בשבוע האחרון הרגשנו פתאום תחושה שלא הרגשנו במשך הרבה מאוד זמן. בהתחלה חשבנו שזו מגרנה, אבל אז נזכרנו – ככה מרגישים כשחשים גאווה לאומית.

 

עוד באון לייף: 

 

היציאה הרועשת של "וונדר וומן", בתוספת הביקורות המעולות – במיוחד אלו המופנות לגל גדות – הצליחו להשקיט במעט את הפדיחות שהשאירו הביקור של הנשיא טראמפ ושמלת ירושלים של מירי רגב.

 

בתוך כל השמחה הזו, הופיע פתאום כתם (דיו) שחור: הביקורת על וונדר וומן שכתב דיויד אדלשטיין עבור האתר vulture. אדלשטיין נחשב לאחד ממבקרי הקולנוע המובילים בארצות הברית, שרבים מחכים לשמוע את מוצא פיו. די צפוי שמבקר במעמדו לא יעז לכתוב ביקורת טובה על סרט אקשן, עם זאת אף אחד לא ציפה שהוא יכתוב ביקורת סקסיסטית.

 

לצד הביקורת היחסית לגיטימית, על המוזיקה הלא טובה בעיניו ועל כך שפטי ג'נקינס לא  יודעת לביים אקשן, אדלשטיין בחר להתייחס לגדות בצורה – אפעס – קצת פחות עניינית: "היא תענוג בסרט, עם המבטא המחוספס שלה (הנשים הישראליות הן זן בפני עצמו, ואני אומר את זה הן בהערצה והן בחשש). בכמה מהסצנות, דיאנה בגילומה של גדות משתהה, וקפל אנכי מופיע בבסיס מצחה הרחב - מוחה מתרסק. מדוע בני אדם הורגים את החפים מפשע?", כתב בציניות.

 

 

אמנם גדות היא היחידה שיוצאת טוב בכל הביקורת הזו, אבל לא בטוח שהיא תשמח לקורא ביקורות כמו אלו של אדלשטיין, שלא נגעו כלל לכישורי המשחק של הכוכבת. בין השאר הוא החמיא ל"פנים היפות שלה", טען שרק אחרי שהיא מורידה את הבגדים ועוברת לחליפת הוונדר וומן הצמודה והקצרה שלה נראה שהיא מצאה את המקום שלה, ושהיא "דוגמנית בגובה של 1.80 עם שילוב מושלם בין סופרבייב (super babe) לתמימות".

 

נכון, אנחנו קצת רגישות ולא אובייקטיביות ככל שזה נוגע לנציגה הכי טובה שלנו, אבל תודו שבאמת מדובר בביקורת שהענייניות היא ממנה והלאה. נראה שבמקום להתייחס ליכולות המשחק של גדות, בחר אדלשטיין להחמיא למראה המצודד שלה. אמנם היא יפה בצורה כואבת, ואפשר לכתוב על היופי שלה לא מעט, עם זאת כנראה שביקורת סרטים הוא לא ממש המקום הנכון לכך. אחרי הכל, גם בן אפלק נראה לא רע, בטח בחליפת הסופר הירו שלו, אבל קשה להאמין שאדלשטיין כתב על זה בביקורת ל"באטמן נגד סופרמן".