יש ויכוח אקדמי ותיק באשר לבסיס הגנטי של האינטליגנציה. בצד אחד מצוי מחנה "התורשה", המצטט כמות גדולה של מחקרים המראים על קיומו של קשר חזק בין גנים לאינטליגנציה. קבוצה זו יכולה להצביע על מחקרים משכנעים שנעשו על תאומים זהיםהמראים שעד הגיעם לגיל 17 הגנטיקה יכולה להסביר כ-66% מהשונות ברמת האינטליגנציה שלהם. עד כמה שאנו יכולים למדוד חכמה אצל אנשים, הדבר שאנו מודדים הוא גורם שנקבע בעיקר על ידי הסלילים הכפולים בתאים שלנו.

 

בעבר השני מצוי מחנה "החברה". מדענים אלו נוטים לתלות את מקור ההבדלים באינטליגנציה בגורמים סביבתיים, בין אם מדובר במספר הספרים בבית או באיכות הכיתות. הם מצטטים מחקרשמראה כי כישוריהם של ילדים בעלי רמת אינטליגנציה נמוכה יכולים להשתקם כשהם מועברים לסביבה מעשירה יותר. הגנים שלהם לא השתנו, אך ציוניהם הקוגניטיביים הרקיעו שחקים.

 

 

הדבר נראה כעמדות סותרות, תיאורים מנוגדים של המוח. עם זאת כשהמדע מספק הוכחות לשתי תאוריות מנוגדות, לרוב זהו סימן שמשהו מתוחכם יותר מתחולל. הדבר מוביל אותנו להשערת סאקר-רואו(Scarr-Rowe), רעיון שפותח על ידי סנדרה ס?קאר בשנות השבעים המוקדמות של המאה הקודמת ושוחזר על ידי דייוויד רואוב-1999. לפחות בקווים כלליים, מדובר בהשערה פשוטה: לפי השערת סקאר-רואו השפעת הגנטיקה על האינטליגנציה תלויה ברמה הסוציו-אקונומית שאליה הילד שייך. ההשפעה הגנטית נבלמת בעיקר בתנאי עוני ומחסור – למשל בית שיש בו קשיים ואין בו ספרים רבים – והיא מועצמת בסביבה מעשירה. הבדלים אלו נובעים מסיבה טראגית: כאשר ילדים גדלים בסביבה ענייה ודלה הם אינם מסוגלים לממש את הפוטנציאל הגנטי שלהם במלואו. היעדר הטיפוח מעכב את כישוריהם המולדים.

 

התוצאות ברורות: ככל שהרמה הסוציו-אקונומית עולה, מידת השונות של ציוני האינטליגנציה המוסברת על ידי גנים גדלה פי שלושה. במקביל, השפעת הטיפוח על האינטליגנציה הולכת ופוחתת. על אף שהורים מהמעמד הגבוה עסוקים באיכות ההורות שלהם – האם עדיף לנגן בכינור או בפסנתר? האם עלי להיות "אמא נמרה"או לחקות את ההורים הפריזאים הנינוחים? – שיקולי ההעשרה הללו הופכים לחסרי משמעות. הילדים שלהם נבלמים על ידי הגנטיקה שלהם.

 

מדובר בתאוריה משכנעת הנתמכת באורח משמעותי על ידי ממצאים אמפיריים. יחד עם זאת, מספר מחקרים לא הצליחו לשחזר את השערת סקאר-­רואו, כולל מאמר מ-2012 שבחן 8716 זוגות תאומים בבריטניה. לחוסר העקביות עשויים להיות שני הסברים אפשריים. האחד, שהשערת סקאר-רואו שגויה, שהיא תוצר של מחקרים בעייתיים ופרסומים מוטים. האפשרות השנייה היא שח?ברות שונות עשויות להגיב בדרכים מגוונות לאינטראקציה שבין מצב סוציו-אקונומי לגנטיקה. בפרט במקומות שבהם קיימת מערכת רווחה מפותחת ונדיבה – ומערכת חינוך שמרובדת פחות על פי רמות הכנסה – אפשר לראות שהשערת סקאר-רואו תקפה פחות, משום שסביבה כזו מעכבת פחות את הילדים העניים.

 

 

הבדלים חוצי-מדינה אלו מצויים במוקד מ?טה-אנליזה שביצעו אליוט טאקר-דרו?ב?(Tucker-Drob)  וטימותי ב?ייטס(Bates) והתפרסמה ב- Psychological Science המדענים בחנו 14 מחקרים שהתבססו על 24,000 זוגות תאומים ואחים שהתפזרו באופן די שווה בין ארה"ב, מערב אירופה ואוסטרליה.  למחקרם היה שלוש מטרות: 1. למדוד את עוצמתה של השערת סקאר-רואו בארה"ב. 2. למדוד את עוצמתה של השערת סקאר-רואו מחוץ לארה"ב, במדינות בעלות מערכת רווחה מפותחת. 3. להשוות בין נתוני המדידה שיימצאו.

 

הממצאים שהתגלו צריכים לדכדך כל אמריקני: אנו מעוז חוסר השוויון הסוציו-אקונומי. ארצות הברית היא המדינה היחידה שבה ילדים עניים רבים גדלים בסביבה מגבילה שמונעת מהם למצות את מלוא הפוטנציאל הגנטי שלהם. הנתונים הכלכליים מהדהדים את חוסר השוויון הזה ומראים כיצד הבדלי ההזדמנויות נמשכים לאורך זמן.

 

אף שאמריקה אוהבת להתהדר באפשרויות הניוד הסוציו-אקונומי כלפי מעלה, מדדי ההכנסות מצביעים על כך שניידות זו היא בעיקר מיתוס, כאשר רק 4% מהאנשים שנולדים בחמישון התחתון של התפלגות ההכנסות מעפילים בבגרותם לחמישון העליון. כפי שכתב מייקל הרינגטון(Harrington) ב-1962, "ההסבר היחיד לסיבה שעניים מצויים במקום שבו הם מצויים נעוצה בכך שהם עשו את הטעות ונולדו להורים הלא נכונים".

 

החיים אינם הוגנים. חלק מהילדים ייוולדו למשפחות עניות. חלק מהילדים יירשו גנים שיקשו עליהם להצליח. עם זאת, חובה עלינו לאפשר לכל ילד או ילדה את ההזדמנות ללמוד ולהתפתח בהתאם לכישוריהם הקוגניטיביים. עלינו להתבייש בעובדה שבאמריקה של המאה ה-21 השפעות חוסר השוויון הן כה נרחבות עד שמוחותיהם של אנשים בקצוות שונים של הקשת הסוציו-אקונומית מעוצבים על ידי כוחות כה שונים במהותם. ילדים עניים מעוצבים על ידי התמיכה שהם חסרים.

 

 מקור:
Tucker-Drob, Elliot and Bates, Timothy. “Large cross-national differences in gene x socioeconomic status interaction on intelligence,” Psychological Science. 2015. 

 

*** הטור התפרסם במקור בכתב העת אלכסון

 

למאמרים נוספים באלכסון:

לקחת את הזמן ולחיות

מעבר להרי הגוגל