התמודדות עם אי- פריון היא מבחן לזוגיות. בני הזוג נדרשים לצלוח משימות קשות, מורכבות וממושכות. משימות הכרוכות בסבל ואי ודאות. לעיתים מדובר במשימות  העשויות לחזק  את הקשר. לעיתים למוטט את הזוגיות. "מבחן הזוגיות" קשה במיוחד לבני זוג שהחלו לבנות את הקשר ביניהם, סמוך לתחילת הניסיונות להרות.  

 

מחקרים מעידים, כי הפגיעה, האישית והזוגית, קשה פחות בשנתיים הראשונות לטיפולים. ככל הנראה משום שבתחילה קיימים פחות קונפליקטים בין בני הזוג. לאחר מצב ראשוני של תדהמה, בני הזוג מתעשתים ומתמלאים "רוח לחימה", אנרגיה ותקווה להצלחה. יחד עם זאת, יש אפשרות, שבשלב זה, הם עדיין מסתירים את הפגיעה הרגשית. בנוסף, ככל שהטיפולים מתארכים, עולה הסיכון לשחיקה נפשית וזוגית.

 

אי-פריון היא בעיה המשותפת לשני בני הזוג, גם כאשר הגורם לבעיות הפוריות מיוחס לאחד מהם. אולם, בזמן הטיפולים יתגלעו חילוקי דעות, חיכוכים והבדלי גישות שיביאו לידי ביטוי את השוני בין בני הזוג, בין היתר בסגנון ההתמודדות של כל אחד מהם. לעתים ההבדלים והפערים התפיסתיים ביניהם מונעים מהם לקבל תמיכה,  בעיקר תמיכה הדדית. 

המשימה: הריון

 בניסיון להתגבר על המצוקה יש שיעסקו, באורח כפייתי, בניסיון להרות. חייהם ייסובו אך ורק סביב המשימה: הריון! הדבר אופייני בעיקר לנשים, שהופכות ל"מטופלות מקצועיות". הן אוספות כל בדל מידע, מפתחות קשר הדוק עם הצוות הרפואי ומשקיעות, כמעט, את כל הווייתן בטיפולים.

 

סוג זה של התמודדות אמנם "מחזיר" לנשים את השליטה בחייהן, אלא שיש גם היבטים של התמכרות וכפייתיות שיש לתת עליהם את הדעת. כאשר ניכר שהטיפולים הופכים ל"קריירה" מומלץ לפנות לייעוץ על מנת להבין עד כמה הם "מידתיים" והאם אינם מתנגשים עם המציאות הרפואית, החברתית, הזוגית והנפשית.

 

נשים מדברות גברים שותקים

ודאי יקל עליכם להתמודד, אם תדעו מהם הקשיים עמם אתם צפויים להתמודד ותוכלו להתכונן לקראתם. נשים וגברים מגיבים בדרך שונה ל"מצב" ולמקורות אי הפריון – אם הבעיה אצל גבר או אצל בת הזוג, ולטיפולים הנדרשים. נשים תהיינה מעוניינות לדבר על ההתנסויות שלהן, על רגשותיהן, הן תבקשנה תמיכה ובשיחה תחלוקנה את קשייהן עם חברות, קרובי משפחה או אנשי מקצוע. גברים, לעומתן, יגיבו בדרך כלל בתדהמה. חלקם לא ממש יבינו את עצמת התגובה הרגשית של בנות זוגן.

 

גברים רבים יגיבו בהסתגרות והתרחקות. הם ידחיקו ויכחישו את קיומם של רגשות כואבים, כדי להימנע מהם ואת רגשות הכאב והעצב הם עשויים לתעל לעשייה מוגברת בעבודה ולעיסוק רב יותר בספורט, בשעה שבנות זוגן תתקשנה להבין ולקבל את הצורך של בן זוגן להמשיך בשגרת החיים.

 

קיימים סגנונות התמודדות שונים עם ה"מצב": ביניהם אפשר למצוא את ה"נמנעים" מלדון ולעסוק בנושא ("לא רוצה לחשוב על זה"!) להם תהיה התמודדות רגשית קשה עם הדיאגנוזה של אי הפריון. אחרים, בעלי סגנון התמודדות אקטיבי ("אנחנו לא מוותרים, נלחמים!!") שיתמודדו עם הדיאגנוזה באורח יעיל יותר.

אימפוטנציה חולפת

כשהמקור לאי הפריון נעוץ בגבר כמו ספירת זרע נמוכה, עלולה להיות לכך השפעה קשה על הזוגיות, הגבר עשוי להגיב על כך באין אונות חולפת. ייתכן שזו הסיבה שפעמים רבות גברים נוטים לראות באי-פריון נושא אינטימי שמוטב לא לשתף בו אחרים.

 

חיי המין סופגים בדרך כלל פגיעה קשה בזמן טיפולי הפוריות, אם בגלל התעשייתיות של "ייצור התינוק", היעדר אנרגיות נפשיות של קבלה ונתינה וחבלה אפשרית במשיכה המינית שיש בין בני הזוג. פגיעה בחיי המין יוצרת באורח מיידי, ולרוב בלתי נשלט, כעסים, אי-סובלנות ונטייה להתרחק ולהסתגר.

 

הפגיעה מחריפה בחיי המין אם מתברר שיש צורך בתרומת ביצית או זרע. היבטים נוספים כמו רגשות אשמה, הערכה עצמית נמוכה, רגשות אי התאמה וקשיי תקשורת משפיעים, אף הם, לרעה על יחסיהם של בני הזוג.

 

הקושי בולט במיוחד, משום תחושת הפגיעות, אין האונות והבדידות שעשויים להתעורר אצל בני הזוג. דווקא כשאתם מרגישים שאתם זקוקים לעזרה, לתמיכה ולעידוד, בן או בת הזוג לא פנויים לתת אותה, או גרוע מכך מתרחקים מכם. מחקרים מצביעים על כך שההתמודדות עם אי הפריון, בדומה למשברי חיים אחרים, עשויה לעודד צמיחה אישית, ואף לחזק את היחסים הזוגיים.

 

מחקרים אחרים הוכיחו את הקשר שבין מצוקה נפשית, לפני הליך הפריית מבחנה, לבין שעורי הצלחת הטיפול, קרי מספר הביציות שנשאבות, מופרות, מוחזרות ונקלטות ברחם. לכן מומלץ שתבדקו האם יש בכוחכם, כפרטים וכבני זוג, יכולת לקיים בעת הטיפולים אורח חיים תומך ורגוע. אם אינכם בטוחים שהדבר בר השגה מומלץ שתיעזרו באנשי מקצוע.

שאלות שכדאי לברר לפני תחילת הטיפולים

  • האם אתם מתייחסים לאי-פריון ולטיפולי הפוריות כאתגר המוטל על כתפי אחד מכם, או כאל  אתגר זוגי משותף?
  • האם הזוגיות שלכם חזקה דיה כדי לספוג את הפגיעה הזוגית שעשויה להיגרם בעטיים של הטיפולים?
  • האם תוכלו לבחון את העמידות הזוגית שלכם בעבר, ולהתנבא כיצד תתפקדו בטיפולי הפוריות?
  • האם יש לכם כוחות לשאת את הפגיעה בחיים החברתיים והמקצועיים?
  • האם וכיצד תוכלו להתמודד עם פגיעה בדימוי העצמי ובהערכה העצמית?
  • האם ועד כמה תוכלו לעזור ולתמוך זה בזו?

 

מתי מומלץ לפנות לייעוץ ?

  • פנייה לייעוץ מומלצת בכל אחד משלבי טיפולי הפוריות, ובמיוחד עם תחילתם.
  • כאשר האישה סבלה בעבר מחרדה או מדיכאון היא נמצאת בסיכון כפול לסבול מהם גם בטיפולי הפוריות. מומלץ ליידע בכך את הרופא המטפל ולפנות לקבלת טיפול.
  • כאשר מתגלעים מתחים, קשיי תקשורת ואתם חשים שאינכם מצליחים לעמוד במתח, בעוגמת הנפש ובלחצים הכרוכים בטיפולי הפריון.
  • כשמתלבטים בקבלת החלטות מרכזיות בנוגע לדרכי הפעולה המתאימים לבניית הקן המשפחתי, למשל החלטות לגבי אימוץ, פונדקאות, תרומת זרע או ביצית.

 

בשלב זה מתעוררים, בדרך כלל, חיכוכים וקונפליקטים מהותיים בין בני הזוג. לכן חשוב להאט את התהליך ולבחון את הרגשות שמתעוררים, את הבדלי הגישות, העמדות, התפיסות והרגשות של כל אחד מבני הזוג.

 

הורותא בפייסבוק