יש בישראל קבוצה של אנשים שמאמינים שאסור לשתות חלב ולאכול את מוצריו. הם אולי לא רבים, אבל מה שבטוח - הם קולניים. מה הסיבה שהפכו את החלב למזון מושמץ, ומדוע מאשימים את הלבן-הלבן הזה בכל מיני בעיות בריאות ותחלואים אקזוטיים, לכאורה? ובכלל, מה באמת מסתתר מאחורי ההתנגדות למוצריו

התיאוריה שחלחלה למערב

ליחה היא מילת המפתח. ליאורה חוברה, דיאטנית קלינית M.Sc   ומחברת הספר "הדיאטה הסינית", מייחסת את שורשי ההימנעות מחלב ומוצריו לרפואה הסינית. "לפי הרפואה הסינית, חלב פרה גורם לליחה ולבעיות עיכול. זו תיאוריה שחלחלה למערב, וכעת מטפלים מאסכולות שונות ממליצים לעתים על הימנעות מוחלטת ממוצרי חלב", אומרת חוברה.

 

מתברר כי על פי הרפואה הסינית, להבדיל מהיתייחסות הרפואה המערבית, ליחה היא שם כולל לסמפטומים שונים. "לליחה פנים רבות. הסימפטומים העיקריים הם נפיחות בבטן, יציאות רכות, נטייה להשמנה ובצקות, אלה מתבטאים במערכת העיכול. שאר הסמפטומים מופיעים בדרכי הנשימה והם כיח, שיעול ובצקות בפלג הגוף העליון", מסביר עדי שכטר משכטר רפואה סינית, המתמחה בבעיות עיכול.

 

שכטר טוען, כי התחושה שמקורו של מיתוס החלב הוא בסין, נתמכת בעובדה שבסין חלב פרה הוא מוצר שאינו שכיח, יחסית לחלב סויה.

כנראה שמליארד סינים כן טועים

האם העובדה שהסינים מעדיפים לקטוף את החלב שלהם משיח, צריכה להשפיע על תזונת העולם המערבי? כנראה שלא. 

 

גם חוברה מודה, שחשוב לזכור כי הגנטיקה של הסינים שונה משלנו."מבנה השלד שלהם שונה, ולכן הסינים סובלים פחות מאוסטיאופורוזיס (מחלת דילדול העצם). אבל השכיחות הנמוכה יחסית של המחלה אינה קשורה בהכרח לצריכה מועטה של מוצרי חלב. ולכן לא נכון לאמץ את הרגלי האכילה הסיניים, ללא אדפטציה".

 

ההמלצה לצרוך שלושה מוצרי חלב ביום הגיעה מארצות הברית, יבשת שנאבקת בהשמנת יתר ובמחלות שנגזרות ממנה. מסע הפרסום שרץ שם, זה של הסלבריטאים עם השפם הלבן, מעודד את האמריקאים לשתות חלב, בנסיון נואש לעצור את מגיפת ההשמנה. 

 

גם בישראל ממליצים משרד הבריאות ואיגוד רופאי הילדים על צריכת שלוש מנות חלב ליום. ולא רק כדי לעצור את ההשמנה, אלא גם כדי לשמור על בריאות הלב, העצמות, השיניים.

 

לדברי חוברה אסור לשכוח כי למוצרי חלב יתרונות תזונתיים רבים, כמו הרכב החלבון, תכולת הסידן ועוד. ולמרות שחוברה עצמה מטפלת באמצעות תזונה סינית, היא מסתייגת מהתפיסה המוטעית שבהתנגדות לחלב. "יש לבדוק באופן אישי את תגובת האדם למוצרי חלב ולהתאים את השימוש באופן אישי. לעיתים אפשר להמיר צריכת מוצרי חלב בקר במוצרי חלב צאן, לעיתים יש אפשרות לבחור מוצרים מסוימים או להגביל כמויות. ואם מסיבה כלשהי נמנעים מצריכה של מוצרי חלב, יש לדאוג להשלמה נאותה של חלבון, סידן ושאר המרכיבים התזונתיים המסופקים בתפריט על ידי מוצרי חלב", מדגישה חוברה.

חלב ובעיות בדרכי הנשימה - מה הקשר?

שרית עטיה שמואלי, דיאטנית קלינית ויועצת תזונה למועצת החלב, סבורה שכל נושא הליחה הוא מיתוס, שהופרך זה מכבר. "אין הוכחה מדעית שיש קשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות בדרכי הנשימה העליונות. במחקרים הקליניים שבדקו זאת, גם לא נמצא קשר בין צריכת חלב ומוצריו ובין סימפטומים אסתמטיים. כמו כן, לא נמצא קשר בין צריכת מוצרי חלב ובין החמרה בתפקודי הנשימה (בקרב מבוגרים וילדים שלא סובלים מאלרגיה למוצרי חלב)".  

 

לדברי עטיה שמואלי תופעות במערכת הנשימה נצפו רק בקרב אנשים שנמצאו אלרגיים לחלבון החלב. "התופעות הופיעו עם צריכת מוצרי חלב והפסיקו מיידית עם הפסקת הצריכה", מסכמת עטיה שמואלי.

אלרגיה? בכלל לא בטוח

תחום נוסף בו שורר בלבול, ההוא ההבדל בין אלרגיה לחלבון חלב ואי סבילות ללקטוז. לדברי עטיה שמואלי מדובר בשתי תופעות שונות, שהבילבול בניהן אחראי במידה רבה לדימוי הלא מוצדק של החלב ומוצריו. "אלרגיה לחלב היא תגובה חיסונית לאחד או יותר מחלבוני החלב. היא מופיעה אצל 2-3 אחוזים מהילדים בשנות הינקות והילדות המוקדמות, ואצל רובם חולפת עד גיל5 . השכיחות במבוגרים נמוכה עוד יותר, 0.1-0.5 אחוזים בלבד".

 

לעומת זאת, ישנו מצב שנקרא אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב), שפירושו קושי בעיכול של סוכר החלב כתוצאה מחסר באנזים לקטאז, האחראי לפירוק הלקטוז. "כאשר הלקטוז אינו מתפרק במעי הדק, הוא מגיע למעי הגס ועלול לגרום לנפיחות בבטן, גזים, כאבי בטן, בחילה ושלשול", מסבירה עטיה שמואלי.

לאכול מנות קטנות, לצרוך פרוביוטיקה

עטיה שמואלי מבקשת להדגיש, כי בניגוד לדעה הרווחת, הימנעות מחלב נחוצה אך ורק במקרים בהם אובחנה אלרגיה לחלב ומוצריו. לעומת זאת, מי שיש להם אי סבילות ללקטוז יכולים להמשיך לצרוך חלב דל או נטול לקטוז בארוחה, או כמויות קטנות של מוצרי חלב שנחשבים דלים בלקטוז, כמו יוגורט וגבינות קשות, ביחד עם מזונות נוספים. "מחקרים מראים כי מרבית האנשים שסובלים מ תופעה  זו מסוגלים לצרוך כמות לקטוז מסוימת, במיוחד כשצריכת החלב או מוצריו נעשית יחד עם ארוחה". 

 

המלצות נוספות הן לאכול מנות קטנות של חלב ומוצריו, ובהמשך להגדיל את הכמות, לצרוך מוצרי חלב פרוביוטיים, שמכילים חיידקים  "טובים", או להיעזר בתוסף לקטאז (האנזים שמפרק את הלקטוז) שניתן להשיג כנוזל או בטבליות.

יוגורט נגד שלשול

המיתוס השלישי שעטיה שמואלי מפריכה נוגע לקשר, כביכול, בין חלב לשלשול. "בעבר נטען כי בזמן שלשול חריף יש להגביל את כמות מוצרי החלב בתפריט, וכשמדובר בתינוקות יש לתת להם תמ"ל צמחי (תרכובת מזון לתינוקות או פורמולה על בסיס סויה). מחקרים מהעשור האחרון הראו, כי להמלצה הזו אין בסיס ועל כן שונו ההנחיות", היא מדגישה.

 

בשנת 1996 פרסמה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים נייר עמדה, שנוגע לילדים משלשלים ובו הנחיות לתת להם תזונה רגילה, שכוללת מוצרי חלב. הסייג היחיד הוא במצבי התייבשות או במקרים של שלשול קשים, שני מצבים בהם נחוץ מעקב רפואי. "אכילה רגילה בזמן שלשול מקצרת את מישכו. רוב הילדים מסוגלים לצרוך מוצרי חלב בזמן שלשול ללא בעיות מיוחדות. בנוסף, נמצא כי אכילת מוצרי חלב מותססים (כמו יוגורט) בזמן שלשול יכולה לקצר את משך השלשול, ולהפחית מחומרת הסימפטומים", מסכמת עטיה שמואלי.