בטוח שגם לכם זה קרה: שלשול והרגשה הלא נעימה בבטן לפני מבחן חשוב, בחילה לפני שעולים למטוס, מערבולת בבטן אחרי פרידה מבן או בת זוג. זה יכול לקרות בגלל חוויה מהילדות או לחילופין, ביקורת שקיבלתם הבוקר מהבוס בעבודה. למעשה, כמעט כל מצב רגשי יכול להשפיע על מערכת העיכול שלכם.   

 

 

חרדה ומתח (סטרס) ודיכאון, הם שני סוגים מרכזיים של בעיות נפשיות או רגשיות שיכולות לגרום לבעיות במעיים. בדרך כלל, חרדה ומתח מעוררים הפרעות כמו שלשול ובחילה, דיכאון, לעומת זאת, יכול להשפיע על עצירות.

פסיכוסומטי או לא?

אם בעבר היינו פותרים את התופעות הללו באמירה "זה פסיכוסומטי", כיום ברור שלא מדובר במושג מעורפל, אלא באבחנה רפואית ומדעית. לדברי ד"ר מרק באר-גבל, מנהל יחידת הנוירו-גסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ובעל קליניקה פרטית, הרפואה יודעת כיום לזהות את הקשר שבין תגובות רגשיות לבין תפקוד מערכת העיכול והמעי.

 

"מלבד המוח, יש במעיים את כמות התאים העצביים הרבה ביותר בגוף האדם, יותר מאשר בחוט השדרה למשל. ולכן הוא רגיש מאוד לכל השפעה עצבית", מסביר ד"ר באר-גבל ומוסיף כי לכן קוראים למעיים באנגלית  SECOND BRAIN.

 

ד"ר באר-גבל מסביר, כי כל המחקרים שנערכו בשנים האחרונות, מראים כי לא רק שהמעיים והמוח פועלים בקשרי גומלין חזקים, מדובר בקשרים דו-כיווניים. "כלומר שכל אינפורמציה מהמעיים מגיעה ישירות למוח, לא תמיד באופן מודע, ומצד שני אינפורמציה רבה המגיעה מהמוח תשפיע על תפקוד המעיים. היחסים ההדוקים הללו הם שמסבירים את העובדה שיש לא מעט בעיות נפשיות או רגשיות הגורמות לבעיות מעיים שונות". 

סובלים משילשול, בחילה או כאבי בטן?

"מצב של חרדה או מתח מפעילים את התנועה הפריסטלטית של המעיים. לכן, בדרך כלל לאנשים הסובלים מחרדות ומתח בשל סיבות מגוונות יש נטייה לסבול משלשולים, בחילות וכאבים בבטן", מדגיש ד"ר באר-גבל.

 

"במצב של מתח וחרדה, יש הפרשות של חומרים שונים - נוירוטרנסמיטרים,  ניורוהורומונים, ציטוקינים ועוד. החומרים הללו יודעים כיצד לקשר בין המרכזים במוח המופעלים בזמן מתח לבין אברים שונים בגוף, כמו המעיים. הקישור נעשה על ידי גירוי של מרכזים היודעים להפריש את החומרים ומצד שני מפעילים רשת של עצבים פנימיים הגורמים להפרעות עיכול, כמו גם לתופעות אחרות כמו עליה של חום הגוף, קצב הלב ועוד".

 

גם ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל, מספר כי יש לא מעט סיבות רגשיות העלולות לגרום לבעיות במערכת העיכול, אשר קשורות ברובן למתח באופן כזה או אחר. "אנו יודעים כי הגוף והנפש חד הם, וכי הגוף מגיב ללחצים בכל מיני דרכים גופניות. הסיבה לכך נעוצה, בין השאר, בקיומה של מערכת עצבים פנימית, המווסתת פעילויות אוטומטיות שונות כמו קצב הלב או העיכול.

 

"מערכת זו מתחילה במוח ומושפעת מהמצב הרגשי באופן מובהק. כאשר אדם חווה מתח או לחץ, מופרשים חומרים הן במערכת העצבים עצמה והן לזרם הדם (אדרנלין למשל, אך בהחלט לא רק). חומרים אלו הם שמתווכים את התגובה הפיזית למצב הרגשי".

 

 

רבים עם הבוס? גם זה יכול להשפיע

כאמור, לא רק מתח משפיע. דיכאון, למשל, גורם יותר לעצירות, משום שלדברי ד"ר באר-גבל "הוא מגרה את המערכת עיצבית שעוצרת את תנועתיות המעיים".

 

ד"ר טל: "גם מצבי רוח שונים יכולים לגרום לסימנים דומים. מצבים פשוטים כמו דיון עם הבוס, התרגשות לפני מבחן, ריב בבית וכדומה, משפיעים על מערכת העיכול, המגיבה יחסית במהירות. ורבים מדווחים על שינוי בהרגלי היציאות, על כאבי בטן או אי נוחות בבטן, בחילות, תחושה שמשהו כבד יושב מתחת לסרעפת ועוד".

זה מתחיל כבר בילדות

 

ד"ר באר-גבל מוסיף כי מלבד מצבים "רגילים" ומוכרים של מתח וחרדה, כמו חרדת בחינות, טיסות או מצבי פרידה, יש גם נסיבות נוספות של מתח נפשי העלולות להביא לבעיות עיכול. למשל, טראומות מהעבר. 

 

ד"ר באר גבל: "כיום אנו יודעים כי גם מתחים או חרדות שמקורם בילדות, יכולים לגרום לבעיות עיכול, אפילו אם האדם לא זוכר זאת. אם ילד סבל ממתח בגיל צעיר בשל הורה חולה, אווירה קשה בבית, אלימות או מוות של אדם קרוב, זה משמעותי ועשוי להשפיע על מערכת העיכול לרעה ולגרום לשלשולים ולבעיות נוספות".

 

וישנה כמובן תסמונת המעי הרגיז שמתבטאת בעיקר בתחושת אי נוחות או כאבים בבטן, שלשול ועצרות לסירוגין, וכדומה. "חשוב מאוד להדגיש, כי אם יש תלונות לא מוסבלות וממושכות, חייבים לעבור אחבון אצל רופא כדי להבין במה מדובר ולשלוש אפשרויות אחרות, לפני שמגיעים למסקנה שמדובר בבעיות נפשיות הגורמות לסימפטומים", מזהיר ד"ר באר-גבל.

 

 

כיצד מתמודדים?

"התפקיד שלנו, הרופאים הוא להקשיב למטופל ולהבין מהם גורמי הסיכון ומה בעצם גורם לבעיות העיכול", מסביר ד"ר באר-גבל, "אם אכן הבעיה היא לא פיזית וקשורה גם לבעיות רגשיות, חשוב להסביר לזאת מטופל ולהרגיע אותו, שלא מדובר במחלה קשה. במקביל, חייבים לברר שאין מחלות אחרות וגורמים אחרים, אך אם אכן מתברר כי המדובר במתח או חרדה יש מספר דברים שניתן לעשות".

 

ואילו ד"ר טל ממליץ לא להסתפק בפתרונות שיקלו רק על מערכת העיכול,אלא גם להתייחס לבעיה עצמה. "בכל מקרה, מעבר למענה המיידי ולהקלה המיידית, כדאי לדאוג לשפר את איכות החיים הרגשית לאורך זמן כדי להימנע מבעיות חוזרות. חשוב מאוד לא להזניח זאת כאשר זה קורה. אם הגוף מגיב, צריך לתת לזה התייחסות וכדאי להתייעץ עם חברים או עם אנשי מקצוע כיצד להתמודד. מומלץ מאוד להתייחס לסימן הגופני כסימן אזהרה ולא להזניח את הטיפול ברגש, כדי שסימנים אלו לא יחזרו לאורך זמן". 

 

אלה השיטות המומלצות:

טיפול פסיכולוגי, אישי או זוגי, בהתאם למקורות המתח, החרדה או הדיכאון מהם סובלים.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). לדברי ד"ר טל זהו סוג של טיפול בו לומדים להבחין ולבדל את המחשבות, להבין כיצד הן משפיעות ואיך לנטרל את אלה שאינן רצויות.

 

תרגול מדיטציה או הרפייה, שנחשבות לשיטות פשוטות לקלות להורדת לחץ.

 

פעילות גופנית, שידועה כמסייעת בהקלה על תסמינים נפשיים רבים וכמשפרת מצב רוח.

 

טיפול  תרופתי, במידת הצורך, בתרופות נוגדות דכאון וחרדה. ד"ר באר-גבל: "תרופות פסיכיאטריות במינון נמוך, מסייעות גם לטיפול במעי רגיז, משפיעות הן על תופעות של מתח, חרדה ודיכאון, והן על השפעת התופעות על מערכת העיכול".

 

יש גם תרופות המטפלות בתופעות כגון שלשולים ועצירות, ללא קשר לעניין המתח והחרדה.

 

תכשירים טבעיים. לדברי ד"ר טל, אלה מתאימים במקרים קלים, "אך חשוב מאד להתאים את התרופות ספציפית לכל מטופל, כי יש טיפות המכילות אלכוהול ולכן עלולות להרדים ו?לעצבן? יותר את מערכת העיכול".

 

לדברי ד"ר באר-גבל בספרות המקצועית יש לא מעט מחקרים עם תוצאות טובות לשימוש בהיפנוזה.

 

ד"ר באר-גבל ממליץ לנסות טיפולי דיקור סיני.

 

גם שימוש בתכשירים פרוביוטיים מומלץ. לדברי ד"ר באר-גבל טיפול בחיידקים "טובים" יכול אף הוא לסייע. "מתח יכול להשפיע על סוג החיידקים שנכנסים לגוף, ולעיתים, מצבים של מתח או חרדה מאפשרים חדירה של חיידקים רעים שאלמלא כן לא היו חודרים לגוף. במקרים מסויימים טיפול בפרוביוטיקה יכול לעזור, אך זהו תחום חדש שאנו עדיין לא מבינים אותו עד הסוף".

 

רוצים להתייעץ עם התזונאית שלנו? היכנסו עכשיו...