לפני שני ההריונות האחרונים שלי נאלצתי לעשות דיאטה כדי להרות וכדי להגיע בריאה להריון, אני יודעת  שיש  לכך השלכות בריאותיות רחבות וחשובות מאד שנידונו כבר בהרחבה.

 

זאת בשל העובדה שאני רופאת נשים מומחית לפריון והפריה ומטפלת בנשים ובזוגות עם קושי להרות. חלק גדול מנשים אלו סובלות מאובסיטי- השמנת יתר בעגה המקצועית. כשאני מנסה לדבר איתן על ההשלכות הבריאותיות של ההשמנה בהקשר של פריון או הכנת הגוף להריון אני נתקלת במבטים ספקניים.  

 

משפטים כמו: "אבל גיסתי שהיא הרבה יותר גדולה ממני הרתה בקלות" או "יש לי חברות שמנות שלא קרה להן כלום בהריון" או משפט שאהוב עלי במיוחד "אף רופא לא אמר לי את זה עד עכשיו" וגם "תאמיני לי שאני לא אוכלת כלום" (למישהו רזה את יכולה למכור את זה אבל לא לי עם כל עודפיי) ועוד כהנה וכהנה.

 

החלטתי להקדיש את הכתבה לנושא השמנת יתר, כדי לספר לכן מה כן יכול לקרות ממשקל עודף טרם ובמהלך ההריון. מי כמוני יודעת שלהפחית במשקל ולשמור על ההישג לאורך זמן זו משימה קשה מאד, אבל אם אחרי קריאת הכתבה אפילו אישה אחת תבחר בדרך הבריאה להריון –עשיתי את שלי. 
 

נשים שמנות ובעיות פריון

לנשים עם השמנת יתר לוקח יותר זמן להרות באופן טבעי יחסית לנשים רזות, יתר על כן שכיחות אי פריון גבוהה פי 3 בנשים שמנות. לא רק זאת,  שכיחות קיום יחסי מין אצל נשים שמנות נמוך יותר, בשל קושי פיזי ובשל ירידה בדחף מיני הנובע מהמצב ההורמונאלי הייחודי לנשים שמנות.

 

ההסבר לבעיות הפריון אצל נשים שמנות מורכב וקשור בין השאר לעמידות לאינסולין ולשיבושים בהורמונים אחרים כמו לפטין למשל. גם לאסטרוגן המופרש ברקמת השומן יש תפקיד בהפרעה ההורמונאלית המביאה להפרעות בביוץ. 

 

הנקודה החיובית היא שהוכח במחקרים שירידה במשקל אפילו של 10% ממשקל הגוף לעיתים תכופות משפרת את התפקוד ההורמונאלי ומחזירה הביוץ.

נשים שמנות יזדקקו למינוני תרופות גדולים

בטיפולי פריון בנשים שמנות, יש צורך במינון גבוה יותר של תרופות הורמונאליות כדי להשרות ביוץ, וגירוי השחלות נמשך יותר זמן. אף בטיפולים עם תרומת זרע  הסיכוי להריון נמוך יותר בנשים שמנות.

 

בטיפולי הפריה חוץ גופית שיעור הנשים עם תגובה נמוכה ושיעור ביטולי טיפול גבוהים יותר מאשר אצל נשים במשקל תקין. בחלק מהמחקרים נמצא ששכיחות ההפריות ואיכות הביציות והעוברים נמוכות יותר בנשים עם השמנת יתר  ויש הטוענים שגם רירית הרחם מושפעת מהשינויים ההורמונאליים הקשורים ביתר משקל. 

 

שאיבת ביציות במסגרת הפריה חוץ גופית מתבצעת בהרדמה כללית שהיא בעייתית ומסובכת יותר בנשים עם משקל עודף. השאיבה עצמה יותר קשה לרופא המבצע, קשה להגיע לשחלות ושיעור הסיבוכים בשאיבה גדול יותר.

 

החזרת עוברים בהפריה חוץ גופית דרך צוואר הרחם לתוך הרחם מסובכת בנשים שמנות גם כי יש קושי טכני להגיע למיקום הנכון וגם קושי להדגים את ההחזרה באולטרסאונד.

 

אני שומעת מנשים רבות כשמסבירים להן על עודף המשקל בטיפולים שהן אומרות שהן השמינו מהטיפול ההורמונאלי. אז נכון שיש כתוצאה מהזריקות צבירת נוזלים שיכולה להגיע עד 2-3 ק"ג אבל מעבר לזה לא ניתן להסביר  זאת על ידי הטיפול ההורמונאלי.

הקשר בין משקל עודף בהריון לבין הפלות או מומים מולדים

בהריונות ספונטאניים או כתוצאה מטיפולים אצל נשים בעלות עודף משקל, שכיחות ההפלות המוקדמות גבוהה ב 50%. בנוסף לכך,  אצל נשים הסובלות ממשקל עודף נמצא שיעור של פי שניים יותר מומים במערכת העצבים של העובר, ויש עלייה גם בשכיחות מומי לב ופנים.

 

בנוסף לעליית שכיחות המומים אחת הבעיות אצל נשים שמנות היא שיכולת זיהוי המומים באולטרסאונד בסקירת מערכות יורדת ולעיתים תכופות נרשם בתשובה ראות ירודה בשל אובסיטי. 

 

פרט לאכזבה של המטופלים שלא יכולים לקבל תמונות טובות בתלת מימד יש בעיה שחלק מהמומים לא יזוהו ברחם. ביצוע דיקור מי שפיר אם יש צורך בעיתי וקשה יותר בנשים עם שכבת שומן עבה בבטן.

 

אחד הממצאים החמורים הקשור להריון בנשים שמנות שנמצאה עלייה ניכרת בשיעור לידות מת (סיכון פי 2.8 בנשים עם BMI  גדול מ 35). לא רק זאת, ישנם מחקרים רבים הקושרים השמנת האם בהריון ומחלות על הילוד בהמשך חייו. כבוגר יש לו עליית סיכון להיות שמן, לסבול מסוכרת ויתר לחץ דם ועוד.

 
 

הרמה אפידורלית קשה יותר בנשים עם משקל עודף

שכיחות עוברים גדולים לגיל ההריון  או קטנים מדי עולה עם עליית המשקל האימהי. בשל הסיכוי ללידת עוברים גדולים, יש סיכוי משמעותי לסיכון ללדת בניתוח קיסרי. הניתוח עצמו, אם נדרש קשה יותר טכני בשל שכבת השומן העבה המקשה על חשיפת הרחם וכרוך ביותר סיבוכים.

 

גם הסיבוכים המאוחרים לאחר ניתוח קיסרי באופן ניכר שכיחים יותר בנשים שמנות. לנשים שמנות שילדו בניתוח קיסרי סיכוי קטן יותר ללדת בלידה רגילה בהריון הבא. בנוסף, רישום המוניטור העוברי שחשוב לווידוא הדופק ובריאות העובר המתבצע במהלך הלידה בעיתי בנשים עם בטן עבה. לעתים תכופות מתקבל רישום לא תקין טכנית ויש קושי לקבוע האם העובר בריא.

 

גם ההרדמה האזורית (אפידוראלית בלידה וספינלית בניתוח קיסרי), קשות יותר בנשים שמנות מאחר ולמרדים קשה יותר למצוא את אתר ההזרקה המדויק כשיש שכבת שומן עבה.

 

לסיכום: לנשים בעלות עודף משקל המתכננות הריון מומלץ להפחית במשקל טרם ההריון גם אם מדובר בהריון עצמוני וגם אם יש צורך בטיפולים ובכך להגדיל את הסיכוי להריון ולהפחית באופן ניכר את הסיבוכים האימהיים והעובריים הכרוכים בהריון לאם עם אובסיטי.  

 

בהריון לא מתוכנן לאם עם אובסיטי מומלץ יעוץ תזונאית בהתחלת ההריון, מעקב צמוד ולא לעלות במשקל בהריון.

 

לאתר של "בריאה"