כמעט כל אדם שלישי שמגיע להתייעץ עם גסטרואנטרולוג מספר על תלונות המתאימות להגדרת תסמונת המעי הרגיז Irritable Bowel Syndrome)  ובקיצור ( IBS . שמה של התסמונת אולי לא כל כך מוצלח. השם שרבים מהגסטרואנטרולוגים חושבים שהוא מתאים יותר, הוא תסמונת המעי הרגיש. זאת כיוון שמדובר ברגישות יתר של  המעי, בעוד מעי רגיז מרמז על רוגז, כעס עצבנות וכדומה.

מהי תסמונת המעי הרגיז?

מדובר באוסף של תלונות אופייניות הקשורות למערכת העיכול, כמו כאבי בטן לסירוגין,  כאבים שמחמירים או מוקלים לאחר יציאה, יציאות בלתי סדירות , עצירות, שלשול או שניהם לסירוגין, וכן תפיחות הבטן.

 

אך לא מדובר  במחלה מוגדרת. הכוונה היא שגם אם יעבור מי שסובל מהבעיה סדרת בדיקות מעמיקה, לא ימצא דבר שאינו תקין, למעט אותן תלונות. לפעמים הדבר כרוך בתסכול רב של הסובלים מ-IBS.  המטופלים עוברים בדיקה, ועוד בדיקה, ועוד אחת  - ולא מוצאים דבר. לעיתים, חשים הסובלים מ-IBS שאולי "עובדים עליהם". דומה מעט לאותה תחושה שחווים הורים כשרופא אומר "זה ויראלי" משום שאינו יודע בדיוק מה יש לילדם. האמירה שמדובר ב-IBS, יכולה לעורר את התחושה, שבעצם לא יודעים במה מדובר.

 

 

10 אחוז מהאוכלוסיה לא מדמיינים

הסטטיסטיקה מדברת על שכיחות של כ-10 אחוזים ויותר בעולם המערבי. התסמונת שכיחה יותר בקרב נשים, בעיקר נשים צעירות בגילאי 20 עד 40, אך היא יכולה להתפתח בכל גיל.

 

ברוב המקרים, לאחר שיחה קצרה, בדיקה  גופנית ובדיקות דם ראשוניות  ניתן לקבוע שאכן המתלונן סובל מתסמונת המעי הרגיז. אני תמיד אומר לחולים שיש חדשות טובות וחדשות רעות. הרעות הן שמדובר בתסמונת שלא ניתן לרפא אותה לחלוטין. הטובות הן שלא מדובר במחלה, לכן זה לא מסוכן, אין צרך בבדיקות חודרניות ( ברוב המקרים). וכן, עם השנים על פי רוב יש מגמה של דעיכה בעוצמת התלונות.

 

חשוב לציין שIBS-   היא תסמונת שנבדלת לחלוטין מ-IBD -  Inflammatory Bowel Disease. ב-IBD מדובר במחלה דלקתית של המעי הדק או הגס, וניתן לאבחן את המחלה בבדיקות שמצביעות על נוכחות דלקת, לעיתים אפילו קשה, במעי.

ממה זה נובע, באמת מעצבנות?

רבים שואלים אם העובדה שהם סובלים מ-IBS מרמזת על כך שהם רגזנים. מעניין לציין, שבעבר השם המקובל היה תסמונת המעי העצבני, שם שבכלל מלמד על עצבנות. לכן חשוב להדגיש שלא מדובר באדם עצבני או רגזן, אלא במעי שכזה. נכון, יש  לעיתים קשר בין מתח נפשי ולחצים לבין מערכת העיכול. מערכת העצבים ומערכת העיכול פועלות וקשורות ביחסי גומלין מסועפים, כך שאחת יכולה להשפיע על האחרת. ואולם כפי שציינתי, לא מדובר ברוגז, אלא ברגישות.

 

אז למה זה קורה? איך זה מתחיל? התשובה לכך אינה ברורה. לאחרונה מתרבים התיאורים לפיהם תסמונת המעי הרגיז מתחילה לאחר אירוע מלחיץ (Stress) כלשהו. יש תיאורים מוכחים ש-IBS תפתח לאחר מחלה זיהומית במערכת העיכול . הזיהום חלף, אך השאיר מאחריו רגישות יתר של המערכת או אי יציבות שתשאר לשנים ארוכות. כמה שנים? קשה לדעת. לא מעט נשים צעירות חוזרות מהטיול שלאחר הצבא, במהלכו סבלו מדי פעם משלשול זיהומי. עם חזרתן, הן מתחילות להתלונן על כאבי בטן ושלשול לסרוגין. כמובן שבתחילה בטוחים שמדובר בזיהום שהביאו איתן מהודו, אך לאחר בירור מסתבר שפתחו  IBS.

 

יש אנשים שסובלים מהתסמונת רק בתקופות של מצבי לחץ. יש כאלה שסובלים תקופה קצרה יחסית ולאחר מכן הכל או הרוב חולף.

 

מעניין לדעת, שבשנים האחרונות מתרבים המחקרים, שמעידים על ממצאים פיזיולוגים שמאפיינים את התסמונת. יותר ויותר מחקרים מדברים על  שינויים דלקתיים עדינים מאוד  ברירית המעי של הסובלים מהתסמונת. שינויים אלה מביאים לעיתים לשינוי בחדירות הרירית של מערכת העיכול. מחקרים אחרים עוסקים בתגובות שונות של מערכת העיכול אצל הסובלים מהתסמונת, למיני מזונות שונים או לגירויים אחרים. יש אפילו מחקרים שמראים הרכב שונה של חיידקים במעיי הסובלים מהתסמונת. כלומר, שהבסיס הפיזיולוגי לתסמונת הולך ומתרחב.

 

מה עושים?

זו בדיוק השאלה: מה ניתן לעשות. הדבר הראשון הוא שאנו, הגסטרואנטרולוגים, מציעים, הוא תיאום ציפיות. חשוב להבין שאין טיפול שיפתור את הבעיה לגמרי. נוכל רק להקל על המצב וגם זאת בטיפול מתמשך. מאידך, אפשר בהחלט לעזור ולשפר את איכות החיים.

 

 

השלב הראשון, הוא נסיון לשפר את המצב בעזרת תזונה. קשה לתת הנחיות כלליות, שכן  התזונה שונה מאדם לאדם. בין השאר, נבדקת השפעת הפחתת מוצרי חלב, ובעיקר חלב נוזלי, ושינוי כמות הסיבים התזונתיים. בנושא זה, חשוב לברר היטב על מה מבוססת התזונה. יש אנשים שניזונים מכלכלה דלת שארית, דלת סיבים, שעבורם תוספת סיבים יכולה לעזור. אחרים אוכלים לעתים יותר מדי וכדאי לצמצם מעט את כמות הסיבים. יש גם שינויים אחרים בתזונה שעשויים לעיתים לעזור, כגון הפחתת מזונות שמנים, הפחתת קפאין, הפחתת קיטניות והפחתת סוכרים פשוטים. חשוב לעשות את כל השינויים בהדרגה כדי לא לצמצם את התזונה יותר מדי וללא  כל צורך. 

 

חלק נוסף בטיפול התזונתי - שמתפתח מאוד בשנים האחרונות - הוא באמצעות  שינוי של הרכב החיידקים במעיים. כידוע, במערכת העיכול חיים מיליארדי חיידקים, שהשפעתם על בריאותנו רבה. מצטברים יותר ויותר מחקרים שמעידים שתוספת של פרוביוטיקה, כלומר של חיידקים ידידותיים, יכולה לעזור ולהקל על חלק מהסובלים מהתסמונת.

 

במידה שהשינוי התזונתי לא הניב את התוצאות המקוות וגם הטיפול הפרוביוטי נכשל,  יש מיגוון של טיפולים תרופתיים שאנו מציעים לסובלים מהתסמונת. החל מתרופות שמשפיעות על התכווצות המעי, וכלה בתרופות שמשפיעות על מערכת העצבים והקשר שלה עם מערכת העיכול. מדובר בתרופות נוגדות דכאון, אך נמצא  שללא קשר להשפעה על מצב הרוח, הן מיטיבות עם הסובלים מהתסמונת. שוב חשוב להדגיש, שמטרת הטיפול אינה לפתור בעיה של דיכאון, אלא לנצל את התרופות האלה לשימושים אחרים.