ביום חמישי הקרוב יעלה  בערוץ 10 הסרט "סטטוס: רווק/ה", העוקב אחר שלוש דמויות מרכזיות הנמצאות בסוף שנות השלושים לחייהן. הסרט בודק את התמודדותן עם רווקותן אל מול המשפחה, החברים והסטיגמות, ולמה "רווק" הוא עדיין סטטוס שמחכה לשינוי, ללא כל יכולת להיות סטטוס בפני עצמו?

 

ד"ר כנרת להד, ערכה מחקר בנושא, ומצאה שהסיבה לתחושות המוכרות הללו בקרב רווקים נעוצה בחברה. "אין ספק שבתקשורת ובתפישות החברתיות השטחיות שלנו יש הנחה שרווקות מגיל מסוים ומעלה זה דבר רע, ואני לא מתכוונת לאותה רווקות מנצנצת וזוהרת של שנות העשרים, אלא בשלבים שבהם הרווקות נתפסת כבעייתית".

להד בחנה במחקרה את שאלת מיליון הדולר: מאיזה גיל עד איזה גיל אישה נחשבת 'רווקה זקנה'. "את מתחילה להיות רווקה כשהנישואים הופכים להיות משהו ממשי", היא מסבירה, "ככל שמתקרבים לגיל שבו מצפים ממך להתחתן, הלחץ מתחיל והגמישות הזו משתנה מחברה לחברה. בישראל, בנות גיל 22-24 עדיין לא נתפסות כרווקות זקנות. יש ציוני דרך שונים כמו למשל, הקרבה לגיל 30, שאז החברה מתחילה לאותת, כי אולי את בבעיה".

 

להד מסבירה כי מתוך עשרות ראיונות עם נשים רווקות, מרביתן סיפרו שבשלב כלשהו הלחצים מהסביבה הקרובה נרגעים. "זה נמשך בערך עד הרגע שבו מפסיקים לומר לה בחתונות את המשפט 'בקרוב אצלך', זאת-אומרת מתישהו מפספסים את הרכבת וכבר לא אומרים כלום. עוזבים אותה לנפשה".

פנטזיית החתונה שהולכת ומתרחקת

"פנטזיית החתונה מסתובבת בראשי כבר די הרבה שנים. מי לא חולמת על שמלת הכלה שלה?במקרה שלי, כשחולמים על משהו כ"כ הרבה זמן. זה רק טבעי שהעניין או השמלה במקרה זה,תשנה את צורתה אי אילו פעמים. אני זוכרת את התקופה, שהייתי בת 20,  שבה חיכיתי בכיליון עיניים לחתונתה של אחותי, שגדולה ממני ב- 5 שנים.

 

"אני זוכרת שהסתכלתי על הגיל המופלג בו היא נישאה בתמיהה. איך רק בגיל 26 היא מתחתנת? והיום אני מבינה שהפליאה שלי הייתה ממש לא במקומה. כי אם הייתי יודעת שאסחב את רווקותי עד לגיל זה, כששנת ה-33 שלי ממש בפתחה, הייתי חותמת על 26 בעיניים עצומות.גם אם לא הייתי בשלה ומוכנה לחתונה, באותו גיל. כי גם עכשיו אין לי איזו הבטחה לשבירה של כוס בזמן הקרוב ולבי שבוכה לבורא עולם יומם וליל", כותבת בלוגרית המכנה את עצמה 'רווקה שיודעת דבר או שניים על החיים'.

 

"אם היא יודעת משהו על החיים היא צריכה לדעת שמחצית מהזוגות הנשואים מסיימים בגירושים", מסבירה להד,  "מבחינת התרבות אין ספק שכיום התרבות לא מציעה לאשה את הרווקות כאופציה זוהרת. הדימוי של זוגות נשואים ונשים שמקימות משפחה עדיין הרבה יותר אטרקטיבי ופופולרי בתרבות שלנו. למרות שאנחנו יותר ויותר שומעים קולות על התסכול ועל הקושי בחיי הזוגיות והנישואים. אבל שני הדברים האלה מתקיימים זה בזה".

להד מוסיפה,  שהצדדים החיוביים של חיי הרווקות, לא באים לביטוי בתרבות הפופולארית ולכן מדירים ממנה הרבה נשים רווקות. "אני חושבת שיש נשים שטוב להן ברווקותן והן חיות חיים מלאים ועשירים, מרתקים ומעניינים. הן לא בודדות, יש להן חיי קהילה וחברה ועולם פנימי עשיר. "אני לא רוצה לעשות אידיאליזציה של שום דבר. אלא, יש אופציות, יש מע?בר, זה לא רק להסתכל על הנשים הרווקות כפאתטיות וגלמודות".

 

מכבש הלחצים מופעל גם על גברים וגם על נשים

"כשהייתי בת 21, עבדתי כפקידה בבנק. יום אחד הגיע אלי לקוח, טיפוס זרוק עם נגיעות קלות של רוחניקיות, הוא ביקש את כף ידי והעיף בה מבט. ניתח כמה קווי אופי שלי ואז פסק שאתחתן מאוחר."אה?" הסתכלתי עליו בחשדנות "מה זה מאוחר?" הוא הסתכל עלי ואמר בספקנות "אולי עשרים ושמונה...".פחחח!!! שאני אשאר רווקה עד גיל 28?!

 

"אם מישהו היה אז אומר לי שאשאר רווקה גם בגיל 36, הייתי, קרוב לוודאי, נכנסת לדיכאון עמוק. בטוחה שעד אז אהיה בחורה נואשת, אומללה, מרירה ומוכנה להתחתן עם הגבר הראשון שיציע לי ומכינה את עצמי לשנים של התפשרות. הילדה בת ה - 21 של אז מעולם לא היתה מדמיינת לעצמה שהרווקה שהיא תהיה בגיל 36 תהיה מאושרת, עצמאית, בטוחה בעצמה, חכמה מאי פעם, מחייכת לעולם, עסוקה בדברים שמעניינים אותה וגורמים לה אושר, מחוזרת, ויודעת שאת הגבר שיהיה לצידה היא תבחר בעצמה ולא מתוך שום שיקול אחר מלבד אהבה".

 

את הדברים הללו כותבת בלוגרית אחרת, שמעדיפה להישאר באלמוניותה.

 

"גם גברים רווקים סובלים מלחצים", מוסיפה ד"ר להד, "יש המון לחצים שמופעלים עליהם ומאיצים בהם להתחתן, לא תמיד בהתאם לרצונות שלהם".

המדינה מעודדת נישואין

ובכל זאת נשים רווקות סובלות יותר - ויותר זמן - מלחצים שמפעליה עליהם החברה, המשפחה והמדינה. לחץ שאין לו כל בסיס ממשי, הרי אושר, תחושת סיפוק וביטחון עצמי לא דופקים בדלת למחרת החתונה.

 

ד"ר דפנה הקר, עורכת-דין ומרצה למשפט וחברה, מאוניברסיטת תל-אביב, מסבירה שבנוסף ללחצים המשפחתיים, יש שכבה נוספת של לחצים שמופעלים על רווקות על ידי המערכת התרבותית, שממתגת נשים רווקות כדבר שלילי.

 

"למדינה יש אינטרס לעודד נישואים ולסמנם כמשימה חשובה עבור נשים", אומרת ד"ר הקר, "וזאת מכמה סיבות: האינטרס הדתי- הטוען שזוהי צורת החיים הראויה. וכך הגברים יכולים להמשיך לשלוט במיניות הנשית ובנשים בכלל. האינטרס הכלכלי- המבנה של בעל, אישה ילדים זו צורת החיים שמבטיחה שנשים תעשנה את עבודת הטיפול בגברים ובילדים, שהמדינה לא תצטרך לקחת חלק במימון הטיפול במי שלא יכולים לטפל בעצמם".

 

 ד"ר הקר מאמינה שיש למדינה את היכולת להקל על נשים רווקות, שרוצות לממש את זכותן להיות אימהות גם מחוץ למסגרת הנישואים. "אחת הדרכים לעשות זאת היא בראש ובראשונה הנגשת טיפולי פריון לרווקות. למיטב ידיעתי, אין עוד אף מדינה בעולם שמאפשרת הפריות לרווקות בחינם. כך שבעצם, מצד אחד המדינה מעוניינת שהרווקות יתחתנו כדי יוכלו ללדת ילדים. מצד שני, היא מאפשרת להן להיות אמהות גם בלי להתחתן".

 

הסרט "סטטוס: רווקה/ה" ישודר ביום חמישי 13.1 בשעה 22:05 בערוץ 10