפות ומרשימות, עם המדים והנשק, מלא קצינות קרביות, לא יכולתי להפסיק לצלם אותן!"

הבת שלי ישנה בשטח בתוך בור? הדס וארז גולדשטיין עם בתם רותם בתום טקס ההשבעה

אני מבינה שיש לך בן שגם הוא עומד להתגייס בקרוב?

"עמרי, הבן האמצעי שלי בן 17 ותמיד חשבתי שהוא זה שאני צריכה לדאוג לו, הייתי אומרת לרותם שאני לא יודעת מה יהיה כשעמרי יתגייס ובכעס היא ענתה לי "וכשאני אתגייס?" הייתי עונה לה שטוב, בסדר, זה לא אותו דבר ובנות הן לא לוחמות ותשובות כאלו והנה, הילדה עשתה לי בית ספר!"