א', שהגרוש שלה אילץ אותה לחתום על הלוואה שנטל לטובת רכישת רכב, ואז הוא מכר את הרכב, פנה להליך של פשיטת רגל והשאיר אותה עם חוב של עשרות אלפי שקלים, הגיעה אלי לבקש עזרה. היא יצאה לא מזמן ממקלט אליו נמלטה בעקבות האלימות שחוותה והיא מנסה לייצב את חייה ואת חיי ילדיה. במהלך הפגישה מתקשרת אליה העו"סית ממרכז קשר ומעדכנת אותה שהגרוש הודיע שלא יוכל להגיע לראות את הילדים היום. א' כבר לא פנויה לטפל בעניין הבנק, היא מודאגת כעת מהאכזבה של הילדים.

 

עוד באון לייף:

 

רגע אחרי שהיא יוצאת, נכנסת ר', אמא לשתי בנות בגילאים שנתיים וחצי וארבע. היא לא עובדת מאז לידת הבת הגדולה ומקדישה את כל זמנה ומרצה לטיפול בילדות. בן הזוג עבד כל השנים והפעיל כלפיה אלימות כלכלית ורגשית. ר' לא יכלה לקנות שום דבר בלי לתת דין וחשבון לבן הזוג ששלט שליטה מלאה בכספים ונהג להשפיל ולהעליב אותה בכל הזדמנות.

 

מאז הפרידה ר' מנסה לשקם את ביטחונה ואולם בן הזוג, שמעולם לא היה מעורב בחיי הבנות ובטיפול היומיומי בהן, פנה לביהמ"ש בתביעה למשמורת משותפת וכתב בתביעה שר' לא מתפקדת באופן מיטבי. לשאלה איך אדם שעובד עד שעות מאוחרות יכול לדאוג לבנות מחצית השבוע, השיבה: "הוא אמר לי שמצדו הילדות יהיו עם אמא שלו או עם בייביסיטר, העיקר שתהיה משמורת משותפת והוא לא יצרך לשלם לי מזונות".

 

מאבק על המשמורת

 

אחרי ר', נכנסת למשרדי מ' לבקש עזרה מול משרד השיכון. ל-מ' אין החלטה בעניין המשמורת מאחר שהאב הגיש תביעה למשמורת משותפת וביהמ"ש מינה פקידת סעד לצורך מתן המלצות. חלפו חודשים ואין עדיין תסקיר, לכן אין משמורת, ובמשרד השיכון מסרבים להעניק למ' סיוע בשכ"ד כל עוד אין החלטה שיפוטית שמעניקה לה את המשמורת על ילדיה.

 

מ' יצאה ונכנסה ש'. כשהתקשרתי, לבקשתה, לגרוש שלה על מנת לבקש שיחתום על אישור לאבחון לבנם המשותף, התנה את החתימה בוויתורה של ש' על חוב מזונות העומד נגדו.

 

מי שהצביע השבוע בעד הורדת גיל חזקת הגיל הרך לא פגש את א', את מ', את ר' ואת ש' ולא שמע את קולן. גם בעבר נשים רבות נקלעו בעל כורחן לסכסוכי גירושין קשים והיו נתונות לסחטנות אולם בשנים האחרונות נכנס לסכסוך קלף המיקוח שהחמיר את התופעה. נשים נדרשות ע"י בעליהן לשעבר לוותר לא רק על רכוש או על מזונות לטובת קבלת הגט המיוחל, אלא גם על המשמורת. עוד לפני כל הצעות התיקון לחזקת הגיל הרך במצב המשפטי בישראל שני ההורים בעלי זכויות שוות בהיותם האפוטרופוסים של ילדיהם ולכן כל החלטה בעניין החינוך או הטיפול בילדים מתקבלת תמיד בהסכמת שני ההורים או עפ"י הוראת בהמ"ש. בעקבות הרוחות שנשבו מבהמ"ש לאחר ועדת שניט הפך עניין המשמורת לכלי ניגוח פוגעני. כל הנתונים מראים על עלייה בעוצמת הקונפליקטים ובכלל זה עלייה בכמות התסקירים בתיקי גירושין. יותר ויותר משפחות נשלחות לשירותי הרווחה, למבחני מסוגלות הורית ותיאום הורי והכל על רקע סכסוכי משמורת ביחס לילדים רכים. מומחים מתחום הטיפול תמימי דעים באשר לצורך של ילדים רכים ביציבות, וכן לגבי הפגיעה הקשה בהתפתחותם של ילדים שחשופים לקונפליקטים עזים בין הוריהם.

 

ביטול חזקת הגיל הרך

 

בלחץ ארגוני הגברים מציע כעת המחוקק לבטל את כללי ההכרעה בסכסוכי המשמורת ולהפקיר את הילדים למלחמות הוריהם. המחוקק השכיל אומנם להבין שתינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים הם לא חפץ שאפשר לחלק חצי חצי אלא נפשות רכות שזקוקות לסביבה יציבה, מוכרת ובטוחה ולכן הותיר את חזקת הגיל הרך על כנה עד גיל שנתיים. יחד עם זאת פעוטות בני שנתיים ויום הופקרו למאבק בין ההורים על משמורת למרות הנזק הרב שמאבק זה יגרום לילדים ועל אף שמערכות התמיכה המדינתיות לא ערוכות להתמודד עם הדרישות התקציביות שנובעות מכך (תקנים נוספים לשירותי הרווחה, לבהמ"ש, סיוע לשני ההורים בדיור ציבורי ובמענקי תמיכה ועוד).

 

אם באמת רוצים ארגוני הגברים והח"כים שמייצגים אותם לייצר שוויון באמצעות ביטול חזקת הגיל הרך, הגיוני היה לו היו תומכים ב"חזקת השיקוף" שהציעה ח"כ שולי מועלם רפאלי, לפיו ישקפו הסדרי המשמורת את חלוקת התפקידים ההורית טרם הגרושין. כלל משפטי סביר וישים אשר לפיו לטובת הילדים צריך לשמור על המשכיות ויציבות וככל שהייתה הורות שוויונית בתקופת הנישואין יש להמשיכה גם בעת הפרידה, וככל שהיה הורה מטפל עיקרי מוסכם בעת שהייתה הרמוניה והסכמה יהיה גם אותו הורה המטפל העיקרי לאחר הפרידה. הצעה זו יכולה למנוע מאבקי משמורת ולהקל על ההתמודדות של הילדים עם השבר הגדול של פרידת הוריהם. יתרה מכך, הצעה זו תעודד הורים לחלוקת אחריות הורית שוויונית ומשותפת כבר בתקופת הנישואין, בידיעה שזה הכלל שיקבע את הסדרי המשמורת אם חלילה נפרדים.  הדרישה לבטל את חזקת הגיל הרך ללא חלופה הולמת לא מתמקדת בטובת הילדים או בשוויון, היא כלי נוסף לשליטה ולכוח – באמצעות הילדים, ותוך הפקרתם.

 

מניסיונן של נשים רבות שאני פוגשת  במשרדי אני למדה, שהורדת גיל חזקת הגיל הרך תפגע באימהות ובילדים באופן בלתי הפיך, ותהיה בכייה לדורות.