המרדף אחרי מודלים בלתי אפשריים של יופי וסגידה לרזון מוליד חדשות עצבות: מומחים בתחומים שונים של טיפול בילדים מצאו כי ילדים מביעים חוסר רצון מהמראה החיצוני ומהגוף שלהם כבר בגילאי 3-4 ומביעים פחד ממשי "להיות שמן" או "להיות מכוער".  

 

עוד באון לייף:

 

לפי מחקר חדש, כמעט שליש מצוות גני הילדים שמעו ילדים מתייגים את עצמם בכינוי "שמן" ו-10% סיפרו ששמעו לפחות ילד אחד שהעיד על עצמו שהוא מרגיש "מכוער".  

כרבע מהנשאלים העידו כי הם ראו סימנים אצל ילדים בני 3-5 של חוסר שביעות רצון מהגוף שלהם. הנתון הזה מוכפל אצל ילדים בגילאי 6-10. כצפוי, יותר ממחצית מהמשיבים אמרו שהם שמו לב שבנות, בהשוואה לבנים, מודעות יותר למראן החיצוני ומתעסקות בו.

 

דימוי גוף שלילי כבר מגיל צעיר

 

המחקר, שבוצע על ידי האיגוד המקצועי לטיפול בילדים בגיל הרך בבריטניה, מעורר דאגה בכל הנוגע לדימוי גוף שלילי שמתגבש עוד לפני שהילדים מגיעים בכלל לבית הספר. ילדים מטפחים חרדות הרבה יותר מבעבר ובגילאים צעירים יותר. בהתאם לכך, לא פלא שהגיל בו מתחילות הפרעות אכילה רק יורד עם השנים.

 

ד"ר ז'קלין הרדינג אמרה שדרוש מחקר נוסף בתחום אולם היא משערת שהגורמים לדימוי הגוף השלילי עשויים לכלול תכניות טלוויזיה, פרסומות, תמונות בספרי ילדים ואנימציות.  

ד"ר הארדינג: "עד גיל 3 או 4 לחלק מהילדים כבר יש דעות והעדפות, לפעמים אפילו עמדות נוקשות מאוד - לגבי איך גוף אמור להיראות ומה "יפה" ו"לא יפה". אני מציעה שהמחקר הבא ייבחן את הראיות לפיהן ילדים בני 4 כבר מודעים למגוון אסטרטגיות לירידה במשקל.

 

דימוי גוף שלילי כבר מגיל צעיר

 

אנחנו יודעים בוודאות כי החוויות המוקדמות שלנו חשובות ביותר ואנחנו צריכים להיות זהירים מאוד לגבי איך (אפילו בשוגג) אנחנו מעבירים לילדים שלנו מסר שלילי על גופם ועל המראה החיצוני שלהם.

 

הדו"ח מייעץ להורים להיות מודעים לכך שגם ילדים צעירים מאוד, כאלה שישנה נטייה לחשוב ש"הם לא מבינים עדיין כלום" מושפעים מהדרך בה ההורים עצמם מדברים על הגוף והמראה שלהם, וכי להורים ולבני משפחה יש את ההשפעה הגדולות מכולן.

 

"בתקופת הילדות הבריאות הנפשית שלנו מתפתחת ודפוסים נקבעים לעתיד - לכן חשוב שהורים יהוו דוגמא אישית חיובית ויסייעו לילדיהם לבנות את ההערכה העצמית שלהם", כך נכתב בדו"ח.