קרלה חסינטו רוצה שיזכרו את המספר 43,200. לפי הערכתה, זהו מספר הפעמים שנאנסה לאחר שנפלה לידיהם של סוחרי נשים. בכל יום היו כ-30 גברים, שבעה ימים בשבוע, במשך ארבע שנים – סך הכל 43,200.

סיפורה מדגיש את המציאות האכזרית של סחר בנשים במקסיקו ובארה"ב, רשת עולם תחתון שהרסה את חייהן של עשרות אלפי מקסיקניות, כמו קרלה. סחר בנשים הפך לצורת מסחר כה רווחית ונפוצה, ללא גבולות והיא מקשרת בין ערים קטנות במרכז מקסיקו לערים כמו אטלנטה וניו יורק.

הרשויות האמריקאיות והמקסיקניות מצביעות שתיהן על טנאנצ'יגו, עיירה במרכז מקסיקו, שבמשך שנים הייתה מקור עיקרי לזירות מסחר בנשים והמקום שאליו נלקחות הקורבנות לפני שהן הוכרחו לעסוק בזנות. אף על פי שבעיירה יש רק 13 אלף תושבים, היא אוחזת במוניטין "מרשים" כשמדובר בזנות ובסרסור, כך לדברי סוזן קופדג', שמשמשת היום כשגרירה במחלקת המדינה בארה"ב, ומטרתה העיקרית היא להילחם בתופעה. לפני כן, היא עבדה בפרקליטות באטלנטה.

"זה מה שעושה העיירה. זו התעשייה המרכזית שלה", היא אומרת. "ועדיין בקהילות קטנות ונידחות לנערות אין מושג לגבי המוניטין המפוקפק שלה אז הן לא חושדות בגברים שמגיעים משם. הן חושבות שמצפה להן עתיד מבטיח עם גבר חלומותיהן. הן חושבות שהן מאוהבות, וזה אותו סיפור בדיוק בכל פעם שבחורה נופלת ברשת".

לדברי חסינטו היא עברה התעללות מאז שהיא זוכרת את עצמה, וחשה דחויה בידי אמה. "אני מגיעה ממשפחה לא מתפקדת. קרוב משפחה התעלל בי מינית מגיל חמש", היא מספרת. כשהייתה בת 12, היא סומנה על ידי סוחר נשים, שפיתה אותה לברוח אתו בעזרת מלים יפות ומכונית מהירה. היא מספרת כי חיכתה לחברים ליד תחנת הרכבת התחתית במקסיקו סיטי, כשילד קטן שמכר ממתקים ניגש אליה, ואמר לה שמישהו ביקש לתת לה ממתק כמתנה.

חמש דקות לאחר מכן, היא משחזרת, גבר מבוגר יותר דיבר עמה, ואמר לה שהוא סוחר מכוניות משומשות. המבוכה הראשונית נעלמה ברגע שהגבר החל לספר לה שגם הוא עבר התעללות כילד. "הוא הפגין הרבה חיבה והתנהג כג'נטלמן למופת".

הם החליפו מספרי טלפון וכשהוא התקשר כעבור שבוע, חסינטו ממש התרגשה. הוא הציע לה לבוא אתו לטיול וסינוור אותה לחלוטין עם המכונית שלו. "כשראיתי את המכונית שלו, לא האמנתי. התרשמתי ממכונית כה גדולה. זה היה מרגש עבורי. הוא הציע לי להיכנס למכונית כדי לראות מקומות".

לגבר בן ה-22 לא נדרש זמן רב לשכנע את חסינטו לעזוב עמו, במיוחד כשאמה לא פתחה לה את דלת הבית כשאיחרה לשוב באחד הלילות. "למחרת עזבתי אתו. גרתי אתו במשך שלושה חודשים, שבהם הוא התייחס אלי נהדר. הוא הפגין אהבה, קנה לי בגדים, העניק תשומת לב, קנה לי נעליים, פרחים, שוקולד, הכל היה מדהים".

אבל הדגלים האדומים הופיעו בכל מקום. החבר עזב אותה לעתים לשבוע שלם לבד בדירה. בני דודיו הופיעו בדירה עם בחורות חדשות בכל שבוע. כשסוף סוף אזרה אומץ לשאול אותו באיזה תחום הם עובדים, הוא אמר את האמת: "הם סרסורים".

"כעבור כמה ימים הוא החל להסביר לי את הדרישות: התנוחות, כמה עלי לקחת, מה עלי לעשות עם לקוח וכמה זמן, כיצד להתייחס אליהם ולדבר איתם כדי שיתנו לי עוד כסף". ואלה היו תחילתן של ארבע שנים מהגיהינום. בפעם הראשונה שהוכרחה לעבוד בזנות, היא נלקחה לגוואדלחרה, אחת הערים הגדולות במקסיקו. "התחלתי לעבוד ב-10:00 בבוקר וסיימתי בחצות. היינו בגוואדלחרה למשך שבוע. חלק מהגברים צחקו עלי כי בכיתי. נאלצתי לסגור את עיניי כדי לא לראות מה עשו לי, כדי לא להרגיש דבר".

היו הרבה ערים נוספות. היא נשלחה לבתי זונות, למוטלים זולים, לרחובות שנודעו ככאלה שיש בהם זונות ואפילו לבתים. היא לא זכתה לחופשה או אפילו ליום חופשי אחד, ולאחר הימים הראשונים, היא החלה לקבל לפחות 30 לקוחות ביום, שבעה ימים בשבוע.

חסינטו מספרת כיצד הותקפה על ידי הסוחר שלה, לאחר שלקוח הותיר בה חותם של היקי. "הוא החל להרביץ לי עם שרשרת בכל הגוף. הוא חבט בי באגרופיו, בעט בי, משך בשערי, ירק בפניי, וגם שרף אותי עם ברזל רותח. אמרתי לו שאני רוצה לעזוב, והוא האשים אותי שהתאהבתי בלקוח. הוא אמר לי שאני נהנית להיות זונה".

באחד הימים, כשעבדה במלון שנודע כמעוז זונות, הגיעה המשטרה. "הם העיפו את כל הלקוחות", היא מספרת, "וסגרו את המלון". היא חשבה שזה יום המזל שלה – מבצע משטרתי להצלתה, יחד עם שאר הזונות. ההקלה שלה נהפכה במהרה לאימה כשהשוטרים, כ-30 במספר, לקחו את הבנות לכמה חדרים והחלו לצלם סרטוני וידאו שלהן בתנוחות חושפניות. נאמר להן שהסרטונים יישלחו למשפחתן, אם לא יעשו כל מה שיידרשו.

"חשבתי שהם מגעילים. הם ידעו שאנחנו קטינות. אפילו לא היינו מפותחות. היו לנו פנים עצובים. היו שם בנות בגיל 10 בלבד. בנות רבות בכו ואמרו לשוטרים שהן קטינות, אבל לאף אחד לא היה אכפת, מספרת חסינטו, שהיתה אז ב 13 בלבד.

בעולמה המסויט גם היריון היה מקור לאימה ולא לשמחה. קרלה ילדה בת בגיל 15. הסרסור שלה השתמש בתינוקת כדי להדק את החבל סביב צווארה: אם לא תמלא את כל דרישות, הוא איים כי יפגע בתינוקת או אפילו יהרוג אותה. הוא לקח את התינוקת ממנה חודש לאחר שהיא נולדה, ולא נתן לה לראות אותה עד שמלאה לה שנה.

חסינטו חולצה לבסוף ב-2008 במהלך מבצע נגד סוחרי נשים במקסיקו סיטי. השבי שלה נמשך ארבע שנים ארוכות ומענות. היא היתה רק בת 16 כשהסיוט נגמר, אבל הספיקה לחוות אימה לחיים שלמים, עם חוויות שילוו אותה כל חייה.

כיום חסינטו בת 23. היא הפכה לפעילה ודוברת נגד מסחר בנשים, תוך שהיא מספרת את סיפורה הקשה בכנסים ובאירועים ציבוריים. "הקטינות האלה, נחטפות, מפותות, ונלקחות ממשפחתן. אתם צריכים ללמוד על מה שקרה לי ולפתוח את עיניכם. חוסר מעש מעמיד נערות רבות בפני הסיכון של חטיפה ומסחר בהן ובגופן, ועשרות אלפי מקרי אונס".

** התרגום נעשה על ידי אתר און לייף ובאחריותו