בנובמבר האחרון, התראיינה אביבה שליט, הממעטת להתראיין, כאן ב-onlife וסיימה את השיחה במילים האלה: "יש המון הצעות של נשים לצאת בצעדת נשים, הפגנה של נשים, הפגנת אמהות אבל זה אף פעם לא מצליח להרים את עצמו. זה כוח שצריך לשמוע אותו יותר. בפירוש". 

 

באופן מקרי, כמעט במקביל לזמן הראיון הזה התחיל להתגבש כוח נשי מאורגן למאבק לשחרור בנה של שליט מהשבי, תחת השם: "אמהות למען גלעד". במשך החודשיים האחרונים נרשמו לרשימת התפוצה האלקטרונית של הארגון כאלף נשים. המייסדות – יעל וייס ומיכל תירוש – משוכנעות שדרך רשימת התפוצה הזאת מסרי הארגון כבר הגיעו לתיבות הדואר של כמאה אלף איש.

 

עד כה, בפרק זמן של שבועות ספורים, הספיקו האמהות פעילות הארגון לקיים ארבע הפגנות לשחרורו של שליט. לשלוש ההפגנות שהתקיימו בתל אביב ולאחת שהתקיימה בחיפה הגיעו עד כה בין 400 ל-700 איש, הרוב נשים לבושות בחולצות לבנות עם הדפס תמונתו של גלעד ולצידו הסלוגן "גלעד הילד של כולנו. גם אני אמא".

1000 חברים בארגון תוך חודשיים

הרעיון להקמת הארגון הגיע בעקבות מכתב לשר הביטחון שוייס פרסמה בעמוד הכותרת של עיתון "הארץ" בתחילת נובמבר, כשבועיים לפני פרסום הראיון עם אביבה שליט.

 

"כתבתי לו שכמו שהוא היה יכול להתחייב שבמאי 2000 נצא מלבנון ועמד אז במילתו, כך הוא גם יכול לשחרר את גלעד", משחזרת וייס בת ה-61, העובדת כרופאה בפגיה של בית החולים רמב"ם. "אחת מחברותיי הקרובות שכנעה אותי לבוא איתה לצעדה למען גלעד ומאז אני מגיעה בקביעות לבקר באוהל המחאה. שם פגשתי את נועם ואביבה, אבל לא בדיוק ידעתי איך אני יכולה באמת לעשות משהו כדי להפסיק את התסכול שהרגשתי.

 

"אני לא יודעת מה גרם לי לכתוב את המכתב ולפרסם אותו, הרגשתי שהכול מתפוצץ לי ושאני חייבת לעשות משהו. בעקבות הפרסום הזמינו אותי להופיע בתכנית 'ערב חדש' ואחרי הראיון קיבלתי טלפון ממיכל שראתה אותי בטלוויזיה ואמרה שגם היא מרגישה שצריך לעשות משהו. נפגשנו בביתה ולאחר מכן התווספו ליוזמה שלנו עוד נשים שפגשנו באוהל". 

 

כך, משבוע לשבוע, נוצר באוהל המחאה "גרעין קשה" של 14 נשים, כולן אמהות, שהחלו לגלגל רעיונות לפעילות ממשית. תחילה נקבע השם "אמהות למען גלעד", והוקמה רשימת תפוצה במייל, שדרכו הופצו מסרי הדרישות לשחרור, הזמנות להפגנות וסרטונים שלהן ביו-טיוב. באותו הזמן, האמהות פנו ליאיר שפר, מנכ"ל שותף בחברת כתום לבניית אתרים, שבונה עבורן בהתנדבות אתר אינטרנט וקבוצה בפייסבוק, שיעלו לרשת בימים הקרובים ויאפשרו לאמהות להרחיב את מסריהן גם בקרב האוכלוסייה הרוסית והדתית.

"את מה שמשפחת שליט לא מרשה לעצמה לעשות, אנחנו נעשה"

למרות ששם הארגון עלול להזכיר תנועות מחאה נוספות כמו "ארבע אמהות", וייס ותירוש מסבירות שמדובר בארגון א-פוליטי. "זאת תנועה עממית שמדברת על כך שגלעד הוא מקרה פרטי ויש לה תומכים מכל הקשת הפוליטית", אומרת תירוש בת ה-63, מנהלת בית ספר בעברה. אבל שתי המייסדות מודעות לכך שהקביעה שמדובר בארגון של אמהות עלולה להיות להן לרועץ. וייס: "הכוונה היא לא רק לנשים, גם גברים מוזמנים. החלטנו להדפיס חולצות שיתאימו גם לגברים ויהיה כתוב עליהן 'גם אני אבא'. 

 

"השימוש במילה 'אמהות' בשם הארגון הייתה מהפן של האחריות המסורתית במשפחה לכך שמי שיוצא מהבית גם יחזור אליו. צריך לשקם את ערכי המחויבות ההדדית והרעות שעד לשנים האחרונות היו מקודשים במדינה הזאת. לא יעלה על הדעת שנשלח ילדים לצבא בלי להיות בטוחות שהם חוזרים הביתה. המעילה בערכים זה מה שיפיל אותנו כחברה בסוף, לא אם לשחרר 'אלף מחבלים' או לא", הן טוענות.

 

 

מה מבדיל אתכן מארגונים אחרים?

"אביבה ונועם הם אנשים צנועים ושקטים שאינם מעוררי פרובוקציות, וכך גם לא צבא החברים שעובד עם המשפחה. אנחנו עובדות בצורה עצמאית לחלוטין ולא כפופות לאף אחד מבחינה פוליטית",  וייס מסבירה. "אנחנו בפירוש אומרות למקבלי ההחלטות שלא ניתן לקיים שיגרה רגילה במדינה עד שגלעד ישוחרר. נועם מרגיש אחריות אדירה כי אם הוא יטעה במשהו הוא לא יוכל לחיות עם זה. את מה שמשפחת שליט לא מרשה לעצמה לעשות, אנחנו נעשה. אנחנו יכולות להיות יותר מיליטנטיות ומוכנות לעשות פרובוקציות, כדי שהנושא יחזור לשלוט בסדר היום. שלחנו לביבי מכתב שאומר בפירוש שעד שהוא לא ישחרר את גלעד לא יהיה לו שקט כאן. קודם כל חשוב לנו לגייס כמה שיותר אנשים למאבק".

 את מאמינה שכשאביבה שליט דיברה על התארגנות נשית היא התכוונה אליכן?

"מי שמכיר אותה יודע שהיא גם ככה ממעטת במילים, אבל אני מרגישה שהיא שבעת רצון מהעשייה שלנו, ואני יודעת שהיא עוקבת אחרינו בדבקות", אומרת וייס. תירוש מוסיפה: "אנחנו שומרים על קשר הדוק עם נועם ואביבה ומכבדים את הרצון שלהם. אביבה לא אמרה לנו בפירוש 'תעשו', אבל היא מגיעה כשאנחנו מבקשות ממנה ודיברה באחת ההפגנות שהיו בתל אביב, בכל הפגנה יש נציגות מהמשפחה".

 

המייסדות מהססות לפרסם את היוזמות שעולות בפגישות "הגרעין", כמו הרעיון של וייס להפגין מחוץ לבתיהם של קברניטי המדינה מדי בוקר עם שלטים שעליהם כתוב "מה תעשה היום בשביל גלעד?" ומדי ערב לחזור למקום עם שלטים שעליהם כתוב "מה עשית היום בשביל גלעד?". מעבר לארגון ההפגנות, מבטיחות האמהות המייסדות לנקוט מעתה והלאה בפעולות מחאה יותר "מיליטנטיות", כהגדרתן, כדי לוודא שהנושא של גלעד לא ירד מסדר היום הציבורי. תירוש טוענת שכבר בשלב זה "יש לנו כ-50 נשים שהצהירו שבשביל השחרור של גלעד שליט הן מוכנות ללכת לבית סוהר". 

ביום שישי הקרוב (4.2), בו יצוין גם יום המשפחה, תתקיים הפגנה נוספת ברחבת תיאטרון הקאמרי בתל אביב בהשתתפות חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן, האלוף במיל' אייל בן ראובן והסופרת יוכי ברנדס, שיקראו לראש הממשלה לחתום על עסקה לשחרורו. 

 

ההפגנה תתקיים ביום שישי, 4.2, בשעה 12.00, ברחבת תיאטרון הקאמרי. 

עוד פרטים ואישור והצטרפות להפגנה בפייסבוק