שמלה אדומה לא הייתה, נעלי רובי נוצצות דווקא כן. למרות שפנטזה על החיים הקסומים אי שם מעבר לקשת, איפה שהצרות נמסות כמו טיפות לימון, ושביל האבנים הצהובות מוביל לארץ מופלאה עם פיה טובה, חייה של ג’ודי גרלנד היו הרבה דברים. קסם רב לא היה בהם.

 

ג’ודי גרלנד נולדה כפרנסס את'ל גאם ב- 10 ביוני 1922, בת שלישית לאת'ל ופרנק, אחות למרי ג'יין ודורות'י. הוריה של גרלנד היו אמני וודוויל – סוג של מופע בידור שהיה פופולארי בין 1880 ל-1930 וכלל ריקודים, תיאטרון, קומדיה, קסמים ושאר אלמנטים בידוריים שהועלו על ידי להקות נודדות באולמות ותחת כיפת השמיים ברחבי המדינה. שלושת הבנות היוו אקט נודד בפני עצמן והרבו להופיע יחדיו, עד לנישואיה של האחות הבכורה מרי ג'יין והחתמתה של גרלנד באולפני MGM כילדת פלא.

 

ג'ודי גרלנד

צילום מתוך "הקוסם מארץ עוץ"

 

עוד בטרם מלאו לגרלנד שלוש כבר החלה בקריירת שואוביז יחד עם שתי אחיותיה, שנוהלה ביד רמה על ידי אימה. את אביה, שלפי הסיפורים היה מכור לסמים והומוסקסואל בארון שאף הואשם בהטרדה מינית של סדרנים גברים, מה שאילץ את המשפחה לעזוב את מינסוטה ולעבור לקליפורניה, גרלנד איבדה כשהייתה בת 13. המוות של הדמות הגברית המובילה בחייה, האב אליו הייתה קשורה מאד, הותיר בה צלקות נפשיות עמוקות, והיה עתיד להשפיע על חייה ובחירותיה הזוגיות עד יומה האחרון.
 

כילדת פלא, גרלנד הוחתמה בגיל 13 על חוזה דרקוני בלייבל הענק MGM. בגיל 16 היא כבר לוהקה לתפקיד דורות'י גייל בסרט הקאלט "הקוסם מארץ עוץ" – תפקיד שהיה אמנם הקטליזטור המשמעותי להזנקת הקריירה בת ארבעת העשורים שלה, אך גם סימל את ההתחלה של הסוף בסיפור חייה הטראגי.

 

לא ילדה, עוד לא אישה

בעודה בשיאו של גיל ההתבגרות וההתעוררות המינית, גרלנד בת ה-13 הפכה לטרף בידיהם של בעלי האולפנים, המפיקים והגברים תאבי הבצע ורודפי המין שהקיפו אותה. קומתה היתה נמוכה (בקושי 1.50) ומשקלה היה תקין לחלוטין לגילה (45 ק"ג), אך בעלי האולפן, ובראשם לואיס ברט מאייר, התעקשו כי תרד במשקל ולא בחלו באמצעים קיצוניים כדי להשיג את מטרתם, אמצעים תרופתיים והתעללות מילולית שבמונחים של היום הייתה ודאי נחשבת לבודי שיימינג. גרלנד, שהייתה מוקפת באותן השנים בכוכבות נשיות שנחשבו ליפהפיות דוגמת אווה גרדנר, גרטה גרבו,לנה טרנר ואליזבת טיילור, חשה תמיד כי אינה יפה או מוכשרת מספיק וסבלה מדימוי עצמי וגופני ירוד מאוד, שהוביל אותה להפרעות אכילה, התמכרות לסמים והלך רוח דכאוני והרסני.

 

בעלי האולפנים דאגו לטפח את הדימוי העצמי הנמוך של גרלנד ואף להעצימו. מבחינתם, היא הייתה פשוטת מראה ומלאה מכדי להיות סמל מין, ולא אמינה מספיק בכדי ל"עבור" כילדה. על מנת שיוכלו לדחוק אותה למשבצת הכוכבת הילדה, הם עיצבו אותה בכוח כמו בובה על חוטים לפי רצונותיהם. הם עשו כל שיכלו כדי להציג אותה במראה הבתולי אליו שאפו, בין היתר על ידי הלבשתה במלתחה ילדותית מתקתקה שטשטשה את קימוריה הנשיים שהחלו להתפתח, חבישת החזה שלה בכוח כדי להשטיחו, והרכבה של מעין תותבות על השיניים ודיסקיות באף כדי ליישרו.

 

צילום מסך מסרטון המתעד מופע של גרלנד מ-1940

 

כאילו לא היה די בכך כדי לצלק את נפשה של המתבגרת, מאייר נהג להקניט אותה ולכנותה "הגיבנת הקטנה שלי" בגלל גבה שהיה כפוף מעט, וזאת כשלא שלח ידיים לעברה - במקרה ידוע הוא חפן את החזה שלה, בטענה שרצה להדגים לה מהיכן היא שרה. הוא כינה אותה 'מפלצת שמנה' והכריח אותה לדבוק בתפריט דל קלוריות שכלל מרק עוף, קפה שחור ו-80 סיגריות, שהיו אמורים לדכא את התיאבון שלה. אם נתפסה חורגת מהתפריט הנוקשה, היתה ננזפת קשות ונשלחת אל רופא שהיה מספק לה כדורי דיאטה.

כטאלנטית של האולפנים, גרלנד נחשבה הלכה למעשה כרכושם, והיחס כלפיה היה בהתאם. בעלי המניות ציפו ממנה להיות מכונת מזומנים עבורם, מה שבפועל תורגם לשעות עבודה בלתי שפויות, צילום סרטים בזה אחר זה בלוחות זמנים צפופים עד כדי בלתי אפשריים, והחמור מכל, מתן סמים מכל הבא ליד. כדי לאפשר לילדים שעבדו באולפנים לעבוד שעות ארוכות ללא שינה, לעיתים אף קרוב ל-72 שעות ברצף, ניתנו להם סמים ממריצים, וכדי שיירדמו ניתנו להם כדורי שינה. אחרי שנים בהן גופה הולעט בסמים האלה, לא היה זה מפתיע כלל שגרלנד פיתחה בהם תלות מסוכנת. "הם היו נותנים לנו כדורים ממריצים, ואז לוקחים אותנו למרפאה ונותנים לנו כדורי שינה. אחרי 4 שעות היו מעירים אותנו ונותנים לנו עוד ממריצים. ככה עבדנו", גרלנד סיפרה. "ככה נהיינו רזים, ככה הפכנו לאבודים ואיבדנו קשר עם העולם".

 

איפה היתה האמא, אתם שואלים? בדומה למנהלים שהקיפו אותה, האם ראתה בה רק אמצעי לייצור הכנסה, והיחסים בין השתיים היו רחוקים מלהיות אוהבים ותומכים. לא רק שהיא אפשרה לגברים שהקיפו אותה להרעיל את נפשה ואת גופה בכדורים, היא אף סיפקה לבנותיה את כדורי הדיאטה, השינה והממריצים בעצמה כשהיו בדרכים, כדי שיוכלו להמשיך להופיע.

 

ג'ודי גרלנד

מתוך סרט "פגוש אותי בסט. לואיס" בו ככבה ב-1944

 

דמותה של דורות'י הפכה לאייקון, ו"הקוסם מארץ עוץ" הפך לאחד המפורסמים בהיסטוריה – הוא נוכס על ידי הקהילה הגאה, שירים מתוכו התפרסמו ("אי שם מעבר לקשת") וציטוטים מתוכו הפכו לשגורים עד היום – "אין מקום כמו הבית" ו"טוטו, אני לא חושבת שאנחנו בקנזס יותר". אבל מאחורי הקלעים, חייה של גרלנד היו הכל חוץ מקסומים.

מפיקי האולפן עשו הכל כדי שגרלנד בת ה-16 תראה כמו ילדה בת 12. הם חנטו אותה במחוך תחת השמלה הכחולה המפורסמת שכיווצה את קימוריה ודחקה את איבריה הנשיים, טשטשו את החזה שלה, שזרו את שערה בקוקיות ולא חסכו באמצעים שיגרמו לה לעבור את המסך באופן אמין כילדה ולא כסמל מין בפוטנציה, כולל האבסה מסוכנת ובלתי פוסקת בכדורי דיאטה.

 

וזה לא היה הכל. בעלה השלישי של גרלנד ואבי ילדיה, סיד לופט המנוח, חשף באוטוביוגרפיה שהתפרסמה לאחרונה כי השחקנים נמוכי הקומה שכיכבו לצידה ב"קוסם מארץ עוץ" היו חבורה של גברים סוטים בגיל העמידה, שלא בחלו בהטרדה מינית בוטה של הנערה שלצדם. "הם אימללו את חייה של ג'ודי על הסט, שמו את הידיים שלהם מתחת לשמלה שלה", כתב. "השחקנים היו בני 40 ומעלה וחשבו שהם יוכלו להתחמק מהכל בגלל גובהם".

 

שנים לפני הגילוי המטריד הזה, גרלנד עצמה טענה כי השחקנים נמוכי הקומה נהגו באופן לא מקצועי על הסט. "הם היו שיכורים קטנים", אמרה, עובדה שלא הוכחשה על ידי מפיק הסרט מרווין לרוי –"הם קיימו אורגיות במלון, והיינו צריכים להזמין משטרה. בכדי ליצור סרט כמו 'הקוסם מארץ עוץ' כולם היו צריכים להיות מעט שיכורים בדמיונם", תירץ בתום הצילומים. וההתעללות לא נעצרה שם – גרלנד סבלה מנידוי חברתי כמעט מוחלט, כששאר השחקנים קינאו בכוכבת הראשית כשהבינו שהתהילה כולה מתרכזת בה. באופן אירוני למדי, היחידה ששימשה לה כחברה הייתה מרגרט המילטון, שגילמה את תפקידה של המכשפה הרעה.

 

ג'ודי גרלנד כדורותי

שילמה מחיר כבד מאוד על התפקיד הזה. ג'ודי גרלנד כדורות'י ב"קוסם מארץ עוץ"

 

להתראות לשביל האבנים הצהובות
את ההצלחה של הקוסם היה קשה לשחזר, אך גרלנד המשיכה לצלם עוד סרטים רבים בחסות האולפן. רק בגיל 21 גרלנד קיבלה את ההזדמנות לצאת מתדמית ילדת הפלא ולפנות לקהל מבוגר יותר, אך עם השנים הוסיפה לרזומה שלה גם תפקידים של נשים זוהרות.

 

אך ההתפתחות בקריירה לא הביאה לשיפור במצבה. ב-1947, בזמן צילומי הסרט "הפיראט", גרלנד חוותה את התמוטטות העצבים הראשונה שלה, אושפזה וניסתה להתאבד. שנה אחרי, בצילומים לצד פרד אסטר, ההתמכרות שלה לכדורי השינה החמירה ואליהם התווספו כדורים שהכילו מורפיום וכמויות נכבדות של אלכוהול – מה שגרם להשעייתה מהסרט והחלפתה בג'ינג'ר רוג'רס. שנה לאחר מכן הושעתה מסרט נוסף  ("Annie Get Your Gun") לאחר שהתלוננה על הבמאי בסבי ברקלי, מה שהוביל אותה לטיפול באשפוז ואף לגמילה מוצלחת לתקופה קצרה. אך במהרה היא שבה להתמכרות המסוכנת ובסופו של דבר סיימה את יחסיה עםMGM  ב-1950, כשאלה החליטו לוותר על שירותיה באופן סופי.

במהלך השנים, למרות בריאותה הרופפת וסגנון חייה ההרסני, גרלנד הצליחה לתחזק קריירה מצליחה למדי על הבמה, במוזיקה ובטלוויזיה, וקטפה פרסים יוקרתיים דוגמת האמי, הטוני והגראמי. גרלנד התחתנה 5 פעמים, התגרשה 4 פעמים והביאה לעולם 3 ילדים, כשהמפורסמת מבניהם היא השחקנית והזמרת לייזה מינלי, אשר חייה סבוכים, דרמטיים ומלאי תהפוכות לא פחות משל אימה.

המרוץ והמאבק האינסופיים בחיפוש אחר דמות האב האהובה שאיבדה בגיל כה צעיר גרמו לגרלנד לקבל החלטות זוגיות שנויות במחלוקת כמעט עד יומה האחרון. היא עברה הפלה כשנכנסה להיריון מבעלה הראשון דיוויד רוז, בלחץ משותף שלו ושל האולפנים שרצו לשמר את התדמית התמימה והבתולית שלה, ולהינשא למהמר כפייתי (סיד לופט) שהכניס אותה לחובות כבדים. לא פעם נאמר שהיא מצאה עצמה במערכות יחסים עם גברים שהיו בעצם הומוסקסואלים בארון, בדומה לאביה.

 

ג'ודי גרלנד

רק בגיל 21 יצאה מתדמית ילדת הפלא. צילום: ויקיפדיה

 

מעבר לקשת יש רק עננים

חייה של גרלנד, כמו של ילדי פלא נוספים, היו אפופים בהרבה יותר עשן מחניק של ייאוש ודרמה מאשר אבק כוכבים נוצץ. שנים רבות לאחר מותה, רבים מעדיפים לזכור את ההילה הקסומה שלה כדורות'י ולראות את הקשת, ולא את העננים הקודרים שהקיפו אותה עד לסיום חייה בטרם עת. גם היום היא נחשבת לאייקון הוליוודי מוביל, ולאחר מותה זכתה לכוכב בשדרת הכוכבים המפורסמת, כמו גם לגראמי על מפעל חיים. ביתה לורנה לופט כתבה ספר זיכרונות על חייה שעובד למיני סדרה והיא זכתה אפילו לככב על שני בולים שהופצו בארצות הברית. אך למרות האהבה הרבה לה זכתה מהקהל מאז ומתמיד, גרלנד תמיד הרגישה כמו עוף זר וגלמוד. "תמיד הייתי בודדה", סיפרה. "הזמן היחיד שהרגשתי בו מקבלים אותי היה על הבמה, הבמה היתה החברה היחידה שלי. המקום היחיד שבו הרגשתי בנוח, המקום היחיד בו הרגשתי שווה ובטוחה".

 

ביוני 1969 גופתה של גרלנד נמצאה בחדר האמבטיה בביתה בלונדון על ידי בעלה האחרון מיקי דינס, והיא רק בת 47. בנתיחה שלאחר המוות נקבע כי מותה היה תוצר של מנת יתר של תרופות , אך ביתה לייזה מינלי מתעקשת כי אימה נפטרה באופן טבעי מדום לב. יותר מ-20,000 איש חלפו מול ארונה בטקס האשכבה שלה.

 

"אומרים שמאחורי כל ענן יש ענן. ניסיתי לראות בכל כוחי את הקשת שכ"כ הייתי מזוהה איתה וניסיתי לעבור מעליה, אבל אף פעם לא הצלחתי", אמרה פעם גרלנד למודת האכזבות, שברון הלב והבדידות. בדמיוננו, רגע לפני שעצמה את עיניה בפעם האחרונה, היא נקשה בעקבים שלה, מלמלה 'אין מקום כמו הבית', הבית שגרם לה ליותר כאב מאשר נחת, ועברה לעולם בו הצליחה סוף סוף את הקשת שלה.