מה עושים בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה? תכירו את התכנית לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית, שמכשירה את בוגריה לתת ייעוץ לארגונים בקבלת החלטות, יחסים בינאישיים ופתרון קונפליקטים בתוך הארגון. "בארה"ב זה כבר מקצוע מוכר ופופולרי, בישראל השינוי קורה עכשיו", אומרת ראשת התכנית במרכז הבינתחומי הרצליה

 

"זה היה בסוף השנה הראשונה של התואר השני", נזכרת ענת הלוי, "ישבנו שלוש בנות, חברות, והתחלנו לחשוב מה נעשה אחרי התואר. ואז, בפרץ יזמות כזה, אמרנו – 'אנחנו לא מחכות שמישהו ידאג לנו, נעשה משהו בעצמנו'. הרעיון היה להקים מרכז שייעץ לגופים עסקיים בקבלת החלטות. התחלנו להסתובב ולגייס את כולם – דיקאן, מרצים, חוקרים והנהלה – לתמוך ברעיון. בסופו של דבר הצלחנו לשכנע להקים מרכז כזה בתוך הבינתחומי. אמרו לנו 'רוצו על זה, אבל בתנאי שהפרויקט יחזיק את עצמו כלכלית'". כיום, שנה וקצת אחרי, המרכז נמצא בצמיחה מתמדת ומקיים, בנוסף לייעוץ ללקוחות, גם סדנאות בקבלת החלטות לארגונים, שיעורים בהטיות חשיבה לבני נוער בתיכונים וסדרות העשרה לקהל הרחב.

 

הלוי היא בוגרת התואר השני  בפסיכולוגיה חברתית במרכז הבינתחומי הרצליה. התכנית לפסיכולוגיה חברתית מספקת אלטרנטיבה יוקרתית לבוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה, לאחר שרק לאחרונה הודיע משרד הבריאות כי השוק "מוצף" ושבוגרי פסיכולוגיה קלינית מתקשים במציאת עבודה. הלימודים בתכנית נמשכים שנתיים, כאשר במהלך השנה השנייה בוחר כל סטודנט תחום אחד בו יתמחה: קבלת החלטות, יחסים בינאישיים, או קונפליקט ופיוס בין קבוצות.

 

"הסטודנטים רוכשים ידע, כלי מחקר וניסיון המאפשרים להם לעבוד בסביבות מגוונות", אומרת פרופ' אורית טיקוצינסקי, ראשת התכנית, "במסגרת התואר אנו מעבירים גם קורסים על איך מראיינים ואיך מייעצים ושמים דגש על החלק היישומי. מצד שני, הבסיס החשוב ביותר הוא התיאוריה, הבנת הזרמים המרכזיים. ההכשרה שלנו יכולה להוביל אותך לפעול כפסיכולוג חברתי ב'שדה', כשאתה מצויד בידע מעמיק ביותר".

 

לדברי פרופ' טיקוצינסקי גופים עסקיים בארץ מתחילים להבין את הצורך בפסיכולוגים חברתיים. "בארצות הברית זה כבר מקצוע מוכר ופופולרי וקוראים לזה Behavioral Scientist. גופים כמו גוגל, מוסדות ממשלתיים או עמותות מעסיקים פסיכולוגים חברתיים וכל ארגון גדול שרוצה לקבוע וליישם מדיניות, לשנות עמדות, לדעת מה אפקטיבי בהתערבות חברתית – זקוק היום לבוגרים כמו שלנו. בארץ אנחנו רואים שאנשים מתחילים כעת להבין את זה, השינוי קורה עכשיו".

 

דיברנו עם שלושה מבוגרי התכנית בכדי להבין איפה הם היום, איזה חוויות הם הכי זוכרים מתקופת הלימודים ואיך התכנית עזרה להם להשיק קריירה חדשה.

 

כשהלקוח צריך עצה בקבלת החלטות

 

מי: ענת הלוי (31), תל אביב.

 

חוויות מתקופת הלימודים: "פעם בשבועיים היה סמינר מחלקתי שבו אחד החוקרים סיפר איפה הוא התחיל, שיתף בדרך שלו ובשאלות מחקריות המעסיקות אותו. לסמינר הגיעו גם אנשי שטח, למשל פסיכולוג חברתי שמנהל בית ספר דו-לשוני. לשמוע אותו היה מאיר עיניים מאחר והיה ברור שלא ניתן לקיים מקום שכזה ללא הבנת עומק של תהליכים בין קבוצות".

 

מה עושה היום: מייסדת-שותפה במרכז ייעוץ לקבלת החלטות IDeCision,מנהלת המעבדה לקבלת החלטות בבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה בבינתחומי ומנהלת יחידת המחקר של המחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים "איכילוב".

 

איך הלימודים מסייעים בעבודה: "לקוחות מגיעים אלינו, למשל, כשהם זקוקים לסיוע בקבלת החלטות או מעוניינים בייעוץ בנושא. במקרה כזה, השלב הראשון הוא 'לזקק' איתם את הבעיה ואחר כך לבדוק אם הם העלו  אפשרויות לפתרון הבעיה, האם התייעצו ועם מי והאם הם מודעים לכוחות הפועלים עליהם כשהם מקבלים החלטה. אנחנו משתמשות בכלים התיאורטיים והאמפיריים כדי לעבור יחד איתם בשיטתיות דרך כל שלבי קבלת ההחלטות, ולהפוך את התהליך למוטה פחות ואפקטיבי יותר".

 

 

איך מסיימים מו"מ במצב של Win-Win

 

מי: טל לימור (33), כפר ויתקין.

 

חוויות מתקופת הלימודים: "למדנו קורס בניהול משא ומתן שהיה מדהים, ונתן לנו כלים באשר לאיך מסיימים מו"מ במצב של Win-Win לשני הצדדים. נניח, לחברה שלי חשוב שניפגש קרוב לבית ואני רוצה להיפגש בים, כי אני רוצה שמש. במקרה כזה, לא פעם ההטיה היא לחשוב שאין דרך שבה שתינו נצא מרוצות. כשמזהים את הצרכים, מבינים שלפעמים אפשר לענות על שניהם. למשל, נמצא מקום ליד הבית שיש בו גם שמש. זה נשמע קטן, אבל התובנות האלה ליוו אותי והעשירו את האינטראקציות עם האנשים סביבי".

 

מה עושה היום: מנהלת שיווק ופיתוח עסקי בחברת Amnis Therapeutics לציוד רפואי.

 

איך הלימודים מסייעים בעבודה: "למדנו לערוך סקרי עמדה, וזה נתן לי כלים פרקטיים משמעותיים. נניח שאנחנו מפתחים מוצר חדש, וצריכים להתייעץ עם רופאים אילו תכונות הכי חשובות להם במוצר. אני נמצאת בקשר עם המומחים, והיכולת שלי להבין את הצורך האמיתי שלהם תלויה ביכולתי לנסח את השאלות נכון ולהיות מודעת להטיות שאני עלולה לייצר. מספיק להסתכל על מה שקרה בבחירות בארה"ב עם טראמפ בכדי להבין שניסוח שאלות יכול לייצר טעויות בשיקוף המציאות".

 

פסיכולוגיה, ספורט ומה שביניהם

 

מי: אסף בלאט (28). מתגורר כיום בפלורידה, ארצות הברית.

 

חוויות מתקופת הלימודים: "עשינו פרויקט מעניין עם מאמני כדורסל בתחום קבלת ההחלטות. מאמן מקבל בממוצע 250 החלטות במהלך משחק אחד. אחת ההטיות בקבלת החלטות היא 'הטיית האישוש' – אנשים מחפשים עובדות שיאששו משהו שהם כבר מאמינים בו, גם אם הוא לא נכון. בחמש הדקות האחרונות של המשחק, בגלל הלחץ, יש הכי הרבה הטיות. מאמנים מעמידים מערך ויכולים לפספס מערכים יותר טובים בגלל אמונה שמה שהניב תוצאות בעבר יניב גם הפעם. תכננתי להם כלי המאפשר לתכנן מראש את המשחק, כך שברגעי הלחץ הם לא יצטרכו 'להמציא את הגלגל'".

 

מה עושה היום: דוקטורט בפסיכולוגיית ספורט ב- Florida State University. לפני כן היה מעורב בסטארטאפ שעבד עם צוות הפסיכולוגים של מכון וינגייט.

 

איך הלימודים מסייעים בעבודה: "כל ההיבטים בפסיכולוגיה חברתית, החל מקונפליקטים בין קבוצות ועד יחסים בינאישיים, מתקיימים בספורט ביג טיים. למשל, אני עובד כעוזר פסיכולוג בקבוצה שנמצאת במשבר חמור מאחר וחלק מהשחקנים שלה מרגישים מקופחים על ידי המאמן. היכולת שלי לסייע קשורה לפרספקטיבה שקיבלתי בלימודים על עבודת צוות ועל סוג המתחים שמתרחשים בתוך צוות".