בשעה 3:13 בלילה הטלפון שלי התעורר לחיים עם מין זמזום מוזר שאני לא מכירה. בהתחלה חשבתי שזה שעון מעורר, אבל כשקירבתי את המסך לפנים ראיתי שמישהו שאני לא מכירה, מעולם לא דיברתי איתו או אף ראיתי אותו בתגובות בפיד מתקשר אלי בפייסבוק מסנג'ר.

המדריך המלא למוטרדת המינית

הוטרדת מינית במקום העבודה או בכל מרחב אחר? הנה כל מה שאת יכולה לעשות- צעד אחר צעד, שלב אחר שלב

לכתבה המלאה

אני מניחה שהציפייה של אותו מתקשר הייתה להציע לי הצעה שלא אוכל לסרב לה, שאולי הייתה מובילה לסגירת תאריך באולם אירועים באזור פתח תקווה וקניית שמלה לבנה מוגזמת, אבל אני פשוט דחיתי את השיחה ולפני שהוא הספיק לכתוב עוד משהו או חלילה לצלצל, עשיתי לו בלוק.

בגדול, בהיותי בן אדם מנומס מדי, השתדלתי עד לא מזמן להגיב על כל פניה שמגיעה אלי בפייסבוק. נוציא מהרשימה את כל כותבי ה"היי חמודה" למיניהם או מצלצלים אלי במסנג'ר בשעה שלושה ושלוש עשרה דקות בלילה – אפילו הנימוס הרוסי שלי מבין שהם לא מעוניינים לשאול אותי לגבי הלימודים בגיבור תרבות, לעלות לשידור בתוכנית הרדיו שאני עורכת או להציע לי אודישן בריאליטי מכובד ומכבד. אבל עכשיו החלטתי שאני שמה קץ לתופעה ומסווגת את הפונים אלי לכמה קבוצות.

הרוצים בטובתך

המייעצים למיניהם, אנשים שמעולם לא דיברו איתי, אבל הם יודעים בדיוק איזה כדור אני צריכה לקחת אם אני בדיכאון ובעצם עדיף אפילו לא כדור, אלא להתחיל לאכול נכון ולעשות ספורט, לקום שעה מוקדם יותר, לשתות שתן גורי חתולים בתוליים ולצחצח שיניים בחרדל מעורבב עם שמן קוקוס. אגב, כידוע, שמן קוקוס נחשב לתרופה אוניברסלית. לא ידעתם? כנסו לקבוצות נשים גדולות, שם יסבירו לכם. יכולים להיות גם גברים וגם נשים, בדרך כלל מעידים כמודעים לעצמם ומחוברים לנפש, אך לרוב זה הפוך לגמרי. מאחלת לכם שעל כל עצה שלא ביקשו מכם, תקבלו שלוש עצות שאתם בעצמכם לא ביקשתם. ואז נראה.

הרוצים בטובתם

המגוון כאן רחב מדי: אלה יכולים להיות גם מקדמי את ספר השירה שלהם בפרויקט מימון המון ("בשבילי זו הגשמת חלום, ובשבילך זה רק 40 ?, נו מה אכפת לך לתרום לי?") – להם אני או בוחרת שלא להגיב, כי לא בא לי להעליב את נפשו העדינה של המשורר או מציעה לו או לה את שירותיי המקצועיים. אותו דבר אנשי מכירות למיניהם שמנסים להציע לי צילומי תדמית, שיפוצי משרד, ניהול עמודי פייסבוק ורכישת לייקים במחירים זולים – לרוב אני מסבירה שאין לי צורך בצילומי תדמית, אין לי משרד, אני מנהלת עמודי פייסבוק בעצמי ובעיני לקנות לייקים זה לא פחות גרוע מלגנוב בחירות לראשות המדינה (אני מדברת על "אישה טובה", כמובן, מקרה דמיוני לחלוטין). אנשים שמנסים לקדם את עצמם דרכי וכשאני מבקשת לאמלק לי את עיקר הבקשה, שולחים לי מגילה של עשרות עמודים כדי שאני אקרא "ואתרשם". לא, אני לא עובדת אצלך. את רוצה שאקדם אותך? בואי תקצרי לי תהליכים. ובטוח שלא תתחילי לנג'ס לי חמש דקות אחרי הפניה הראשונה שלך האם קראתי ומה דעתי. דעתי היא שתפסיקי להציק או שתעשי נא את מה שביקשתי.

המקלידים ביד אחת

כן, בדיוק כמו שזה נשמע. מקלידים ביד אחת כי לרוב היד שניה טחובה עמוק בתוך המכנסיים. כמובן, מדובר בגברים. את השיטה הזאת קלטתי רק לאחרונה. בן אדם פונה אליך עם שאלה שקשורה לתחום העבודה שלך (ומה לעשות אם רוב העבודה שלי קשורה לזוגיות, יחסים ומיניות?). מתחיל הדיאלוג, מאד ממלכתי ומכבד לכאורה, רק שאיכשהו השאלות סובבות סביב "מה דעתך על נשים שצופות בפורנו?" או "זוגתי מאד אוהבת סקס בדוגי סטייל, אבל אני מעדיף להסתכל לה בעיניים. מה עלי להגיד לה? אגב, איזו תנוחה את אוהבת?". שאלות לכאורה לגיטימיות, כשהן נשאלות באווירה אחרת, או במסגרת אחרת (למשל, אם העליתי פוסט בו אני מבקשת מהעוקבים לשאול שאלות בנושאי מיניות ומפנה אותם לטופס אנונימי מיוחד). כאשר הן נשאלות במסגרת דיאלוג אינבוקס, די בתחילתו, הן גורמות לי להסמיק, להרגיש לא בנוח, להתפתל ובתכלס – להגיש מוטרדת. כי הן מגיעות מאדם זר.

"נאנסתי בפייסבוק" אומרת מאשה, דמות של פמיניסטית קשוחה ב"מסובך" של רן שריג. זה מצחיק נורא, כי איך אפשר להיאנס בפייסבוק. נכון, להיאנס זה בלתי אפשרי, אבל לגמרי אפשר לעבור הטרדה. אתמול כשאחד העוקבים שלי שוב פתח איתי דיאלוג על כל מיני נושאים הקשורים לפודקאסט שלי, באיזשהו שלב פשוט הבנתי שכרגע הוא כותב לי תוך כדי שהוא מענג את עצמו. עוד שאלה שלו, עוד תשובה שלי, עוד גירוי, פנטזיה והנה. עזרתי לו לגמור. בלי לדעת בכלל. בלי שהוא ביקש רשות. פתאום זה הפך לכל כך ברור – במקום להדליק פורנו, כי מסביב כולם מטיפים שפורנו זה משחית וזה רע, הוא פשוט בוחר לו אישה אקראית בפיד שלו (טוב, לא אקראית, אחת שידועה כ"זורמת" בלענות לשאלות כאלה, כי בסה"כ לא פעם ולא פעמיים אמרתי שאני בעד לחנך למיניות בריאה). הוא פונה אליה ויש לו מטרה – במהלך השיחה להספיק להעמיד לעצמו את הזין ולגמור. איך אני יודעת? שאלתי כמה פעמים והם היו מספיק כנים כדי להודות שהשיחה איתי מעמידה להם וציפו כנראה לשבחים ומדליה על הכנות, אבל אני קיבלתי תחושת בחילה. פעם הם היו פשוט שולחים דיק פיקס, אבל היום כנראה זה פשוט כבר לא עושה להם את זה. ולא, אסור להשוות את זה לסקסטינג, שקורה בהסכמת שני הצדדים. בקיצור, עדיף שיחזרו לפורנו.

מאשימי הקורבן

הם באים בדרך כלל אחרי טקסט כמו הטור הזה ומצקצקים – "למה ציפית? את כל הזמן כותבת על סקס, מצטלמת חשוף, מטנפת, ברור שהם כותבים לך. איכה הצניעות שלך?" אז למרות שלא מגיע להם, אספק הסבר, אחת ולתמיד: אני בוחרת מה לחשוף. אני מחליטה לאן להפנות את הזרקור ואיזו פינה מחיי להשאיר באפילה. זה שאתם לא מבינים את זה, רק אומר שהצלחתי. יצרתי אשליה של חשיפה מוחלטת. כמו שהייתי נותנת לכם שטר של 20 ואתם הייתם בטוחים שקיבלתם ממני שטר של 100. אז מי יצא כאן מפגר?

פייסבוק הוא כלי עבודה שלי. במקרה לחלוטין הוא גם מקום בו אני לפעמים נחה ומבלה עם חבריי. אל תפריעו לי בעבודתי. אל תפריעו לי במנוחתי. אל תפריעו לי.