מחקר חדש מגלה (שוב) את מה שהרגשנו וחשבנו במשך שנים, אך כעת גם נוכל לומר "אמרנו לכם!" עם גיבוי איתן של הממסד הרפואי: מה שמכונה בלעג "טפשת הריון" הוא בעצם תהליך טבעי ובלתי נמנע שקורה למוח הנשי בעקבותיו חלים שינויים במוח, ולא רק זאת – השינוי עשוי להימשך שנים אחרי תום ההיריון. אולם החוקרים – וגם אנחנו – טוענים שהשינוי מבורך וחיוני כדי להתאים את המוח האימהי למציאות החדשה.

 

מה שמכונה באנגלית Baby Brain כולל שורה של תופעות כמו פיזור הדעת, רגישות יתר, בעיות זיכרון, קשיי ריכוז וכדומה - כי מי לא הכינה קפה עם אבקת תמ"ל, הניחה את הסלולרי במקרר או מיררה בבכי כשנגמר הקורנפלקס? – הוא בעצם תולדה של שינויים נרחבים בגוף ובעיקר במוח, כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Neuroscience. המחקר סקר 25 נשים בספרד שהתכוונו להיכנס להריון לראשונה בחייהן. החוקרים הספרדים ערכו להן סריקות מוח עוד לפני שהתעברו, במהלך ההיריון ואז שוב כמה חודשים לאחר הלידה וגם כשנתיים אחרי הלידה.

 

 

מחברי המחקר מספרים כי בסריקות השניות התגלה שצומצמו תאים אפורים בכמה אזורים במוח המעורבים בתהליכים של קוגניציה חברתית. במילים אחרות – האימהות הטריות איבדו מהיכולת לקלוט ולעבד את האופן שבו נשים שאינן בהריון או שלא ילדו מעולם תופסות דברים. המשתתפות הושוו לקבוצת ביקורת של 20 נשים שמעולם לא היו בהריון, ואצלן לא נצפתה הפחתה של תאים אפורים בתקופת הזמן המקבילה, כך שהחוקרים מייחסים את השינוי להריון.

 

עם זאת, אנחנו דווקא אנשי בשורות: לא מדובר בהכרח בתהליך שלילי. החוקרים נוטים לייחס את השינויים להתאמות של המוח למצב החדש והם מספקים שורה של יתרונות של המצב החדש עבור האימהות הטריות. "אנחנו בהחלט לא רוצים ליצור תודעה של 'הריון גורם לך לאבד המוח שלך' כי אנחנו באמת לא מאמינים שזה המקרה", אומרת אלסלין הוקזמה, חוקרת מאוניברסיטת ליידן בהולנד, החוקרת הראשית במחקר, "איבוד תאי מוח אפורים אינו מייצג בהכרח דבר שלילי, אלא יכול לייצג תהליך של התמחות המוח והתמקדות במיומנויות חדשות הכרוכות בגידול תינוק".

 

לדברי הוקזמה, בעקבות השינויים יכולה האם הטרייה להתמקד בהגנה על התינוק מפני איומים וסכנות, להיות רגישה יותר להפרעות, לגונן עליו בעת הצורך, להיות קשובה לצרכיו המובעים באופן לא מילולי, לרכוש מיומנות פענוח של שפת גוף, קולות בכי שונים וכדומה, וכמובן לטפח את הקשר עם הרך הנולד. מי שאחראים על השינויים אלו כנראה ההורמונים המופרשים במהלך ההיריון ומובילים לשורה ארוכה של שינויים גופניים, רגשיים, נפשיים וגם מנטליים.

 

חלק מהשינויים הפיכים וחלק – כנראה המנטליים – הם כאן כדי להישאר. המוחות של 25 הנשים הספרדיות שילדו נסרקו שוב שנתיים לאחר הלידה. המחקר מצא כי רוב השינויים נשארו, מה שמראה שככל הנראה לא מדובר בשינוי החולף עם הלידה, אלא שהריון מותיר חותם ארוך טווח על המוח, לפחות למשך שנתיים (אולי בעתיד יסרקו שוב את מוחן של המשתתפות ויגלו משהו אחר). בכל מקרה, אם תשאלו אותנו זה בעיקר לטובה כי זה אומר שאנחנו "זזות עם הגבינה" ומתמקדות במטרה, או כמו שדרווין קרא לזה - אבולוציה.