את יכולה להיזכר בהצלחה טרייה? אפילו מהבוקר, נגיד

"קודם כל צריך להגיד מה זו הצלחה, כי אני חושבת שלא כולם מגדירים הצלחה אותו הדבר. מבחינתי הצלחה זה כל דבר שאני משיגה באופן שאני לא מרגישה שאני מקריבה בשבילו, שהוא לא מייצר סבל. אין כזה דבר שצריך לסבול בשביל להשיג. אפשר להשקיע מאמץ, אפשר להרגיש שמוותרים על משהו לטובת משהו אחר. הדרך אמורה להיות מאתגרת, אבל לא ברמה שזה מייצר תחושה של חוסר נחת, או חוסר רצון לעשות את הפעולה. אם אני אקח את עצמי היום ואת עצמי לפני 15 שנה, האינטנסיביות של העבודה שלי לא השתנתה – להפך. היום אני גם אמא לשתי ילדות וזה הדבר הכי חשוב וזה דורש ממני משאבים מאוד מאוד גדולים. ועם  זאת, אני היום תשושה הרבה פחות ממה שהייתי אז. כי כשהאינטנסיביות בנויה ברובה מעשייה שהיא מספקת ומרגישה נכונה בלב, אז היא לא גורמת לתשישות. זה גם בסדר שיש חלק שהוא פחות מהנה, אבל כשהתמונה הגדולה לא נכונה, כל חוויה הכי קטנה של חוסר הנאה יכולה לפרק אותך לחתיכות".

עוד בפרוייקט "חוגגות את החיים":

 

מה פאולה לובשת? 

 

חולצת אריג עם תחרה – 79.9 ? קרייזי ליין

מכנסי ג'ינס בגזרת סקיני במגוון צבעים  -149.9 ? קרייזי ליין

 

 

 

יש רגע שאת יכולה לסמן אותו כשיא בקריירה שלך?

"כלפי חוץ, זה אמור להיות כשמזמינים אותי להרצאה באיזה ארגון נורא גדול, או כשאני מקבלת תכנית טלוויזיה. אלו באמת רגעים מאוד מרגשים וטובים, אבל הרגעים הכי טובים זה כשאני מרצה באיזה ארגון ופתאום מזהה בקהל מישהו שהיה איתי בכיתה, או כשבן משפחה פתאום מתייעץ איתי, כי תמיד הקרובים אליך הם האחרונים שמכירים במה שיש לך לתת. כשאתה נהיה נביא בעירך, אז סימן שההצלחה היא שלמה. זה שבארגון ראו אותי בטלוויזיה ומזמינים אותי להרצאה נורא גדולה, אז זה המסלול המובן של הצלחה. אבל כשהמורה שתמיד הפרעתי לה פתאום כותבת לי 'איזה יופי לראות אותך ואני לומדת ממך', אני מתרגשת".

אז את בן אדם של ניצחונות קטנים.

"אין כזה דבר ניצחונות קטנים. מבחינתי הם גדולים. יצא לי לקרוא ראיונות עם אנשים גדולים, שאומרים שהכי מרגש אותם זה ההופעות בעיר שלהם, ולא משנה שהם הופיעו באיצטדיונים של 30,000 איש. אל תשכח שאני מהגרת במהות שלי. ולכן כשאתה מהגר, יש משמעות אפילו יותר עמוקה להצלחה. לפחות אצלי, ברגע שהגעתי לפה התפתח בי הרצון להצליח 'למרות', להצליח למרות שההורים שלי לא יודעים את השפה. אפילו היום, כשאני הולכת להרצאה והיא נמצאת קרוב לבית הספר היסודי שלי, שבו הילדים צחקו עלי שאני לא יודעת עברית ושיש לי צמות ושמלה, אז זה לא עובר. אין מצב שאני עוברת שם ואני לא אומרת: 'הנה אני פה, ולא רק שאני דוברת השפה - אנשים באים להקשיב לי, ויש לי מה לומר'. זה לא עובר לעולם".

הפרויקט של און לייף וקרייזי ליין ריכז נשים מצליחות, שעשו החלטות אמיצות בחיים, למה את חושבת שנבחרת לפרויקט?

"אם להגיד בכנות, אני רואה מהתגובות שמצד אחד הרבה אנשים מצליחים להזדהות איתי, ומצד שני אני מצליחה לעורר השראה באנשים, כי אני חולמת ואני מוכנה לעשות הכל כדי להגשים את החלומות שלי".

מי לדעתך המבקר הכי קשוח שלך?

"ברור שאני".

למה ברור?

"עם השנים אני מבינה שהצלחה זה לא משהו שמגיע משמיים, זה לא משהו שמגיע לך בגלל שאתה בר מזל. אני חושבת שההבדל בין אנשים מצליחים לאנשים לא מצליחים, זה שלאנשים מצליחים יש יותר יכולת להכיל כישלונות בדרך, להתמיד ולעשות את מה שאנשים לא מצליחים לא מוכנים לעשות. בשלב שבו מישהו עוצר ואומר 'טוב, אי אפשר יותר' - אנשים מצליחים ימשיכו עוד כמה פעמים. וזה לא איזה קסם, זו פשוט התמדה, יכולת לעבוד קשה ולא לפחד להכיל כישלונות ולהמשיך הלאה.

יש אנשים שאומרים שהם לא מסוגלים להסתכל על עצמם בטלוויזיה. לי אין שום בעיה לשבת ולראות את עצמי. לא תמיד אני נראית הכי יפה, לא תמיד אני אומרת רק פניני חוכמה, לפעמים אני מסתכלת ואני אומרת ש-וואלה, יכולתי לעשות את זה אחרת, אבל אני לא מתעכבת על זה יותר מזה. ראיתי וזהו, ואני ממשיכה הלאה. אני מאמינה בעבודה, בהתמדה, ולכן הדברים האלה מובילים להצלחה והיא באה באופן טבעי ולא כרעם ביום בהיר. לא זכיתי בריאליטי וההצלחה באה אלי. שנים ארוכות אני עומלת יום יום בשביל להגיע אליה ולכן היא מתקבלת בברכה ובאהבה. הדבר הכי מעצבן שאנשים יכולים להגיד זה 'איזה פוקס היה לך'".

זה באמת מרתיח

"לא השגתי שום דבר בחיים שלי בפוקס. כשאנשים באים אלי לטרנספורמציה של אורח החיים, אני אומרת להם: 'בואו תגידו את כל הסיבות למה אתם חושבים שבגללם אתם לא מצליחים'. ואז הם מתחילים: ההוא יותר עשיר, ההוא יותר יפה, אבא שלו השיג לו עבודה יותר טובה, יש לו דירה יותר גדולה, הילדים שלה יותר נחמדים, הבעל שלה יותר חתיך - מיליון סיבות להסביר למה אני לא מצליח לעשות משהו שמישהו אחר מצליח. אם אני חוזרת למקום הזה של המהגרת - כשנכנסתי לכיתה א' ביום הראשון, הייתי שבועיים בישראל, ולא ידעתי מילה בעברית. היו לי שתי אופציות: או לספר שיש לי פחות כסף מלכולם וההורים שלי לא יודעים עברית וכדומה, ולכן יש לי לגיטימציה להיות פחות טובה מהם, והאופציה השנייה היתה להגיד: 'למרות שההורים שלי לא יודעים מילה אחת בעברית, ולמרות שאני יושבת פה בכיתה ואין לי מושג על מה הם מדברים ולמרות שהם צוחקים עלי, אני אוכיח לכל הילדים האלה שאני הרבה יותר מכולם פה ביחד'. מאותו רגע הדרייב הזה נכנס: לא כל הזמן להגיד הכל מעולה, זה להגיד הכל לא מעולה, אבל אני אעשה את מה שהכי מעולה בשבילי מתוך המקום הזה. אז אין להורים שלי כסף לקנות לי ארטיק, אבל יש לי מלא דברים אחרים שאני יכולה לעשות באותו רגע. מה זה יעזור לי לחשוב על זה שאין להם כסף לקנות לי ארטיק? או מה זה יעזור לי זה שהם לא יכולים לעזור לי בשיעורי בית? אני אמצא דרכים. זה המנגנון שמפעיל אותי רוב הזמן".

הצלחה קשורה בעיניך לאומץ?

"לגמרי. אומרים שאומץ וטיפשות קרובים, אני חושבת שאומץ קרוב דווקא לאימפולסיביות. אני בן אדם מאוד אימפולסיבי. אני לא מסוגלת לדחות סיפוקים, אבל זה מוביל אותי לעשות דברים. אומץ צריך כשמפחדים, אבל כשאתה לא מפחד, זה לא נקרא אומץ. כשאומרים לי 'איזה אומץ היה לך' – לא היה לי אומץ כי לא פחדתי. אני מפחדת מדברים אחרים".

את מפחדת להיראות חלשה?

"לחשוף חולשות זה לא דבר מפחיד, להיפך, זה נורא אמיתי. אני חושבת שאנשים כבר לא מחפשים ?ברביות וקנים? מושלמים שיודעים הכל ונראים מושלם. כשסיימתי את הלימודים של הנטורופתיה, למשל, היו כמה בנות בלימודים שהיה להן גוף של דוגמנית. אז פחדתי שאנשים לא ירצו לבוא אלי, כי אנשים רוצים ללכת למטפלת שיש לה גוף של דוגמנית, כי זה המודל. היום אנשים אומרים לי שאם הייתי נראית כמו דוגמנית הם לא היו באים אליי, כי זה לא היה ברור שאני מבינה על מה הם מדברים ומה הם עוברים. אני חושבת שבאופן כללי אנשים מחפשים לראות משהו שהם יכולים למצוא בו את עצמם. ככה לפחות אני. אנשים שמשדרים לי עודף אושר מרגישים לי קצת פסיכוטיים, הם מפחידים אותי. לא מעניין אותי מה שיש להם להגיד, כי אין כזה דבר".

נתנו לך לבחור את הבגדים לפרויקט?

"ברור, אני לא מוכנה שיבחרו בשבילי כמעט כלום. יחד עם ההצלחה מגיע הקונטרול פריק. קודם כל אני אוהבת להיות עם ג'ינס. ג'ינס זה דבר שהוא נוח וכייפי. ואני גם מאוד אוהבת תחרה, אז אולי בגלל זה החולצה הזאת מהממת בעיניי. זה מאוד הסגנון שלי. יש לי בארון הרבה חולצות מכופתרות וג'ינסים מהבד הזה".

אם נבקש ממך לבחור מילה אחת שמתחברת לאג'נדה שלך בנוגע לבגדים, מה היא תהיה?

"אקלקטיות. לגמרי. אני יכולה יום אחד ללבוש חצאית מיני ועקבים וחולצה כזאת ולמחרת ללבוש חולצת טי גדולה כזה כמו של הצופים וטייץ קצר".

זאת אומרת שאת לא רוצה להיות מזוהה עם סגנון מסוים.

"בכלל, יש לי בעיה שיכניסו אותי למשבצות בכל תחום. עם כל הכבוד, אני לא איזה מבינה גדולה באופנה, אני לא קוראת מגזינים. בגילי אני כבר יודעת מה מתאים לי ואני יודעת מה אני אוהבת ומה מרגיש לי נוח. אני כבר לא נסחפת אחרי כל מיני אופנות חולפות".