ככה זה בטבע

התרבות שלנו מפרידה בין טבע לתרבות. טבע הוא מקום פראי, לא עשוי, לעיתים מסוכן, מסקרן, לא ידוע. תרבות היא מהוגנת, מוסדרת, הגיונית. נשים מזהות עם גוף, שהוא ?טבע? - הגוף הנשי משתנה ולא יציב במקרים כמו המחזור החודשי, הריון והנקה. אשה מנוהלת על ידי הגוף שלה, היא נתונה לצרכים של הגוף ולא מצליחה להתעלות מעליהם ולכן גם מונעת מתוך הרגש ודעתה יכולה להיות מוסחת בקלות לדוגמת המקרה של פדריקה מוגריני, שרת החוץ של האיחוד האירופאי, שנתנה לרגשותיה לנהל אותה ובכתה לאחרי הפיגוע הנורא בבריסל (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4781787,00.html). גברים, לעומת זאת, מזוהים עם הנפש שהיא ?תרבות? - נפש גברית מצליחה להתעלות על רגשות ולפעול בעולם באופן רציונלי והגיוני, אין לגבר התעסקות מתמדת בגופו, הוא עסוק בדברים שמעל הגוף הגשמי. בגלל זה גברים מנהלים טובים יותר, ניהול של מדינה, של כלכלה, של חברה.

אבל מה זה אומר ?טבע?? החברה שלנו משתשמת במושג הזה כדי לתאר מצב שלא ניתן לשנות אותו, שהתערבות בו היא לא לגיטימית. הטבע היה כאן לפני האדם ולכן אין האדם צריך להתערב בתהליכים, החברתיים לרוב, שקורים בו. האדם צריך להשען לאחור ולתת ?לטבע? לעשות את שלו. אבל לעיתים גם הטבע מצטייר כמקום מסוכן ופראי שהאדם חייב ללמוד לשלוט עליו ולהשאר כשידו היא העליונה.

אנחנו שומעים את קו ההגנה הזה בכל מה שקשור בהומוסקסואליות : ?זה מנוגד לטבע?, ואנחנו שומעים את זה בהקשר של הנקה ותחליפי חלב אם לתינוקות, אנחנו שומעים את קו הגנה של הטבע בעוד הרבה סוגיות חברתיות פמיניסטיות כמו - הרצון להביא או לא להביא ילדים לעולם, החוזק והאגרסיביות הזכרית, החזק השולט, שימוש ביופי בכדי לשרוד וכן האלה. 

אבל החברה שלנו עושה שימוש סלקטיבי-סובייקטיבי במושג ?טבע?. כמו הרבה דברים, האדם מכופף את טבע לטובתו כשזה נוח לו ומשרת את האינטרסים שלו, במקרים אחרים הוא מחזיק את הטבע איתן כנגד סוגיות שבעיניו חורגות מ?הטבעי?. אבל האמת היא שהאדם ממזמן כבר לא חלק מ?הטבע?. לאט לאט במשך מאות שנים האחרונות האדם הפריד את עצמו מכל דבר ?טבעי? וניכס לעצמו את הטבע שיהיה לו לאמצעי לקידום האינטרסים האנושים, כאילו האדם עליון על הטבע, כאילו האדם הוא שולט והטבע פרוס ומוגש לו לצרכיו. האדם והטבע מאוד שונים, כבר כמעט ואין נקודות השקה ביניהם, כיוון שהאדם החליט שהוא ?החזק והשולט? בגלל הבינה שלו שהביאה את האדם להתקדמות טכנולוגית שהפכה את האדם לבעל יתרון על הטבע. 

ובכל זאת, הרבה פעמים ניתן לשמוע את ההסבר ה?טבעי? לכל מני סוגיות פמיניסטיות שקשה להסביר אותן או להתמודד עם הטענה הנגדית להן, וכך השימוש ב?טבע? פותר מלתת דין וחשבון אמיתי. אני אנסה להסביר את הצביעות הזו של החברה לכופף את המושג טבע לצרכי כיפופות האשה דרך כמה מהסוגיות הפופלריות בימינו.

הסוגיה הראשונה היא סוגיית ההורות. כנשמע אשה מצהירה כי היא לא רוצה להיות אמא, הביקורת כלפיה תהיה גבוהה מאוד. לעיתים יסבירו לה שזה ?יגיע?, הרצון האמהי מתבשל אצלה ואולי עכשיו היא לא רוצה אבל בעתיד היא בטוח תרצה. בכתבה מהאתר Onlife (https://www.onlife.co.il/עבודה/חברה/110309/לא-רוצה-ילדים-נלחמה-על-זכותה-לעבור-עיקור) שעסקה בבחורה שהחליטה שהיא לא רוצה להביא ילדים בגיל 26 ונלחמה על זכותה לעבור עיקור במשך ארבע שנים היא מספרת: ?אמרו לי שאני בזבוז של רחם בריא, שאני מעליבה אנשים שלא יכולים לעשות ילדים, שאני לא צריכה לעשות סקס לעולם אם אני לא רוצה תינוקות. וכשכתבתי שאני רוצה לעבור עיקור באינטרנט, התגובות הפכו להעלבות דוחות. 'את שבורה מבפנים, את לא מסוגלת לאהוב, תודה לאל שלא יהיו עוד כמותך'. סבלתי מתקיפות דוחות על אישיותי, המראה שלי, הקריירה שלי ואפילו בן זוגי. קראו לי בשמות שאני לא יכולה לחזור עליהם, וכל זה ? כי אני לא רוצה להיות אמא". 

אז להיות אמא זה הדבר ?הטבעי? לעשות, שאלת האמהות לא צריכה להיות בכלל על הפרק, כל אשה שיש לה רחם צריכה להשתמש בו, להפיק מהגוף ה?טבעי? שלה את כל מה שהוא יכול לעשות. 

אבל מה קורה שגבר מצהיר שהוא לא רוצה להביא ילדים? מתוך כותרת משנה באתר מעריב (http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/170/622.html) משנת 2010 ניתן לראות את הגישה: ילדים זה שמחה, ומצווה, וגם מוסכמה. אבל יותר ויותר גברים מצהירים שהם בכלל לא בעניין פרו ורבו. "יש לנו חיים טובים, אז למה לקלקל? הם טוענים. אך כשנכנסת לתמונה בת הזוג - זה מסתבך.

אם כך, להיות אמא זה טבעי, זה חלק מהיעוד של הגוף הנשי, הרי נבראנו עם היכולת להביא חיים. אבל האם היכולת להיות אבא זה לא חלק מהטבע של הזכר? חלק מהגוף הזכרי? האם ניתן לעשות את זה ללא החלק של הגבר בסיפור? האם העובדה שאשה מכילה ומחזיקה את העובר בגופה נותן לה עליונות ?טבעית? בכל הקשור ליצרת החיים? חוסר הרצון הגברי להיות אבא מסתמן כהתעלות על הגוף, על הרגש, יש הבנה רציונלית אם זה נכון או לא נכון לאותו אדם ופעולה שלו לפי הדרך שהוא בוחר בחיים. אבל כשאשה מחליטה, בעזרת הרציונל שלה, בזכות היכולת שלה להתעלות על הרגש ולחשוב בהגיון האם מתאים לה להיות אמא או לא - היא כבר הולכת נגד הטבע, וזה, כאמור בלתי מסבל.

הסוגיה השנייה, שהיא קשורה באופן ישיר לסוגיית ההורות היא סוגיית ההנקה, הנקה בכלל והנקה בציבור. ההנקה היא דבר מאוד דואלי בחברה שלנו ולכן קו ההגנה ה?טבעי? נזקף לעיתים קרובות אך גם סותר את עצמו. 

מצד אחד, כשמדובר על הנקה בציבור, כלומר חשיפה של הגוף הנשי ושימוש ?טבעי? בגוף הנשי, שימוש בכל האופציות שהגוף הנשי מאפשר לה, יש הזועקים כנגד זה ושומעים לעיתים קרובות תגובות כמו חשיפה זולה של שדיים במרחב הציבורי, שימוש לא מהוגן בגוף, הפרעה לסדר החברתי ואפילו טענות כי הנקה בציבור היא פרובוקציה נשית.

אבל מצד שני, בכתבה שפורסמה השנה בדה מרקר (http://www.themarker.com/hrtz/1.2939349) מפורסם כי ארגון הבריאות העולמי (WHO) מחריף את מאבקו בהזנת תינוקות בתחליפי חלב-אם וקובע בדו"ח חדש כי לא נעשים די צעדים לעידוד הנקה. כאן מצטיירת ההנקה כדבר ה?טבעי? לעשות, אפילו יש דרישה לעודד את המהלך הזה. 

אז מה ?טבעי? להניק את התינוקת או התינוק שרק נולדו אבל להשאר כל היום בבית כי לכי תדעי מתי פעם הבאה היא או הוא יהיו רעבים? או אולי לתכנן את הזמני יציאה מהבית למרווחים שבין שעתיים לשלוש בין ההנקות? ואם במקרה זה משהו משתבש והתינוקת או התינוק רעבים והאמא בדיוק באמצע סידורים, האם היא צריכה להתחבא? להסתתר או להסתיר את התינוקת או התינוק הינוקים? אבל זה הרי טבעי שתינוקות רעבים וצריכים לאכול, אז למה יש לנו כל כך בעיה עם הטבע?

סוגיה נוספת שנשים נאלות להתמודד איתה יום יום מגיל מאוד צעיר היא סוגיית טיפוח הגוף. בכל הקשור לשיער גוף אצל נשים הטבע הופך להיות דבר דוחה שיש לשלוט בו ולבטל אותו. התגובה הראשונה שנתקל בה ששיער גוף אצל נשים זה מכוער, או לא נשי. אבל אם נחזור לטבע, זכרים ונקבות שעירים באותה המידה, אז למה כאן הטבע הוא אוייב האדם? האם הכוח הכלכלי שיש לתעשיית הורדת השיער מהגוף גובר על הכוח של הטבע?

וכמו בסוגיית שיער הגוף, כך גם בסוגיית מחזור החודשי. כמו הנקה או הריון, המחזור החודשי הוא חלק מהתהליכים הביולוגים שהגוף מאפשר לחלק מנקבות האנושיות. אבל החברה שלנו שמה את הטבע בצד, מראה לנו פרסומות המשקפות את הדם של המחזור החודשי ככחול, נקי, סטרילי ונשלט. גם כאן האדם עליון על הטבע, הוא שולט בטבע. 

הסוגיה האחרונה שאני אדון בה היא סוגיית החשק המיני. חשק מיני הוא כאמור דבר ?טבעי? וכפי שאנחנו רואים ושומעים לא מעט פעמים, משווים את הגבר והאשה לחיות שמזדווגות ולא לזוג בני אנוש שמקיימים יחסי מין, אם זה בהקשר לצורך בהמשכת המין האנושי, מעין תירוץ טבעי לצורך להתחבר ובכך גם להביא משפחה (כפי שדובר כבר בהתחלה), ואם זה בהקשר של תנוחות סקס כמו דוגי סטייל, שמדמה איך הכלב מזיין את הכלבה, היא על ארבע והוא גוחן עליה - בלי מבט בלי ליטוף בלי רגש - כמו שטבעי לזכרים.

אבל אנחנו גם שומעות ושומעים לא מעט את הטענה שהאדם הוא החיה היחידה בטבע שנהנת מיחסי מין בלי קשר לרבייה. טענה כזו שמה את האדם כעליון מהטבע, יש לנו יכולות שלחיות אחרות אין וזה הופך אותן לנחותות מאיתנו. באותו הקשר נוכל לשמוע לא מעט במקרים שבו גבר בוגד בבת זוגתו טענות לטובתו שלגברים יש באופן טבעי יותר חשק מיני וזה חלק מהטבע שלהם לרצות לזיין בלי קשר לרגש, לעומת נשים שמטבען הן רגשיות יותר ולכן גם נקשרות לגבר שאיתו הן שוכבות. אבל יש כאן סתירה לטענה הראשנה שטוענת שאנשים הם לא כמו שאר החיות בטבע, כלומר הן שונות מהטבע אז מדוע כשזה קשור לחוסר היכולת של בנים ?להתאפק? מתרצים את זה בטבע חייתי ופראי שהוא דבר מובנה בתוך הדי.אנ.איי של הגבר ואי אפשר לשנות את זה, שזה חלק מהטבע של הגבר? וכמו שגברים שולטים ועליונים על הטבע, כך הם שולטים ועליונים על החשק המיני הנשי ועל המיניות הנשית.

האדם הוא יצור ביולוגי, אין ספק בכך, ולפי תיאוריות המפץ הגדול והאבולוציה האדם הוא שושלת ליונקים ממשפחת הקופים. אז אולי באמת הוא, במובן מסויים, שייך לטבע. אבל האדם הוא לא חלק מהטבע, במובן שאין בו שום דבר שהוא טבעי, הכל תוצאות של חיברות, טקסים, שיטות, מדע. כל מה שבעצם גרמו לו לחשוב שהוא ?נעלה? משאר החיות גרמו לו לא לציית לחוקי הטבע. 

האדם דרס את הטבע, הוא כופף אותו לצרכיו והוא מרגיש שהוא שולט ביקום, בכדור הארץ ובכוכבים נוספים ביד רמה ובזרועה נטויה, סתם כי הוא יכול. האשה היא לא כמו כל יונקת אחרת, וגבר הוא לא כמו יונק אחר. התרבות שלנו הפרידה אותנו מהחיות בכוח ובאלימות דרך הרעיון שאנחנו נעלים מהם ואנחנו שולטים בהם ולכן אין לנו שום זכות להגיד ש?ככה זה בטבע? כי האדם הוא לא חלק מהטבע.

 *תודה לשוקי רענן, אבא שלי, על התמונה המופלאה של טבע בשדות האורז בסין.