ההיסטוריה תשפוט האם ראינו השבוע את האירוע ההיסטורי השני בחשיבותו ב-11 בספטמבר. לא ניתן היה לכתוב תסריט טוב יותר, המציאות הצליחה להתעלות אפילו על בית הקלפים: בעיצומו של אירוע שהוא קדוש לאמריקאים, ברגע מרגש של האומה, הילרי קלינטון התעלפה וקרסה. הרגע היה כל כך קריטי ורב משמעויות, שהוא כמעט נראה מומחז.

 

התעלפותה של המועמדת הדמוקרטית לנשיאות בסופו של טקס לזכר קורבנות נפילת מגדלי התאומים, והתיעוד בסרטון בן 19 שניות שהופץ לכל עבר ברשת, הוא ללא ספק משהו שייצרב בזיכרון. אך האם האירוע הזה ישפיע על גורל ארה"ב, מובילת העולם החופשי? בעוד כמה שבועות נגלה האם זהו הרגע בו הוכרעו הבחירות של שנת 2016, והאם אותו רגע הוא אירוע היסטורי נוסף לתאריך זה שמתווסף לרשומות האומה האמריקנית והעולם בכלל.

 

עבודת השכנוע נסדקה: האם אישה באמת יכולה להיות נשיאת ארה"ב?

הרבה מאוד מגמות מקבלות ביטוי ומתחברות לאותו סרטון בן 19 שניות. ראשית, ראינו את שיא כוחו של העולם הדיגיטלי והטכנולוגי שנמצא בכל מקום. אין מצב להעלים דמות מרכזית מהעין הציבורית כדי לאפשר לה להתאושש, שום דבר לא חומק מעין המצלמה. כמו כן, ראינו את מגמת השקיפות שהולכת ומתחזקת. חלק מהחוזקה של הסרטון באותנטיות שלו וזה שצולם בעצם "מאחורי הקלעים" במקום שלא תוכנן להיות שקוף ולהחשף לעיני העולם כולו. התקלה הגדולה ביותר של קלינטון כלפי אזרחי אמריקה זו העובדה שהיא לא נהגה באמינות ושקיפות מספקת בנוגע למצבה הבריאותי.

 

אין מנהיג שרוצה להיחשף ברגע של חולשה. קריסה או התעלפות של מי ששואפ/ת להפוך לנשיא ארה"ב, דמות שאמורה להיות החזקה בעולם ולעולם לא להיתפס במצב חשוף ופגיע, היה רע תדמיתית גם אם זו אישה וגם אם זה גבר. ועדיין, במקרים מסוימים תקרית כזו תהדהד פסיכולוגית וחברתית יותר. ההנחה שלי היא שלמרות שמאוד התקדמנו, יותר אנשים הושפעו מהסרטון הזה, בגלל שהוא נופל על קרקע של אישה.

 

סרטון ההתמוטטות של הילרי קלינטון. האם אנחנו צופים ברגע שעתיד להשפיע על ההיסטוריה?

 

מעמדה של הילרי מראש היה כזו שחלה עליה חובת הוכחה נוספת: להראות שאישה יכולה להיות נשיאת ארה"ב. זה לא נאמר מפורשות, אלא בסאבטקסט, אבל זו ציפיה שקיימת במוחות הבוחרים. לאורך כל הדרך, קלינטון מתמודדת עם הפסיכולוגיה של הבוחרים שלה, ועושה עבודה נסתרת כדי לשכנע ולהוכיח שאישה אכן יכולה להוביל את האומה, כשאותה אישה זו היא עצמה. כעת, נוצר סדק באמינות שהיא בנתה בקרב הבוחרים, בדיוק בנקודה הרגישה אותה ניסתה להכשיר לקראת הרגע המכריע.  

 

היבט נוסף שהתנקז לתוך אותן 19 שניות הוא הקמפיין של טראמפ. המועמד של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות התעסק לאורך כל הדרך באלמנט הבריאותי של יריבתו, ובכך תקף את היבט האמינות שלה. הפעם, ביותר מזל משכל, הוא הצליח לכוון בדיוק לנקודה הנכונה.

 

התפיסה והיחס לכל מועמד שונים. דברים שטראמפ יכול לעשות, קלינטון לא יכולה, ולהפך. מדד האמינות אצל טראמפ הוא אחר מאשר זה שמקבל ביטוי אצל קלינטון. וכן, זה קשור גם לזה שהיא אישה, גם לזה שהיא דמוקרטית שפונה לקהל יותר מתוחכם. זה נוגע גם לעובדה שהוא יותר כריזמטי. התוצאה של כל אלו ועוד היא שבהרבה מובנים, דברים שלא נתפסים אצלה נתפסים דווקא אצלו, ולהיפך. בסופו של דבר, לכל אחד יש יתרונות וחסרונות.

 

היום שאחרי

עכשיו יהיה צריך לראות איך האירוע הדרמטי הזה מתגלגל. הסוגיה הקרדינלית שעלתה על הפרק היא, האם יש לקלינטון יש בעיה בריאותית אקוטית? אם כן, היא כבר לא תוכל להסתיר אותה, וכל הקמפיין יקבל תפנית. גם אם מצבה הבריאותי סביר היא תצטרך לחשוף את מצבה ולייצר לעצמה חיוניות, אנרגיה וויטליות בשביל לחזור למגרש. היא תצטרך להישמע טוב, להיראות טוב, להשתמש המון בשפת גוף.

 

מעבר לכך, קלינטון כבר לא תוכל לעשות שום טעות מהותית נוספת בקמפיין. כן, יש עוד זמן לשפר, אבל בלי מרווח טעות, שכן היא כבר עשתה את הטעות הגדולה. היא תצטרך לנסות ולשנות את סדר היום כמה שיותר מהר – להעביר את העניין הציבורי לנושא אחר, חדש, כדי שייעסקו בדברים אחרים. אם היו לה מהלכים גדולים שתוכננו להמשך, לקראת סופו של מסע הבחירות, היא צריכה לשלוף אותם עכשיו, בנקודה בה היא צריכה להוסיף עוד משהו לקדרה: תמיכה של דמויות מפתח, נושאים ואג'נדה להעלות על סדר היום, זה הזמן הטוב. בנקודה הזו, גם העימותים הופכים להיות אפילו חשובים מכפי שכבר היו מראש. יבחנו אצלה כל זווית, כל מצמוץ, כל שיעול.

 

מבחינת טראמפ, גם הקמפיין שלו קיבל תפנית. מאנדרדוג שמייצר אירועים ומנסה לעורר שערוריות ועניין, הוא עבר לעמדה הרבה יותר טובה. לכן הוא צריך כעת לנהוג בממלכתיות, באיפוק, וגם הוא חייב להימנע מלבצע טעויות. למעשה, הדמות שיכולה לבצע את השיפור הכי משמעותי בתדמית של קלינטון, הוא טראמפ: אם הוא ייראה לא אנושי ויישמח לאידה על הנפילה, יתגלה משהו מאוד דרמטי עליו, שיכול לעזור לה. אם הייתי מייעצת לטראמפ, הייתי מכניסה אותו למקלט אטומי, בלי קליטה ובלי שום מכשיר, ומחכה. נותנת לאירוע להדהד. אתמול המועמד השתתף בתוכנית רדיו, החלטה מצויינת של מנהלי הקמפיין שלו – שכן לא ראו עד כמה הוא מחייך.

 

הקמפיין של טראמפ קיבל תפנית. צילום: shutterstock

 

הרבה תאוריות קונספירציה עלו סביב קלינטון, במיוחד בימים אלו. חלקן טוענות שלקלינטון יש רק עוד שנה לחיות, וחלקן מפליגות וטוענות שלקלינטון בכלל יש כפילה. אולם יש לזכור שטראמפ והקהל שלו הם חובבי קונספירציות, ושעוד לפני שהיו להם הוכחות הם הצליחו לייצר את התחושה שיש שם משהו מסריח. עכשיו כשיש הוכחות למראית עין, התאוריות האלו פורחות, כי גם אנשים אובייקטיבים נוכחו שמשהו כאן מוטל בספק, ונוצרה סקרנות אמיתית. אירוע כזה הוא צלחת פטרי לתאוריות קונספירציה.

 

להילרי יש עוד זמן לתקן, אבל מצבה הרבה יותר קשה. אם לפני שבוע המצב היה שטראמפ הוא זה שצריך להניע את הקמפיין ולייצר אירועים, כעת המצב התהפך. כולנו מחכים לראות את הסקרים כדי לקבל אינדיקציה, ראשית אלו שכבר יעלו ביממה הקרובה, ובעיקר אלו שיפורסמו בעוד שבועיים, כשאפשר יהיה לראות מה מצבן של שלושת המדינות המתנדנדות. רק אז נוכל למדוד עד כמה האירוע הזה חלחל לעומק.

 

ולמרות זאת, עדיין אי אפשר לדעת מי יהיה הנשיא או הנשיאה הבאים של ארה"ב. הכל עוד יכול להשתנות, הכל עוד יתהפך בששת השבועות הקרובים. האירוע שראינו השבוע הוא היסטורי ללא ספק, השאלה היא האם הוא גם השפיע על ההיסטוריה?