גבי, אימא למתבגר מצפון הארץ, מספרת: "לפני זמן לא רב, שכבתי בחדר השינה שלי, ושמעתי רעשים מטרידים מחדרו של בני. הרעשים הפריעו את מנוחתי. כשקמתי לבדוק מה מקור הרעש גיליתי את בני שוכב במיטה ומאונן. המבוכה הייתה רבה.לא ידעתי שהבן שלי כבר עושה את זה..."

 

הורים רבים, שואלים את עצמם את השאלה, מהו הזמן הנכון, מה באמת צריך לומר, מה נכון ומה לא נכון בכל מה שקשור לשיחה על מיניות עם מתבגרות ומתבגרים.

 

הפסיכותרפיסטית חגית פישהנדלר, מנסה לעשות סדר בדברים: "היום, בניגוד לתקופה שבה אנחנו היינו ילדים, אין משמעות למושג "השיחה".  היום, כהורים, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהילדים יודעים הרבה יותר ממה שאנחנו ידענו בגיל הזה.

 

"הם חשופים למדיה ולומדים שם כמעט הכול. יש בהחלט צורך בדיבור בין הורים וילדים על מיניות בגיל מסוים. ההבדל בין היום לבין פעם, הוא שהיום השיחות על מיניות צריכות להתבסס יותר על הצד הרגשי ולא האינפורמטיבי".

"לא לעשות שעת חינוך מיני"

"המצב האידיאלי הוא שהילד יוזם שיחה שמקורה בסקרנות, שאלה או בקשה. אבל לא תמיד, לדאבוננו הרב, זה קורה בפועל.

 

"נערות ונערים בתחילת גיל ההתבגרות חווים עליה במיניות, דבר שגורם להם להתכנסות. הם מבולבלים, מתביישים במחשבותיהם המיניות ולא פותחים את הנושא ביוזמתם. לכן, זהו תפקידנו כהורים.

 

"הייתי מציעה לנסות ליזום שיחה תוך התייחסות לסיטואציה חיצונית כגון התייחסות לסרט שרואים יחד, או כל אירוע אחר שאינו קשור באופו ישיר לא לילד ולא להורה. כלל חשוב הוא לנסות ולא לשאול שאלות ישירות מדי. שאלות כאלה עלולות לסגור את הילד".

 

ד"ר שרגא וקסלר, גניקולוג בכיר, מנהל מכון "שער" לבריאות האישה והגבר, מומחה במניעה, אבחון וטיפול במחלות מין ועוסק שנים בחינוך מיני מוסיף: "אני מאמין שהאינפורמציה צריכה להגיע מההורים ולא מגורם חיצוני. לא צריכה להיות "שעת חינוך מיני" , אלא החינוך המיני צריך להיעשות 24 שעות ביממה על ידי ההורים".

 

"צריך להתייחס לכל הנתונים שהילדים נחשפים אליהם במדיה, במערכת החינוך אם בכלל וגם מחברים, ולהבין שהאינפורמציה שהם מקבלים עלולה להיות לא מדויקת. אנחנו צריכים לבסס את השיחות על איך צריכה מיניות להתקיים בתוך קשר. על הצורך במגע ועל הגבולות. אלו המקומות שיעשו לנערות והנערים האלה קצת סדר בתוך הבלגן", אומרת פישהנדלר.

מה ההבדל בין בנים לבנות?

"אצל בנות ההסברה היא בדרך כלל קלה יותר: המחזור החודשי מגיע ואתו שאלות רבות. זה המקום לפתוח את נושא המיניות הנשית", אומרת פישהנדלר, "אצל בנים לעומת זאת, אין סממן קונקרטי והם מטבעם ממעטים לדבר. צריך לנצל סיטואציות כדי להתחיל שיחה".

 

ד"ר וקסלר המייעץ גם בארגון "דלת פתוחה"  טוען כי הגישה האישית היא שקובעת. "כמו בכל דבר בחיים, מה שאנחנו משדרים לילדים בבית, ולאו דווקא מה שאנחנו אומרים, הוא מה שהם סופגים בסופו של דבר. יש הורים שנרתעים ממין, שמאמינים שמין מקיימים בשביל לעשות ילדים, יש הורים שיש להם דעות מאוד צרות בנושא מין, ולכן גם אם הם יאמרו את המילים הנכונות".

 

לדבריו, הילדים צריכים לקבל מסרים בטוחים. "חשוב מאוד להתחיל את ההסברה בצורה נכונה ומפוקחת בגיל צעיר ביותר. לקיים דיאלוג כל הזמן. גם עם העקשנים ביותר".

 

פישהנדלר מסכמת: "פתיחות בבית היא שם המפתח, ולא רק פתיחות מינית. בסיס בריא מתחיל הרבה לפני גיל ההתבגרות. אינטימיות נכונה ושקופה בבית, תאפשר לילדים לפתח מיניות טובה לעצמם בעתיד".