כמו הרבה אפליקציות ואתרים אחרים, גם אפליקציית ההיכרות טינדר אסורה ברצועת עזה. ובכל זאת תושבי האזור, הידוע כדתי ושמרני, מצאו את הדרך המיוחדת שלהם להכיר בני זוג, ואפילו לעשות את זה כשר למהדרין.

בחודשים האחרונים, יותר ויותר רווקים/גרושים/אלמנים החלו להשתמש ב-Wesal, שמשדכת בין גברים לנשים מבלי לעבור על חוקי האסלאם. בהתאם, פה לא תמצאו תמונות או פניות לקשרים מזדמנים, אלא פרופילים הכוללים פרטים יבשים של הגבר או האישה, כמו השכלה, פרנסה, גובה המשכורת ומספר ילדים. אה, ואם מדובר בגבר – אז גם כמה נשים כבר יש לו (על פי החוק מותר עד ארבע). באם הפרטים נשמעים אטרקטיביים, הגבר מקבל את הכתובת של האישה, וכן עד 48 שעות שבהן הוא יכול להציע לה נישואים.

"אנחנו הגרסה הכשרה של אתרי היכרויות אמריקאים", הסביר ל- NY times  מייסד האפליקציה, האשם שייקה, 33, שהגיע לעזה מערב הסעודית. שייקה אמנם לא מתבטא במילים כמו פמיניזם, אבל הוא מדגיש שהאתר שלו יכול לעזור לנשים – במיוחד גרושות ואלמנות - שמחפשות בעל ומעוניינות לעשות את זה באופן קצת יותר עצמאי מהדרכים המסורתיות.

"האתר שלנו מעודד נשים לחפש בעל בכוחות עצמן, באמת לבחור ולהגיד מה הן אוהבות ומחפשות בגבר. בנוסף אנחנו גם נלחמים במסורת המיושנת שטוענת שגרושות לא יכולות להינשא שוב".

לדבריו, כ-160 זוגות התחתנו הודות לאתר מאז הקמתו במרץ האחרון, והוא גם מסייע לטיפול ב"בעיית" הרווקות המאוחרת, שבמסגרתה אפשר לראות נשים וגברים שנשארו רווקים גם בהגיעם לגיל 30.

כאמור, עוד אוכלוסייה שיכולה להיעזר באתר היא זו של האלמנות. כ-1,400 גברים פלסטינים נהרגו בשנים האחרונות בגלל המלחמות עם ישראל, וחלק מהנשים שהם השאירו מאחור מעוניינות להינשא שוב. אלא שזו לא משימה כל כך פשוטה בחברה של עזה. "נשים שאיבדו את הגברים שלהן בשלוש המלחמות האחרונות הן בעלות חיים קשים ואפשרויות מעטות", אמרה רהאם אודה, כותבת ומנתחת סוגיות של נשים בעזה. "ברוב המקרים משפחתו של הבעל לוחצת על האישה להתחתן עם הגיס שלה, כדי לשלוט בחייה ולתפוס כל סיוע כספי שהיא מקבלת".

אודה הוסיפה כי אם בעלה של האלמנה מזוהה עם מפלגה פוליטית, היא עלולה לחוש לחץ מצד הקבוצה להינשא לגבר אחר מאותה מפלגה, ולעתים קרובות היא תאלץ להסכים כי היא נאבקת כלכלית והמפלגה תשלם לה משכורת. "שירות השידוכים הזה חיובי משום שהוא מעודד את הנשים האלה לבחור את הבעל הפוטנציאלי ללא פחד ולחץ מהחברה הדתית והפטריארכלית הזו".

חולוד סובוח, בת 27, סיפרה כי נמאס לה שמציגים אותה בפני גברים שמגיעים לבדוק אותה יחד עם אימהותיהם. באמצעות ווסל היא וארוסה נפגשו תוך פחות מ -24 שעות. היא ביקשה איש משכיל שלא מעשן ומעוניין להקים בית בעזה. ארוסה אמר שהוא רוצה אישה גבוהה, בעלת עור בהיר ונימוסים דתיים. "ווסל הוא התגלית הטובה ביותר בחיי", אמרה סובוח. "הרי אני זה שמתחתנת, לא המשפחה שלי או החברה".

אבל למרות כל אלו ולמרות הפופולריות של האתר (כ-100 אלף מבקרים, מתוך אוכלוסייה המונה כשני מיליון), לא כולם מרוצים מווסל. לינה זיין, למשל, רווקה עזתית בת 25, חושבת ש"האתר הזה מגעיל. נשים הן לא שק של בצל". לטענתה ווסל מרגיש לה יותר כמו אתר לעסקאות מסחריות ופחות כמו אתר למציאת בני זוג, ושהוא "מצמצם את השאיפות שלי להתחתן עם מישהו רק על פי המשכורת שלו". כך או כך נראה שגם בעזה סצנת הדייטים עברה מהפך.