אישה עולה לאוטובוס. היא מתיישבת ליד גבר שיושב ליד החלון. האוטובוס נוסע והיא מרגישה מדי פעם שהיד של הגבר נתקעת בה. כשהיא מפנה את המבט היא מבינה שזו לא היד שלו. האישה המזועזעת צועקת עליו לפני כל הנוסעים באוטובוס. אבל יתר הבחורות שזה קורה להן פשוט קמות ומחליטות לרדת בתחנה הכי קרובה שיש.

 

השימוש בתחבורה ציבורית אינו פתוח לכולם כיום. נשים נמנעות מלנסוע באוטובוס מכיוון שיש לא מעט גברים שעולים עליו רק כדי להטריד מינית נשים. נשים אחרות בוחרות לקנות רכב (למרות שנסיעה בתחבורה ציבורית הרבה יותר משלמת עבורן), רק כי לא נעים להן מההטרדות החוזרות ונשנות במוניות שירות. קיימות בישראל תחנות אוטובוס שהן איזור מועד לפורענות ובהן חוזרות ונשנות הטרדות מיניות. דיווחים על הטרדות מיניות מגיעים כל הזמן.

 

באתר הכצעקתה החלטנו לאסוף דיווחים על הטרדות מיניות בתחבורה ציבורית. והאמת, כיום הגיעו אלינו כבר עשרות דיווחים ומאות תגובות.

אין גבול ליצירתיות ולהפחדה

דיווח שחוזר על עצמו הוא על גברים שעולים לאוטובוס עם פליז שמסתיר את הידיים, מתיישבים ליד מישהי ונוגעים בעצמם. דיווח כזה באתר שלנו גרר אחריו תגובות רבות מנשים שטענו שהן בחיים לא מתיישבות ליד גברים שהידים שלהם מוסתרות, מהסיבה הברורה. התופעה ידועה ומוכרת והטיפול בה כרגע מתמצה בהימנעות של אותן נשים ממגע עם המטרידים או שימוש בתחבורה ציבורית. נשים מרגישות תחת איום, אין להן גישה חופשית לתחבורה הציבורית והן מוגבלות ומפחדות.

 

באתר יצרנו קהילה תומכת לדיווחים על ההטרדות והחלטנו לצאת נגד התופעה הנורמטיבית של הטרדות רחוב והטרדות בתחבורה ציבורית. רוב הנשים שחוות הטרדות כאלו לא עוצרות לחשוב על החוויה הלא נעימה הזאת, הן ממשיכות הלאה עם התסכול והפחד, וכשהן כבר אוזרות אומץ והולכות להתלונן במשטרה, הן נתקלות ביחס מזלזל ומבטל.

המשיכו לדווח, רק ככה נדע איפה מסוכן לנו

חשוב להמשיך לדווח על תופעות כאלה. ככל שיהיו יותר תיאורים ודיווחים, ככה נוכל להביא לתפיסת המטרידים והפסקת התופעה. אם יהיה דיווח על מקום ספיציפי -  נשים יידעו להימנע מלהגיע אליו.

 

במצרים למשל, קיים אתר שממפה את קהיר לפי אזורים בטוחים ולא בטוחים עבור נשים. אנחנו כרגע עדיין לא שם, אבל כבר עכשיו מתקבלת התמונה של אזורים "מועדים לפורענות", בעיקר תחנות אוטובוס חשוכות ומבודדות.

 

למשל, כשאנחנו מקבלות דיווחים חוזרים ונשנים על תחנת אוטובוס מסוימת בה מסתובבים מטרידנים,  אנחנו פונות לרשויות להמשך טיפול. יש תחנות שאפשר להאיר אותן, להגביר את הסיורים סביבן, לשים אליהן לב ולהעלות את המודעות לכך שהן מסוכנות.

 

אנחנו מעבירות מדי שבוע את הדיווחים על התחנות הבעייתיות לרשויות המתאימות - לא כדי ליצור הימנעות של נשים מלהגיע אליהן, אלא להיפך - כדי להפוך את התחנות האלה למקומות בטווחים יותר, להביא ל"תיקון מלמעלה" מצד הרשות ולהפוך את התחנה למקום נגיש גם לנשים וגם לגברים. לשמחתי, אני יכולה להגיד שיש נכונות מצד הרשויות להקשיב ולתקן את המצב.

אם הוטרדתן, בתחבורה ציבורית או בכל מקום אחר - אני ממליצה קודם כל לפנות ל-1202, למרכזי הסיוע לנפגעות תיקפה מינית. מעבר לליווי ולתמיכה הרגילים נמצאות שם רכזות ליווי משטרתי שמלוות מותקפות לתחנת המשטרה, שומרות עליהן ולא מאפשרות יחס מזלזל, כמו שלעיתים קורה, לצערי.

 

שנית, על פי תקנון אגד, הנהג הוא האחראי על בטיחות הנוסעים ולכן הוא רשאי וצריך להוריד נוסע אם הוא מטריד או מאיים את הנוסעים. לצערי, רוב הנהגים לא ממש רוצים להתעמת עם המצב ומעדיפים להתעלם או להגיד "הוא שילם ואני לא יכול להוריד אותו, אם את רוצה תזמיני משטרה". ובכן לא עוד. הנהג אחראי לשלום הנוסעים.

 

שלישית, חשוב לדווח ולדבר על זה כדי לקבל תמיכה, להבין שאת לא לבד. עניין ההטרדות בתחבורה ציבורית עולה למודעות הציבורית, חשוב להמשיך ולדווח על מקרים ולהגביר עירנות. בואו לדווח באתר הכצעקתא. כדי שנוכל לפעול למען תחבורה ציבורית בטוחה עבור נשים.