באחד הפרקים של "האנטומיה של גריי", מגיעה אישה לחדר מיון עם תלונה מאוד לא שכיחה: אורגזמות ספונטניות. אחרי שהצוות הרפואי בא על סיפוקו המציצני, בא זמן ההסברים. מדובר בתופעה בריאותית שפוגעת באיכות החיים של האישה. אישה הסובלת מאורגזמות ספונטניות, יכולה לחוות אותן בכל רגע ובכל מצב בו היא נמצאת, ללא כל יכולת שליטה על המצב.

 

מחקר שנערך לאחרונה באיטליה מטעם- d'Annunzio University, נמצא גם קשר בין תופעות האורגזמות הספונטאניות להתקפי אפילפסיה. בנוסף, במחקר שנערך בהולנד ב- 2009, על ידי פרופסור מרסל וולדינגר, נמצא קשר בין אורגזמות ספונטניות לתסמונת הרגליים העצבניות (RestlessLeg-Syndrome).

 

במחקרו, מצא פרופסור וולדינגר, קשר בין התסמונת לבעיה עצבית בעיקר בעצב המעצבב את הדגדגן. בנוסף נמצא כי התסמונת עלולה להופיע בזמן מצבים נפשיים שונים ובעיקר בזמן שהנשים עצבניות, מתוחות, מפוחדות או חרדות.

 

אורגזמה ספונטנית. מתוך "האנטומיה של גריי"

 

אורגזמה ספונטנית או הפרעת עוררות מינית נשית מוגברת persistent genital arousal disorder (PGAD), תוארה לראשונה רק בשנת 2001 על ידי הפסיכיאטרית, פרופ' .סנדרה לייבלום לפני כן, נשים שדיווחו על אורגזמות או על תחושות דומות, כונו "נימפומניות" או בעלות תשוקה מינית בלתי נגמרת.

 

העוררות המינית המוגברת של נשים הסובלות מאורגזמה ספונטנית, יכולה להתפתח כאמור בכל זמן, גם ובעיקר במצבים לא רצויים כמו: פגישת עבודה, באוטובוס, במכולת וכדומה. בנוסף, גירויים שונים עלולים לעורר את התופעה, ביניהם: רכיבה על אופניים, נסיעה ברכבת, רטט הפלאפון וכדומה.

 

חשוב לציין כי לא מדובר בחשק מיני מוגבר אלא בעוררות הגורמת לתופעת האורגזמה. בנוסף, הסכנה העיקרית מהתופעה היא אם היא מתרחשת באמצע נהיגה או פעולה שדורשת שליטה.

מה גורם לאורגזמה ספונטנית?

על פי מחקרים רבים, מדובר בשילוב של גורמים פיזיים, נפשיים וסביבתיים. הגורמים הפיזיולוגים כוללים בעיקר נזק או הפרעות במערכת העצבים המרכזית, ובעצב הפודנדאל הסנסורי (pudendal nerve), האחראי על עצבוב סנסורי של מערכת המין הנשית והגברית ועל תחושת האורגזמה.

מי מועדות ללקות באורגזמה ספונטנית?

- נשים בגיל המעבר.

 

- נשים הנוטלות תרופות הורמונאליות.

 

- נשים שנטלו תרופות פסיכיאטריות מסוג SSRI (לדוגמא: פרוזאק), והפסיקו באופן פתאומי.

 

- מחקרים נוספים מצאו קשר בין תופעת האורגזמות הספונטניות להפרעות בהורמון אוקסיטוצין (Oxytocin).

 

ד"ר ג'ניפר ברמן, מנהלת מרכז בריאות האישה בארצטת הברית, מסבירה שבאופן פזיולוגי, בזמן הגירוי המיני מופרש הורמון האוקסיטוצין, אך כאשר קיימת הפרעה בהפרשת הורמון זה, ייתכן והנשים יסבלו מהפרעת עוררות מינית מוגברת.

האם ניתן למנוע או לטפל בתופעה?

למרות הקושי במציאת הגורם הראשי, כאמור, ממחקרי העבר ידוע, כי במתן תרופות אנטי-אפילפטיות ישנה הרגעה של התסמינים באופן דרמטי. כמו כן, נמצא כי תרופות ממשפחת SSRI (פרוזאק)  אשר פועלות על הניורטרנסמיטר סרטונין, יעילות גם הן בהפחתת התסמינים.

 

תרופה נוספת הנמצאה כיעילה בהפחתת התסמינים הינה התרופה: varenicline, תרופה הנמצאת בשימוש בעיקר להפסקת עישון.

 

ד"ר רפי חרותי, מומחה ברפואה שיקומית, מטפל מיני מוסמך ומנהל מרכז רפואי רעות, מסביר: "ערות יתר גניטלית של איבר המין הנשי, אשר לא תמיד מתבטא באורגזמה, מתוארת כבר כמעט עשור". לדבריו, למרות שממדי התופעה לא ידועים בגלל שתי סיבות עיקריות - חוסר המודעות של נשים, ובושה להודות במצב - נשים החוות תופעה זו עדיין יכולות ליהנות מאורגזמה רגילה בזמן קיום יחסי מין.